רשלנות רפואית בניתוחי לייזר בעיניים

ניתוח לייזר בעיניים

מספר האנשים הפונים לניתוחי לייזר בעיניים גדל משמעותית בשנים האחרונות. הניתוח מתיימר לתקן לצמיתות בעיות ראייה אך בבריטניה פורסם שכמעט 1 מכל 20 חולים שעברו ניתוח לייזר בעיניים סובל מסיבוך כלשהו. מכאן עלה גרף התביעות של רשלנות רפואית בתחום. 

רשלנות רפואית בהתאמה לניתוח, בשיטת לאסיק או PRK

הניתוח הפופולרי מוכר בשם LASIK והוא הליך שמשתמש בלהב לחיתוך הקרנית. ניתוח PRK נעשה בשיטה אחרת והוא אינו כירורגי כמו הלאסיק. יש שמתאימים לניתוח בשיטה הזו ויש שמתאימים לשיטה הזו. על המנתח לדעת להתאים את השיטה למטופל

יובש בעיניים אחרי ניתוח לייזר

חולים שסבלו מדי פעם מצריבה מיועדים לניתוח לאסיק. יובש בעיניים לאחר ניתוחי לייזר הוא תופעה ידועה – אולם בדרך כלל תופעה זו חולפת. ב LASIK שכיחות הסובלים מיובש כרוני גדולים יותר. הם לצערם יהיו תלויים בתחליפי דמעות לאורך כל שעות הערות. למנתח אסור להתעלם מצריבה או אדמומיות לפני הניתוח, בבואו להחליט על הטכניקה הניתוחית.  

רשלנות רפואית בניתוחי לייזר

פיצוי בתביעות נזיקין

ביהמ״ש יחשב פיצוי בתביעות נזיקין בשונה מנפגע לנפגע. זאת לפי פרמטרים של שכר, נכות, תק׳ אי כושר, הוצאות רפואיות, ותלות

מה צריך להוכיח כדי לזכות בתביעה?

רשלנות

כדי לזכות בתביעה קם צורך להוכיח הפרת חובה (“רשלנות” או “אשם”) מצד הרופא וכן נזק שהוסיף ויצר הניתוח. רשלנות רפואית בניתוחי לייזר יכולה להיות קשורה בטכניקה הניתוחית. והיא גם יכולה להיות קשורה בהתאמה לא נכונה לסוג הניתוח. 

תביעה גם בלי רשלנות

ניתן לזכות בתביעה גם בלי להוכיח רשלנות. למשל אם יוכח שלא הוסברו מלוא הסיכונים לפני הניתוח. ההסבר חייב להיות מקיף ומותאם ספציפית למטופל. עליו לכלול גם סיכונים נדירים. מדוע הפסיקה לטובת המטופל? משום שמדובר בניתוחים שהם אלקטיבים, לא דחופים, ולמנתח תועלת כספית רבה בצדם.  

אקטזיה (נזק לקרנית)

סיבוכים לאחר ניתוח לייזר כוללית את הקרנית. הקרנית נמצאת בחלק הקדמי של העין, ותפקידה בשבירת האור ובמיקוד. פגיעה בה תשפיע על קליטת הדמות שהיא יוצרת. על כן, אקטזיה (פגיעה בקרנית) לאחר ניתוח לייזר בעיניים תגרום לפגיעה במיקוד ולראייה ירודה. 

קרטוקונוס

הסיכון להופעת אקטזיה מוגבר אצל אלה הסובלים מקרטוקונוס. אצלם מלכתחילה הקרנית שינתה צורה. אז למה מנתחים? כי מקום שיש תועלת כספית התשובה ברורה, אבל גם כי קרטוקונוס לא תמיד קל לזיהוי בבדיקות שלפני הניתוח.

עכירות

עכירות בקרנית מוכרת אף היא כתופעת לוואי לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים. זאת בשיטה ללא חיתוך של הקרנית. בנוסף לעכירות יתכן גם יובש. בייחוד אצל עובדי היטק המבלים שעות מול המחשב ובשל עבודה זו ממצמצים פחות. 

חתימה על טופס הסכמה לפני ניתוח

חתימה על טופס הסכמה יוצרת בעיה אבל לא סותמת את הגולל. מעבר לכך הטופס מנוסח באופן אחיד וגורף מדי הוא עשוי להיות לא רלבנטי אצל אדם עם נתונים ייחודיים.

סינוור

בפסק דין ד”ר ליפשיץ נ’ מלימובקה ע”א 4623/07 ‏ (מחוזי, חיפה), נדון עניינו של תובע שעבר ניתוח בשיטת lasik. לאחריו החלו תופעות של סינוור וטשטוש ראייה, מעין “הילה” סביב הגופים עליהם הוא מתבונן. המומחה מטעמו העיד כי בניתוחים מסוג זה סובלים כ- 5% מהמנותחים מסינוור והילה וכן מירידה בראייה. ביהמ״ש שוכנע, שאם התובע היה מקבל הסבר מלא על תופעות הלוואי האפשריות הוא לא היה מסכים לניתוח. אלא שבית משפט המחוזי חשב אחרת: בטופס ההסכמה נרשם כי ״כתוצאה מהניתוח עלולה לקרות תופעה של נצנוצים (הבזקים) … וזאת באופן זמני או קבוע”. ההסבר שניתן לו בעל פה לא כלל את כל הסיכונים שבמסמך הכתוב, ולכן נקבע שהוא ראוי לפיצוי, אבל נמוך. תחילה קבע בית המשפט השלום 200,000 ₪ ובערעור נקבע סך של 60,000 ₪.

דימום ברשתית אחרי ניתוח לייזר

דימום ברשתית אחרי ניתוח לייזר להסרת משקפיים היה נושא פסק הדין בעניין דיראווי. דיראווי חתם על דף מידע והסכמה לניתוח בלא שהקדים קריאה לחתימה. בהמשך סבל מדימום ברשתית שהתדרדר עד כדי עיוורון. נשאלה השאלה האם הניתוח בקרנית קשור לדימום ברשתית. ייתכן והדימום לא נבע מהניתוח, אלא מעצם קוצר הראייה.

בית המשפט התרשם מכך שניתוחים מהסוג שבוצע אינם מיועדים לבני אדם הסובלים מקוצר ראייה שדרגתו למעלה מ- 10 דיופטריות. בית המשפט קבע כי לא צוינו הסיכונים המיוחדים הנוגעים לבעלי קוצר ראייה גבוה. נקבע גם שהיה על רופאיו לא להסתיר אינפורמציה חשובה לפיה ארגון הבריאות האמריקאי אסר לבצע ניתוחים במספרים גבוהים. נפסק סכום של 350,000 ש”ח. בראש הנזק של ״כאב וסבל״ נפסק סכום של 100,000 ש”ח.  

5/5
דילוג לתוכן