רשלנות בניתוח קיסרי


בבית משפט המחוזי

 ת.א. 000000/00 

____________________ ____________________

ב ת ל – א ב י ב – י פ ו  


בעניין:-   

התובעים:

XXXXX
ע”י ב”כ עוה”ד אורן בושרי, מ.ר. 29404, ו/או עו”ד ע. גלאם, מ.ר. 83830, רח’ ירושלים 28, חדרה, טל’: 6212180 – 04, פקס ממוחשב וירט’: 5270038 – 03,  oren@orendin.com


נ  –  ג  –  ד 


הנתבעת:


מדינת ישראל

על ידי “ענבל”, חב’ לביטוח

קרית שדה התעופה


מהות התביעה: נזיקית, רשלנות רפואית

סכום התביעה: לא ניתן להערכה


כתב תביעה


פתח דבר: 


עניינה של תביעה זו רשלנות בניתוח קיסרי אלקטיבי בבי”ח “הלל יפה”, עת סכין המנתחת שמטרתה לחתוך את דופן הבטן חתכה עמוק מדי ופנימה מדי גם את התינוקת. הסכין לא חתכה רק את בטן האמה ההרה אלא גם את עפעף עינה של התינוקת, כאמור בעודה בבטן. היא נפגעה בשק הדמעות ועברה ניתוח שחזור בגיל ימים אחדים (רק של העפעף, את הצינורית לא היה ניתן לשחזר).


אם ההשאלה של הפתגם “לִשְפֹּךְ אֶת הַתִּינוֹק עִם הַמַּיִם” היא להפסיד את העניין המהותי, הרי שרשלנות הנתבעת במקרה דנא היא הדוגמא הכי קרובה להשאלה.  


מזלה של התינוקת, בת 3 כיום, לא הוסיף ושפר עליה: כתוצאה מהטראומה בלידה היא לקתה בתסמונת קבנר – מחלת פסוריאזיס שנגרמת בשל טראומה עורית.  


הצדדים: 

 

1. התובעת, קטינה, תהא מיוצגת בתביעה (דרך הוריה) זו ע”י ב”כ הנ”ל, וכתובתה להמצאת כתבי בית דין תהא בכתובת בא כוחה כנ”ל.


2. הנתבעת הנה המדינה אשר בבעלותה המרכז הרפואי “הלל יפה” בחדרה.  


3. הנתבעת הנה הבעלים של הנכס בו טופלה התובעת והעובדים, האחיות, האסיסטנטיות, רופאים, וכל הצוות הרפואי הנם שלוחיה ו/או פועליה ו/או עושי דברה של הנתבעת והן אחראיות כלפי התובעת באחריות ישירה ו/או שלוחית לתוצאות המעשים הרשלניים, המחדלים הרשלניים, העוולות והפרת החוזה כלפי התובעת כמפורט בכתב תביעה זה.



העובדות:


4. ביום 02.06.2016 נולדה התובעת מס’ 1 בניתוח קיסרי אלקטיבי שאינו דחוף. האם נכנסה לניתוח קיסרי ללא כל סיכוי יתר לבעייתיות צפויה ולא היה זה ניתוח חירום. 


5. במהלך הניתוח הקיסרי, סכין המנתחת שמטרתה לחתוך את דופן הבטן בכדי להוציא את התינוקת, חתכה עמוק מדי ופנימה מדי. הסכין לא חתכה רק את בטן האם ההרה אלא גם את עפעף עינה של התינוקת, כאמור בעודה בבטן. 


6. לדברי האם, המנתחת הייתה סטז’רית צעירה ומתלמדת. האם שהייתה ערה אותה שעה והבינה את שאירע החלה לשאול שאלות, ובתגובה החליט הרופא המרדים להגביר את מינון חומר ההרדמה עד כדי הרדמה מלאה. מעשה זה מהווה למעשה תקיפה לכשעצמו.  


7. מכל מקום, כתוצאה מכך, התובעת נפגעה בשק הדמעות ועברה ניתוח שלא כלל תיקון מלא. בגליון הניתוח המתקן נכתב “בוצע שחזור עפעף אך לא ניתן היה לבצע שחזור צינורית”. זאת כאמור בסיכום הביקור שמס’ 30514544.


8. למעשה התובעת לא מסוגלת לדמוע בעין והיא תישאר במעקב רפואי כל חייה. 


9. בכך לא די ובשנת 2019, החלו להופיע תפרחות שונות באזור הפנים והגפיים.  


10. בפגישת הייעוץ הראשונה עם רופא העור ד”ר אחסאן, אובחנה התובעת  כסובלת מפסוריאזיס ונופק לה טיפול תרופתי מקומי בהתאמה. 


גם ד”ר דיאצ’נקו אישרר את אבחנת הפסוריאזיס והמשיך טיפול מקומי אחר, המתאים לפסוריאזיס של הקפלים.   


11. לתובעת תפרחת התקפית באזורים שונים בפנים, גפיים וגוו אך גם באזורים אחרים כגון כפות ידיים, אשר נמשכת שבועות ולפעמים חודשים ומפריעה לתפקודה היומיומי.  


12. בבדיקתה בתאריך  31.7.2020 נמצאה תפרחת הממוקמת באזור הרטרו-אוריקולרי (אפרכסת האוזן), קפלי העכוז ומעט בבתי השחי.  


קש”ס:


13. התובעת תטען כי הופעת פסוריאזיס חריגה בגיל הופעתה הצעיר שכן מדובר על הופעה ראשונה בפעוטה רכה בימים וכי אין ספק כי הרשלנות שתתואר להלן ונרמזה לעיל היא שהביאה גם למחלתה זו. 


14. התובעת תטען כי מחלת הפסוריאזיס נגרמת בגלל טריגר של טראומה לעור כגון דא, או בגלל דחק נפשי, זיהומים או חשיפה לתרופות שונות.  טראומה עורית הינה גורם מוכח וידוע להצתת פוטנציאל מחלת הפסוריאזיס והיא מכונה בשמה המקצועי – תופעת קבנר – עירור פסוריאזיס ע”י פציעת העור.


התובעת תטען כי תופעת קבנר נצפתה בממוצע ב25% מחולי פסוריאזיס. בשנת 2018, באחד מירחוני רפואת העיניים המובילים, תואר מקרה דומה בו הליך כירורגי אלקטיבי לטיפול במרזב הדמעות הוביל להתפרצות פסוריאזיס במטופל בוגר, בדיוק בשל תופעת קבנר.


התובעת תטען כי פסוריאזיס הינה מחלה הנוטה להופיע לראשונה בגילאים מבוגרים יותר, והיא סיבה נוספת לחיזוק הקשר הסיבתי הנטען דלעיל. שיא הופעתה לרוב הינו בעשור השלישי לחיים או לחילופין שיא הופעה נוסף הינו בעשור החמישי לחיים. 


כך גם באשר להיעדרו של רקע משפחתי והיסטוריה משפחתית. 


התובעת תטען לחילופין כי העקה הנפשית המשמעותית בהיקרעה מחיק הוריה אל מיטת הניתוחים מספר פעמים לצורך הליכים של תפירה ושיקום, ביקורים חוזרים במחלקות שונות בבית החולים, במרפאות החוץ ובקופת החולים הם אירועים מחוללי דחק עצום – הגורם בלעדו אין – להתפרצות המחלה.  



הפרת חובה חקוקה, רשלנות ופגיעה בתהליך ההסכמה מדעת: 


15. התובעת תטען להפרת חובה חקוקה מצד הנתבעת הנוגעת להסכמה מדעת לטיפול רפואי. ע”פ סעיף 13  (א)  לחוק זכויות החולה הרי שלא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת וסעיף קטן (5) קובע מפורשות כי יש להעביר לידיעת המטופל את  עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני (לא במקור  א.ב.). התובעת תטען כי ודאי הדבר לגבי רופאים סטאז’רים חסרי נסיון. 


16. התובעת תטען כי חיתוך התינוקת חרג במידה רבה מהפרקטיקה הרפואית הסבירה וגרם לנזק כפי שיתואר להלן. 


17. עוד תטען התובעת כי מעשי רופאי הנתבעת והצוות מהווים סטייה מסטנדרט רפואי סביר. 


18. ע”פ המומחה ד”ר גיא שלום, רופא עור, מדובר בסטייה מהפרקטיקה המוכרת וככל שהנתבעת תכפור בכך מבקשת התביעה להאריך המועד להגיש חוות דעת גם לעניין הרשלנות גם של מיילד.  


19. התובעת מס’ 2  תטען כי איש לא הסביר לה אודות הפעולה והסיכונים הכרוכים בניתוח קיסרי או דבר לגבי נסיונו/ה ומיומנותה/ו של הרופא המנתח / הרופאה המנתחת. 


הפעולה נעשתה ללא הסכמה מדעת, שכן הרופאה לא בקשה הסכמתה של התובעת, ואף לא הסבירה לה שטכניקה זו כרוכה בסיכונים משום חוסר נסיונה ומיומנותה הרעה.


20. התובעת תטען כי הנתבעת ורופאיה כשלו מלערוך רישומים העולים בקנה אחד עם הנחיות משרד הבריאות או עם דרישות  חוק זכויות החולה.  


הרשומות הרפואיות חלקיות לקויות ואינן מבטאות את מהלך הטיפול כפי שבוצע בפועל.  

 

21. החסר הראייתי ברשומות הרפואיות עלול להקשות את הוכחת התביעה ועל כן תטען התובעת כי נגרם לה נזק ראייתי כמשמעותו בדין, ועל כן יש להחיל בנסיבות המקרה את הכלל לפיו “הדבר מדבר בעדו” ולקבוע שדי ברשלנות הרישומית כדי לחייב הנתבעת באחריות. עילה זו של נזק ראייתי כשלעצמה מקנה זכות לפיצויים לניזוק. 


22. עוד תטען התובעת לחילופין, כי אין בידיעתה ואין היא יכולה לדעת בנסיבות מה היו למעשה הנסיבות שהביאו לקרות הנזק. וכי הנזק של התובעת נגרם במהלך הטיפול ו/או הלידה ו/או תוך כדי ועקב הטיפול ו/או המעשה ו/או המחדל הרפואי שבוצע ע”י הנתבעת ו/או מי מטעמה, עליהם הייתה להם שליטה, וכי אירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שמי מהנתבעת לא נקט/ה בזהירות סבירה מאשר עם המסקנה שנקט/ה בזהירות סבירה בעת הטיפול ו/או וכן כי על הנתבעת הראיה שלא היה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק בהתרשלות שתחוב בגינה.


לחילופין, התובעת תטען בנוסף כי נזקה נגרם בשל חיתוך שהוא  “דבר מסוכן” כמשמעותו בפקודת הנזיקין וכי הנתבעת היא הבעלים ו/או בעלי השליטה ו/או הממונים על כל מהלך הטיפול המסוכן ועל כן עליה נטל הראיה כי לא התרשלה.


23. התובעת תטען כי הרישום חסר ויותר מזה, אין רישום כלל וגם אין הסבר של סיבוכים וסיכונים, מה הפרוצדורה כוללת, מהם סיכויי ההצלחה וכו”. 


24. לחילופין, כתוצאה ממעשי ו/או מחדלי הנתבעת, טעתה התובעת והוטעתה ע”י מצגי השווא שהוצגו בחוסר תום לב, בכל הנוגע להעדפת טיפולים חלופיים ו/או להעדר הסיכונים המהותיים הכרוכים בטיפול שנכפה עליה ו/או למיומנות ורמת הידע הרפואי ו/או ליכולת הנתבעת לטפל בהמשך הלידה. 


25. לחילופין, תטען התובעת, כי על הנתבעת לפצותה בגין עילת תביעה עצמאית ונפרדת, על כך שמנעו ממנה מידע אשר היה מסייע לקבל החלטה תוך הסכמה מדעת לטיפול הרפואי, ובכך שללה הנתבעת את זכות התובעת לאוטונומיה על גופו כמו גם לקבל החלטה מדעת בהתאם לרצונה וטובתה.


26. התובעת תטען כי ההסבר הנדרש לקבלת הסכמה מדעת לטיפול בשיטה ממתמחה שלמיטב ידיעת התובעת זו לה הפעם הראשונה בניתוח קיסרי היא וודאית כמו בניתוח אלקטיבי שאף בלעדיו ניתן לנהל אורח חיים רגיל.


זה נכלל ברף העליון של חובת הגילוי והוא כולל בנוסף להתייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים.  


27. התובעת תטען כי לו הייתה מקוימת הזכות להחלטה אוטונומית ואילו היו ניתנים כל ההסברים ומפורטים ומומחשים הסיכונים והסיבוכים, ואם הייתה יודעת שמדובר בסטאזרית הייתה קמה ממיטתה. התובעת שודלה לעבור את הניתוח הקיסרי בעל כורחה מבלי יכולת להתנגד.  


28. התובעת תטען כי בהתנהגות הרשלנית ו/או חוסר המיומנות של הנתבעת ו/ או מי מטעמה נגרם נזק חמור ובלתי הפיך. 


התובעת תטען כי הנתבעת כשלה מלהתייעץ ו/או להחליט באופן מקצועי כל זאת בניגוד לדרך בה רופא סביר היה נוהג.


29. לחילופי חילופין, ומבלי להודות כי חובת הראיה עליו, תטען התובעת כי הנזק אירע בשל התרשלות ו/או חוסר זהירות ו/או הפרת הוראות שבחוק מצידה של מהנתבעת ו/או מי מטעמה והיא חבה באחריות ישירה ו/או באחריות שילוחית ואשר מתבטאים בין היתר ובנוסף לאמור לעיל, במעשים ו/או במחדלים הבאים:


טיפלה טיפול על ידי מנתח לא מיומן 

לא ניהלה דיון הכולל את כלל הנתונים הרלבנטים  

מנעה מידע חיוני בדבר סיכונים מוגברים מהתובעת

לא דאגה להתעדכן בספרות מקצועית ו/או

ניהלה טיפול בדוחק זמן ו/או

הנהיגה שיטת טיפול לא מתאימה ו/או לא נהוגה ו/או 

לא דאגה להעסיק רופאים מיומנים ו/או

לא עשתה כל שביכולתה למנוע את הנזקים ו/או

הגישה טיפול רפואי בחוסר בקיאות בנסיבות העניין 

שקלה שיקולים זרים ובין היתר כלכליים בביצוע הניתוח ו/או פעלו בניגוד לעקרון טובת המטופל ו/או 

לא השתמשה בידע הרפואי הסביר המקובל ו/או פרקטיקה רפואית מקובלת וסבירה ו/או לא נהגה כפי שרופא ו/או צוות רפואי סביר נבון ומיומן היה צריך לנהוג בנסיבות העניין ו/או

הפרה את חובות הזהירות כלפי התובעת ו/או 

הפרה את ההסכם המפורט ו/או מכללא בין הצדדים 

לא דאגה להתייעץ עם רופאים בכירים ו/או מומחים אחרים 


30. בנוסף ולחילופין הפרה הנתבעת הוראות משרד הבריאות חובות חקוקות הקבועות בין היתר בחוק העונשין, התשל”ז- 1977 ו/או את הוראות חוק זכויות החולה, התשנ”ו – 1996 ו/או פעלו בניגוד להוראות והנחיות משרד הבריאות ו/או פקודת בריאות העם על חקיקת המשנה שהותקנה על פיו, ו/או בחוק החוזים, התשל”ג – 1977, תקנות בריאות העם (טופסי הסכמה), התשמ”ד – 1984 ובכך הפרו חובות חקוקות כמשמעות המונח בסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].


31. ד”ר גיא שלום, מומחה בתחום רפואת העור בדק את התובעת, חיווה דעתו, בשאלת הרשלנות, והנזק שנותר אצל התובעת והסיבתיות, והעובדות והטענות העולות בכתב תביעה זה מתבססות על חוות דעתו. 


הנזק: 


32. ד”ר גיא שלום (מומחה ברפואת העור) בדק את התובעת וקבע נכות לצמיתות. הוא קבע כי צפוי לה מהלך מחלה קשה של מחלת הפסוריאזיס: “באשר לסבירות התרחשות תאונת עבודה מסוג זו שהתרחשה בחדר הלידה- יש לזכור כי הניתוח הקיסרי בוצע בתנאים של ניתוח אלקטיבי, ללא כל מצוקה עוברית או אימהית ולמעשה היה צריך להתנהל על מי מנוחות. בתנאים אלו, ניתן לומר כי חתך דופן הבטן ושריר הרחם אל תוך פניו של העובר אינם סבירים ולא עוברים את מבחן הרופא הסביר- על כן לא היו צריכים להתרחש”.


33. המומחה קבע לתובעת 30% נכות צמיתה מותאמים לפרק תשיעי, סעיף 80 (4)  (ג’) אקזמה כרונית (המקבילה לפסוריאזיס) בצורה קשה עם הפרעות כלליות המעוררות דחיה ו-10% נוספים בהתאם לתקנה 15א’ בהתייחס למינה וגילה של התובעת ולפגיעה הקשה הצפויה בביטחונה העצמי ובתפקודה היומיומי.  


34. התובעת תטען כי הנזק כולו לרבות הפסוריאזיס הוא תולדה של הפגיעה ישירה בה במהלך הפעולה הנ”ל בזמן הלידה. 

 

35. על הנתבעת לפצות את התובעת בין היתר כאמור בחוות הדעת, וכאמור בכתב תביעה זה, כדלקמן: 


35.1. בגין הפסד השתכרות ו/או אבדן כושר השתכרות לעתיד. לרבות תנאים סוציאליים ופנסיה.   1,500,000 ₪ 


35.2. הוצאות רפואיות, לרבות, נסיעות, והוצאות וביקורים אצל מומחים:  500,000 ₪. 


35.3. חוות דעת רפואית: 8,000 ₪


35.4. נזק שאינו ממוני: כאב וסבל ואבדן הנאות החיים, לעבר ולעתיד’:  1,000,000 ₪.


35.5. פגיעה באוטונומיה:  500,000 ₪. 


35.6. פיצויים עונשיים: 300,000 ₪.


35.7. עזרת צד ג’ לעבר ולעתיד: 800,000 ₪. 



36. התביעה מוגשת לבהמ”ש הנכבד והסמכות המקומית והעניינית לדון בתובענה זו לאור הסעד הנדרש, ולאור מקום עסקיה וסניפיה של הנתבעת, הנמצאים בתחום שיפוט ביהמ”ש.


37. כל הטענות בכתב תביעה זה נטענות במצטבר ו/או לחילופין, הכל לפי הקשר הדברים והדבקם.


38. אשר על כל האמור,  מתבקש כב’ בהמ”ש להזמין את הנתבעת לדין ולחייבה לפצות את התובעת ביחד ולחוד בצירוף הוצאות המשפט ובכללן שכ”ט עו”ד ומע”מ כחוק.


נספחים:


*** מצ”ב חוו”ד הרפואית כחלק בלתי נפרד מכתב התביעה ומסומנת כ”נספח I.”.


*** מצ”ב תיק רפואי. זאת כחלק בלתי נפרד מכתב התביעה מס’ כ”נספח II.”. 


______________

אורן בושרי, עו”ד

מ.ר. 29404

ב”כ התובעת


 


דילוג לתוכן
Notice: ob_end_flush(): failed to send buffer of zlib output compression (1) in /home/orendin/public_html/wp-includes/functions.php on line 4673

Notice: ob_end_flush(): failed to send buffer of zlib output compression (1) in /home/orendin/public_html/wp-includes/functions.php on line 4673

Notice: ob_end_flush(): failed to send buffer of zlib output compression (1) in /home/orendin/public_html/wp-content/plugins/really-simple-ssl/class-mixed-content-fixer.php on line 110