רשלנות רפואית
רשלנות רפואית בקופת חולים

רשלנות רפואית בקופת חולים לא בהכרח מתייחסת לרופא, אלא גם לנהלי עבודה. הדוגמא הבולטת מכולם מתייחסת לכשל בתקשורת. למשל בין רופא המפנה לבדיקה לבין רנטגנולוג. או בין הרופא לתורן מעבדה שלא מזדרז לדווח אם מצא בעיה אקוטית. רשלנות רפואית בקופת חולים היא למעשה יותר של גורמים בתוך קופת החולים שאינם רופאים. מדוע התוצאה היא הרת אסון? כי מלכתחילה אלה המופנים להדמיה הם חולים, שכבר עלה חשד מסוים לגביהם.

רשלנות רפואית בין גורמים בקופת חולים 

פן אחר ברשלנות יכול להיות קשור בתשובה של הרנטגנולוג לרופא המפנה אליו. לעיתים ההתכתבות היא כזו שכלל לא ברורה לחולה. לא ברורה לא כי החולה אינו מבין או דל שפה. אלא כי שפתם של הרופאים היא רפואית "מעל הרדאר של החולה" . משכך, החולה לא יהא מודע למצבו. ניתן לומר כי רשלנות רפואית בקופת חולים היא יותר רשלנות של מחדל ולא רשלנות במעשה. זאת כי הרופא בקופת חולים סבור מתוך שאננות כי אם הרנטגנולוג כתב אז גם הלקוח קרא וברור שגם הלקוח הבין את מצבו.

רשלנות רפואית בקופת חולים 

החולה לא תמיד מכיר מושגים בסיסים ברפואה. כבר קרה בעבר שבהתכתבות בין השניים נרשם "תהליך תופס מקום". הלקוח כלל לא הבין שמדובר בסרטן. המקרה הנפוץ יותר הוא כשרנטגנולוג כותב "להמשך בירור" כשנמצא גוש, למשל גוש בריאה הימנית, או גוש בבלוטת יותרת הכליה, והמשך הטיפול מתמסמס. ספק אם זוהי רשלנות מכון הרנטגן או שמא רשלנות קופת החולים שאמורה לעקוב. מכל מקום, זהו ממצא חריג. אם לא ייעשה בירור דרך ביופסיה, הזמן יחלוף, הגוש כבר יגדל למימדים. הגוש לא יהא ניתן לריפוי. במקרה השני יתפוס את הכליה והטחול, וכך נקודת האל חזור הוחמצה, והפציינט ימות. זו רשלנות רפואית בקופת החולים המתייחסת לנהלי עבודה. היא מתבטאת בהליכי עבודה של הרופאים ושל מכון חיצוני. והיא נגרמת בגלל הפוליטיקלי קורקט והדיבור המקצועי מדי שלא מגלה דבר לחולה. לכן, ההמלצה המשפטית בכל מקרה כזה היא לפתוח בבירור מדיקו-לגאלי.

רשלנות רפואית של קופת חולים בבחירת אכסניה לטיפול

עולה השאלה יותר ויותר מהי האכסניה הנכונה לטיפול. מרכזים רפואיים של קופות חולים נראים היום כבתי חולים והם מבצעים יותר ויותר פעולות כירורגיות עצמאיות. מוכר לא מזמן מקרה של מוות בבדיקת קולונוסקופיה, כנראה בגלל הפעלה קטלנית בקצב הלב. לא הוכנס טובוס מאחר והגסטרואנטרולוג לא היה מיומן בפעולה זו. למנוחה היה רקע רפואי עשיר. היא סבלה מהשמנת יתר, בצקות ברגליים, ובמצב שלאחר החלמה מסרטן. בתנאים אלה הבדיקה הייתה צריכה להיערך במרכז רפואי גדול בו קיימת אפשרות להיעזר בצוות רפואי נוסף, במיוחד במקרה של דום נשימה שהיא בעיה מאד נפוצה בחולים עם השמנת יתר. נקבע שהבדיקה לא הייתה צריכה להיערך במרפאה קהילתית שאינה ערוכה לטפל באירוע חריג מסוג דום נשימה או דום לב.

 

No votes yet.
Please wait...