הפרעות קשב וריכוז והקשר ביניהן לסיבוכים בלידה
שיתוק מוחין מתאר לקות נוירו-התפתחותית תנועתית מאז לידה. בשנת 1862 רופא בריטי בשם ד”ר ליטל, אורתופד בריטי, זיהה שלילדים עם הלקות רקע משותף של סיבוכים בלידה.
ההבדל בין שיתוק מוחין קל לרגיל אינו ברור. לליקויים התנועתיים מתלוות בדרך כלל גם הפרעות קוגניטיביות, הפרעות קשב וריכוז, תקשורתיות, תפיסתיות במרחב, אבל לא בהכרח ליקוי שכלי. כן מוכרות בעיות שלד כמו צליעה, עקמת, צפיפות עצם דלה וכאב. אפילפסיה נפוצה ככל שחומרת הפגיעה עולה.
קושי הורי רגשי
דאגה לילד עם שיתוק מוחי היא משימה טובענית הדורשת התמודדות מאתגרת במישור הנפשי. העומס המוטל על ההורים משפיע על שגרת היום-יום, ומאיין את האפשרות של שני ההורים לעבוד. גם את הפסדי ההכנסה הנובעים מכך ניתן לתבוע. רבות מהאימהות לילדים עם שיתוק מוחין מפסיקות לעבוד בשל תחושת עומס חריגה. בייחוד כאשר התפיסה האמהית את הילד כתלותי וחסר יכולת להשתלב.
אנצפלופתיה וציון אפגר נמוך
תביעה בגין שיתוק מוחין קל הייתה בעבר כמעט בלתי אפשרית להוכחה. הדרישה לנזק רפואי קשה הכשילה בעבר לא מעט תביעות.
כיום המצב השתנה. כיום ההבנה קיימת לפיה אפילו הפרעות קשב בלבד קשורות בסיבוך בלידה.
- מה כבר לא חייבים להוכיח?
- היום, כבר אין צורך להוכיח שהייתה פגיעה מוחית בלידה בדקות הראשונות ומספיק להוכיח שהייתה כזו בימים הראשונים.
- לא חייב להימצא PH נמוך
- לא חייב להיות נזק נוירולוגי קשה. גם פגים יכולים לסבול מהבעיה רק אצלם יהיה קשה יותר להוכיח.
- פגיעה רב מערכתית גם בכליות בלב ובהמטולוגיה מעלה סבירות לרשלנות אבל גם היא אינה הכרח. וגם בעיות אחרות הקיימות כמו פיגור בגדילה או זיהום לא מונעות להוכיח שהיה אירוע של חוסר חמצן בלידה.
- מה עדיין חייבים להוכיח?
- חוסר חמצן בלידה שאינו רגעי, ארך דקות ספורות.
- הדמיית MRI לפיה מודגמת פגיעה בגרעיני המוח המרכזיים.
- אנצפלופתיה – שינוי במצב ההכרה או פרכוסים מיד לאחר הלידה ובסמוך אליה. האבחון של אנצפלופתיה מסגיר פגיעה מוחית שמקורה בלידה. בעיות כמו אפילפסיה ופירכוסים מוכרות כבעיות נילוות לתופעה ומחזקות הטענה לקשר סיבתי.
- ציון אפגר נמוך - אותו ציון רפואי שהעובר מקבל עם לידתו – הוא עדיין הכרחי אבל לא כזה ראה וקדש. ציון אפגר של 7-10 בדקה 5 לא מסגיר אירוע בלידה, ניקוד אפגר נמוך מאוד (בין 0-3) בדקה החמישית ואילך בהחלט כן.
