רשלנות רפואית אחרי תאונת דרכים

רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים בפסיקה מנותקת מכל הגיון בריא. למעשה ההלכה קובעת כי חב' הביטוח תישא בפיצוי גם עבור נזק שנגרם בבית החולים, תהיה הרשלנות אשר תהיה.

החוק ברור ביחס לאת מי אפשר לתבוע ואת מי לא. החוק מעניק חסינות מפני גורמי נזק אפשריים: מע"צ למשל לעולם לא תתבע בגין נזקי גוף. גם אם הניחה ברשלנות קוביית בטון מסוכנת לצד הדרך. 

גם לא מהנדסים, בוני גשרים ומתכננים. פטור מלא לכולם. גם לאלה בשטח, ולכן גם לבית החולים. הסיבה? פישוט הליכים, זירוז תשלום פיצויים ומניעת ריבוי צדדים. ובתמורה? פיצוי נמוך מתביעות נזיקין רגילות. נפגע יוכל לצרף את הנזק הנוסף שנגרם ע"י בית החולים, לתביעה כנגד מבטח הרכב.

בעניין עיזבון מלמד נגד רותם חב' לביטוח בע"מ, ניתן עירוי דם ברשלנות, נגוע בחיידקי צהבת, שהוביל למוות ובית החולים לא חויב. חב' הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע פיצתה את היורשים. בעניין אכרם חוסיין נ' ד"ר טורם, הולך רגל שנפגע בתאונת דרכים נותח ועקב אבחון רפואי לקוי רגלו נקטעה. גם שם, המבטח של הרכב נותר הכתובת הבלעדית.  

מתי בכל זאת חברת הביטוח לא תחוב על נזק שנגרם מאוחר יותר בעת הטיפול בבית חולים? רק אם התוצאה המזיקה הייתה כה רחוקה מהתאונה עד כי אין לומר שהיא נבעה במהלכם הרגיל של הדברים.  או, אם התביעה כנגד חב' הביטוח סולקה. 

בפרשת ליפשיץ נ' מדינת ישראל סולקה תביעת הנפגע ובניתוח להוצאת המתכות, שנה אחר כך, אירעה רשלנות שגרמה לנכות. בית המשפט מצא כי היות וחוק הפיצויים הוא חוק סוציאלי יש לאפשר לנפגע בכ"ז, בניגוד לכלל האמור לעיל, לתבוע את הרופא.

בתאונת דרכים שנדונה לאחרונה בביהמ״ש העליון בפוליסת הביטוח הוגבל הכיסוי הביטוחי בטרם התאונה לבעל האופנוע בלבד. נקבע כי בעל הפוליסה ידע או לכל הפחות היה עליו לדעת כי פוליסת הביטוח הינה אישית ומכסה אותו בלבד. לכן נקבע, לא חל עקרון ייחוד העילה ועל כן המשיך ובחן ביהמ״ש את אחריות בית החולים כאילו מדובר ברשלנות רפואית שאינה עוקבת בזמן לתאונת דרכים.

רשלנות רפואית אחרי תאונת עבודה

רשלנות רפואית אחרי תאונת עבודה היא כבר עניין אחר. אם קיים ״גורם מתערב זר״, חישוב הנזק ״יתפצל״ לשניים. שכן יהיו מקרים שמעביד ידרוש מביהמ״ש להכיר ברשלנות בית החולים כדי להסיר מעצמו אחריות לתוצאה הסופית. במקרה ונגרם לעובד קרע בגיד למשל, יכולה חב׳ הביטוח של המעביד לטעון שהמעביד אולי אחראי לקרע, אבל משום האיחור בכניסה לניתוח לשם תפירת הגיד, בית החולים אחראי אף הוא לחלק מהנזק. 

martha-dominguez-de-gouveia-473064-unsplash

רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים

אורן בושרי, עו"ד

No votes yet.
Please wait...