רשלנות רפואית בקופת חולים

רשלנות בנהלי עבודה בתוך קופת חולים

רשלנות בקופת חולים היא מושא תביעות רבות כי המפגש הראשוני של החולה הוא עם הרופא בקופה. הרופא שלא איבחן הוא מושא לתביעות רבות ובמקביל בתי המשפט קיבלו תביעות גם בגלל נהלי עבודה שגויים של קופות החולים.  

כשל בתקשורת בין הרופא המפנה לרופא המבצע

הדוגמא הבולטת מכולם מתייחסת לכשל בתקשורת. למשל בין רופא המפנה לבדיקה לבין הרופא המבצע את הבדיקה. או בין הרופא לתורן מעבדה שלא מזדרז לדווח אם מצא בעיה אקוטית. 

התכתבות "מעל הרדאר של החולה"

פן אחר ברשלנות יכול להיות קשור בתשובה של הרנטגנולוג לרופא המפנה אליו. לעתים ההתכתבות היא כזו שכלל לא ברור מה התגלה כי השפה היא רפואית “מעל הרדאר של החולה” והמטופל לא תמיד מכיר מושגים בסיסים ברפואה. הרופא סבור מתוך שאננות כי אם הרנטגנולוג כתב אז גם המטופל קרא והבין.

כבר קרה בתיק של המשרד שלנו שבהתכתבות בין השניים נרשם “תהליך תופס מקום” והמטופל כלל לא הבין שמדובר בסרטן. התביעה הסתיימה בפשרה. המקרה הנפוץ יותר הוא כשרנטגנולוג כותב “להמשך בירור” כשנמצא גוש, למשל גוש בריאה הימנית, או גוש בבלוטת יותרת הכליה, והמשך הטיפול מתמסמס.

ספק אם זוהי רשלנות מכון הרנטגן או שמא רשלנות קופת החולים שאמורה לעקוב. בדר”כ במדובר באותו גוף שנתבע. זהו ממצא חריג. בלי ביופסיה, הזמן יחלוף, הגוש כבר יגדל למימדים. הגוש לא יהא ניתן לריפוי. במקרה השני יתפוס את הכליה והטחול, וכך נקודת האל חזור הוחמצה, והפציינט ימות.

מבנים שאינם מתאימים לטיפול

קופות החולים מנסות להגדיל הכנסה במתן שירותי רפואה נוספים, לפעמים על חשבון בריאות המטופל. מוכר לא מזמן מקרה של מוות בבדיקת קולונוסקופיה, ונקבע שהמבנה לא היה מתאים, וכי הבדיקה הייתה צריכה להיערך במרכז רפואי גדול נגיש לאמבולנס, כשקיימת אפשרות להיעזר בצוות רפואי נוסף. 

5/5
דילוג לתוכן