רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים מעוררת שאלות של תביעה ופיצויים, אך לא בהכרח כלפי הרופא שטיפל בנפגע. מי שמבקש פיצויים בגין טיפול רפואי שהחמיר נזק בתאונת דרכים, מגיש תביעה נגד חברת הביטוח של הרכב ולא נגד הרופא.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
הכלל: חסינות לרופא שהתרשל
החוק מעניק לרופאים חסינות כשהם מטפלים בנפגעי תאונות דרכים. גם אם הטיפול היה רשלני והחמיר את הנזק אי אפשר להגיש נגדם, או נגד המוסד הרפואי שבו הם עובדים, תביעה.
ברוב המקרים הדין מפנה את האחריות לפיצוי אל חברת הביטוח של הרכב.
פסקי דין
גם נפגע שקיבל בבית החולים בטעות עירוי דם עם צהבת (ראה פסק דין 01) לא יכול לתבוע את בית החולים. אפילו שהטיפול הרפואי הוחמר באופן קיצוני ולא סביר.
01
עיזבון מלמד נגד רותם חברה לביטוח
נפגע בתאונת דרכים קיבל בבית החולים עירוי דם ברשלנות שהיה נגוע בחיידקי צהבת וכתוצאה מכך הלך לעולמו. בית המשפט קבע כי למרות שמדובר בטיפול רפואי רשלני אין אחריות לבית החולים. האחריות לפיצוי מוטלת רק על החברה שביטחה את הרכב הפוגע בהתאם להוראות חוק הפלת״ד.
02
אכרם חוסיין נגד ד״ר טורם
הולך רגל שנפגע בתאונת דרכים הגיע לבית החולים ושם נקטעה בטעות הרגל הלא נכונה. למרות שהרשלנות הרפואית קשה ביותר בית המשפט קבע כי האחריות לפיצוי מוטלת רק על חברת הביטוח של הרכב. החוק חוסם תביעה נגד הרופאים גם במקרים קיצוניים ומפנה את הנפגע למבטחת בלבד.
03
החריג לכלל
בפסק הדין גנאדי ליפשיץ נקבע כי כאשר הטיפול הרשלני מתרחש זמן משמעותי לאחר סיום הטיפול הביטוחי ניתן להגיש תביעה נפרדת נגד הרופא.
הניתוח להסרת המתכות בוצע כשנה לאחר שקיבל התובע את הפיצוי ולכן החסינות לפי הפלת״ד לא חלה. הרשלנות המאוחרת אינה נבלעת במסגרת תאונת הדרכים.
ההגיון מאחורי הכלל
ההגיון הוא להעניק חסינות גם לרופאים, בדיוק כמו למהנדסי דרכים ובוני גשרים. גם מהנדס שהניח ברשלנות קוביית בטון מסוכנת לא ייתבע אישית. ההיגיון מבוסס על כלל ייחוד העילה, שקובע שאפשר לתבוע רק את חברת הביטוח של הרכב.
עו״ד אורן בושרי
מה האקדמיה חושבת על המצב המשפטי הייחודי הזה?
פרופ' אריאל פורת (דיקן אונ' ת"א), כתב ביקורת נוקבת על המצב המשפטי הזה. לדבריו משום שכשלא ניתן לתבוע גורמים כמו בתי חולים או מהנדסים נשחקת ההרתעה. כלומר לדעתו, היעדר אחריות משפטית מעודדת התנהלות רשלנית.
רשלנות רפואית אחרי תאונת עבודה
כאשר הפגיעה מהווה גם רשלנות רפואית וגם תאונת עבודה המצב המשפטי אחר. במקרה כזה אפשר להגיש תביעה נגד הרופא שהתרשל ולא רק נגד המעסיק או חברת הביטוח שלו. חישוב הנזק מתחלק בין הגורמים השונים לפי תרומתם לתוצאה. לעיתים המעסיק יטען שבית החולים גרם להחמרה כדי לצמצם את אחריותו לנזק הסופי.
שאלות ותשובות
הכלל המשפטי והבסיס
מי יפצה כאשר טיפול רפואי החמיר נזק בתאונת דרכים?
ברוב המקרים הפיצוי ישולם על ידי חברת הביטוח של הרכב בהתאם לחוק הפלת״ד, גם אם מדובר ברשלנות רפואית.
האם צריך עורכי דין כדי לקבל פיצויים במקרה כזה?
כן. גם כאשר הנתבעת היא חברת הביטוח בלבד, נדרשת תביעה משפטית מסודרת הכוללת הוכחת נזק ותחשיב פיצויים.
מהו הכלל כאשר טיפול רפואי מחמיר נזק של תאונת דרכים?
החוק מעניק לרופאים חסינות כאשר הם מטפלים בנפגעי תאונות דרכים. גם אם הטיפול החמיר את הנזק התביעה מוגשת רק נגד חברת הביטוח של הרכב הפוגע.
מדוע הרופאים נהנים מחסינות בתביעות אלו?
עיקרון ייחוד העילה מרכז את האחריות אצל חברת הביטוח בלבד כדי למנוע פיצול תביעות ולאפשר פיצוי מהיר לנפגע בלי צורך להוכיח רשלנות רפואית.
האם קיימת דוגמה שממחישה את הכלל?
כן. נפגע שקיבל עירוי דם נגוע בצהבת לא יכול היה לתבוע את בית החולים משום שהתאונה נחשבה הגורם הישיר לנזק גם אם הטיפול המאוחר החמיר אותו.
החריגים לכלל
מתי בכל זאת ניתן לתבוע את הרופא אישית?
כאשר הרשלנות הרפואית מתרחשת לאחר סיום ההליך מול חברת הביטוח ניתן לתבוע את הרופא בנפרד. כך נקבע בפסק הדין גנאדי ליפשיץ.
האם ניתן להגיש תביעה גם נגד בית החולים בנוסף לחברת הביטוח?
לא. החוק חוסם תביעות נגד גורמים שאינם חבים לפי הפלת"ד ולכן בית החולים והרופאים אינם נחשבים מזיקים בתאונת דרכים.
שאלות פרקטיות
האם נהג ללא ביטוח שחויב בידי קרנית יכול להפנות אחריות לבית החולים?
לא. הפסיקה קובעת כי אין אפשרות לדרוש השתתפות מגורם שאינו חב לפי הפלת"ד ולכן לא ניתן להפיל את האחריות על בית החולים.
מי הגורם שיש לתבוע כאשר הטיפול הרפואי החמיר את הנזק?
תמיד מגישים תביעה נגד חברת הביטוח של הרכב הפוגע. האחריות כולה נותרת אצל המבטחת.