רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים היא סוגיה משפטית במחלוקת בשאלה מי אמור לפצות את הנפגע. הרופא שהתרשל בטיפול בו, או חב׳ הביטוח של הרכב הפוגע, שכן אלמלא התאונה הוא כלל לא היה נזקק לטיפול.
חסינות גם בהחמרה בגלל רשלנות רפואית?
אפילו רשלנות רפואית בניתוח אחרי תאונת דרכים, או החמרה של המצב הרבה אחרי הטיפול, בגלל רשלנות רפואית, חסינה לרופאים. כך קבעו בתיק 11090/05 – גמליאל אליהו נ’ לובטון גבי ואח’. שם הנפגע סבל מחבלה קשה בשורש כף היד בתאונת דרכים, ונזקו הוחמר עקב רשלנות רפואית בניתוח.
האם אפשר לתבוע בי״ח שנתן עירוי נגוע בצהבת לאחר תאונת דרכים?
אפילו נפגע בתאונת דרכים שהגיע לבית החולים, קיבל שם עירוי נגוע בצהבת, ורצה לתבוע את בית החולים לא יכול היה. חב׳ הביטוח (שנתבעה במקום בית החולים) טענה שקיימת הגנה בחוק שעניינה ריחוק הנזק והפנתה לסעיף 76 לפקודת הנזיקין. כאמור ביהמ״ש דחה את הטענה.
חסינות לרופאים
הדין מעניק חסינות לרופאים בדומה לבוני כבישים. אם אלה הניחו ברשלנות קוביית בטון מסוכנת לצד הדרך הרי הם פטורים. גם מהנדסי כבישים ובוני גשרים. חסינות מלאה לכולם. לאלה בשטח, ולכן גם לרופאים בבית החולים.
כנגד מי נגיש תביעה?
אז כנגד מי נגיש תביעה בשל הנזק שגרם הטיפול הרפואי? כנגד חב׳ הביטוח שביטחה את הרכב בתאונה.
פסקי דין
שם בית החולים קטע את הרגל הלא נכונה של הולך רגל אחר תאונת דרכים. גם שם, המבטח של הרכב נותר הכתובת הבלעדית לפיצוי.
הנפגע קיבל עירוי דם ברשלנות, נגוע בחיידקי צהבת, שהוביל למוות. ביהמ״ש פטר את בית החולים מאחריות. חב' הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע פיצתה את היורשים.
מה האקדמיה חושבת על המצב המשפטי הייחודי הזה?
במאמרים שכתבו פרופ’ אריאל פורת (דיקן אונ׳ ת״א), ד״ר שמואל מורד ואח׳ הוצגו ההשלכות השליליות המסתברות של היעדר אפשרות לתבוע גורמים אחרים מלבד חברת הביטוח, בתי החולים למשל, או מהנדסים. הגופים האלה, טען ד״ר פורת, ובצדק, מושפעים היטב מתמריצים כלכליים, והיעדר הרתעה כלפיהם עשויה להוביל להתנהגות החורגת מסטנדרט הזהירות הראוי.
האם נהג חסר ביטוח שחטף תביעה מקרנית יכול ל״הפיל את התיק״ על בית החולים?
נהג חסר ביטוח שגרם לתאונה ו״חטף״ תביעה מקרנית אינו יכול ל״הפיל את התיק״ על בית החולים מאותו טעם. בע”א 9165/09 כתריאל נגד מחאמיד וקרנית, וע”א 9893/09 מנאע נ׳ “כלל” חברה לביטוח בע”מ נסתם הגולל סביב הטענה. בית המשפט קבע שהאפשרות לתבוע השתתפות מאת גורמים אחרים, שאינם חבים לפי חוק הפיצויים, חסומה. הוסבר כי ״מקום בו קיים מחסום מהותי מפני הגשת תביעה ישירה של הנפגע נגד גורם שלישי מסוים, הרי שאותו גורם שלישי אינו בגדר “מזיק” ואין הוא נושא בכל אחריות לנזקים שנגרמו.
רשלנות רפואית אחרי תאונת עבודה
רשלנות רפואית אחרי תאונת עבודה היא כבר עניין אחר. אז ניתן לתבוע את הרופא שהתרשל. חישוב הנזק ״יתפצל״ לשניים. שכן יהיו מקרים שמעביד ידרוש מביהמ״ש להכיר ברשלנות בית החולים כדי להסיר מעצמו אחריות לתוצאה הסופית.
לדוגמא:
במקרה ונגרם לעובד קרע בגיד, יכולה חב׳ הביטוח של המעביד לטעון שהמעביד אולי אחראי לקרע, אבל משום האיחור בכניסה לניתוח לשם תפירת הגיד, בית החולים אחראי לחלק מהנזק.
העקרון שמאחורי החסינות קשור בחוק הפלת״ד המסדיר את הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים. סעיף 8 לחוק מחייב את הנפגע לתבוע את חברת הביטוח בלבד. היא ואין בלתה. זו הוראת ייחוד עילה. כלומר, אסור לו לתבוע גורמים נוספים. חוק הפלת״ד נועד לייעל את הליכי המשפט בתיקי תאונות דרכים ולקצר את הדרך לקבלת פיצויים – מבלי צורך לדון ברשלנות רופאים. אלה דיונים ממושכים ומסורבלים.
עו״ד אורן בושרי
