רשלנות בניתוח לייזר

רשלנות בניתוח לייזר להסרת משקפיים תוביל לזכייה בתביעה לו נגרם נזק ממשי.

קל להוכיח תביעה אם הייתה רשלנות. למשל אם הרופא שכח טיפות אנטיביוטיקה ואירע זיהום. או חתך חיתוך לא מלא. מעט קשה יותר להוכיח אם אירע סיבוך והסיבוך אינו קשור בסיכון מוגבר.

תביעה גם בלא רשלנות

גם בלי להוכיח רשלנות מצד המנתח, ניתן לזכות בתביעה. כיצד? אם יוכח שלא הוסברו מלוא הסיכונים ביחס לניתוח. הסבר על סיכויים וסיכונים חייב להיות מקיף, מותאם ספציפית למטופל. עליו לכלול גם סיכונים נדירים. נציג ההשלכות לפי בר התקדמות:

אם התובע היה נכנס לניתוח גם אם מה שצריך להיות מוסבר, היה מוסבר:
התביעה תתקבל בחלקה
אם התובע לא היה נכנס לניתוח אם מה שצריך להיות מוסבר, היה מוסבר:
התביעה תתקבל במלואה

מדוע הפסיקה כה לטובת המטופל? משום שמדובר בניתוחים שהם אלקטיבים, לא דחופים ותועלת כספית רבה בצדן למנתח. 

beautiful-blue-eyes-blur-1069588

רשלנות בניתוח לייזר להסרת משקפיים

אורן בושרי, עו"ד

סיבה לתביעה - טופס הסכמה אחיד לפני ניתוח

טופס הסכמה אחיד יוצר בעיה רפואית ומנגד, סיבה טובה לתביעה. הטופס מנוסח באופן גורף מדי והסטטיסטיקה שונה מממטופל אחד למשנהו. אצל אחד בריאות העין עלולה לפגוע בהצלחת הניתוח כמו מחלות רקע, קרטוקונוס, יובש, לחץ תוך עיני, או עובי הקרנית. 

 


סיבוכים לאחר ניתוח לייזר

אקטזיה

סיבוכים לאחר ניתוח לייזר כוללית את הקרנית. הקרנית נמצאת בחלק הקדמי של העין, ותפקידה בשבירת האור ובמיקוד. פגיעה בה תשפיע על קליטת הדמות שהיא יוצרת.

על כן, אקטזיה (פגיעה בקרנית) לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים תגרום לפגיעה במיקוד ולראייה ירודה. 

קרטוקונוס

הסיכון להופעת אקטזיה מוגבר אצל אלה הסובלים מקרטוקונוס. אצלם מלכתחילה הקרנית שינתה צורה. אז למה מנתחים? כי מקום שיש תועלת כספית התשובה ברורה, אבל גם כי קרטוקונוס לא תמיד קל לזיהוי בבדיקות שלפני הניתוח..

עכירות / טשטוש ראייה

עכירות בקרנית מוכרת אף היא כתופעת לוואי לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים. זאת בשיטה ללא חיתוך של הקרנית. בנוסף לעכירות יתכן גם יובש ובייחוד אצל עובדי היטק המבלים שעות מול המחשב ובשל עבודה זו ממצמצים פחות. 

דימום ברשתית אחרי ניתוח לייזר להסרת משקפיים היה נושא פסק דינו של בית המשפט העליון בעניינו של מוחמד דיראווי. הוא חתם על דף מידע והסכמה לניתוח בלא שהקדים קריאה לחתימה. בהמשך אירע דימום ברשתית העין השמאלית, וכושר ראייתו התדרדר עד כדי עיוורון. נשאלה השאלה האם הניתוח בקרנית קשור לדימום ברשתית. ייתכן והדימום לא נבע מהניתוח, אלא מעצם קוצר הראייה.

בית המשפט התרשם מכך שניתוחים מהסוג שבוצע אינם מיועדים לבני אדם הסובלים מקוצר ראייה שדרגתו למעלה מ- 10 דיופטריות. בית המשפט קבע כי מוחמד לא קיבל כל הסבר על הסיכונים הכרוכים בניתוח, ותוכן המסמך שעליו חתם לא הוסבר לו כלל. יתרה מכך, לא צוינו הסיכונים המיוחדים הנוגעים לבעלי קוצר ראייה גבוה, על רקע חוסר הניסיון המצטבר בהקשר זה. בית המשפט הדגיש כי מדובר בניתוח אלקטיבי וחדשני. לא היתה בו דחיפות ובכל מקרה לא היה משחרר אותו מהתלות בעזרי ראייה. נקבע שמוחמד הוא אדם "צנוע ושקול", וכי אילו היה ער לסיכונים – היה בוחר שלא לעבור את הניתוח. נקבע גם שהיה על רופאיו לא לסתיר אינפורמציה חשובה לפיה ארגון הבריאות האמריקאי אסר לבצע ניתוחים במספרים גבוהים. על כן, נקבע, מתקיימת עילה של הפרת הסכמה מדעת גם ללא הוכחה של רשלנות. בית המשפט קבע כי אם מוחמד יפוטר ממקום עבודתו, יתקשה למצוא מקום עבודה אחר,  ופסק לו סכום של 350,000 ש"ח. בראש הנזק של ״כאב וסבל״ נפסק סכום של 100,000 ש"ח. הוגש ערעור ובית המשפט העליון החליט לדחותו.

קשר סיבתי רופף ונתונים סטטיסטיים אמפיריים – פיצויים גם כשאין וודאות לקשר סיבתי

ביהמ״ש הסתמך על פרופ' א' ניימן ז"ל שכתב כי הספרות מלמדת כי היו מקרים נוספים שבהם ארע דימום בעקבות הניתוח. וההסבר שניתן מסתמך על הלם אקוסטי-מכני המלווה את יריות הלייזר ופוגע בכלי הדם השבריריים במספר גבוה. המומחה ציין בחוות דעתו כי בכל העולם דווח על 6 עיניים שהתעוורו מדימומים ברשתית. פרופ' ניימן העיד שהוא עצמו לא היה ממליץ לעבור את הניתוח, הואיל והסיכון לקיומו של דימום עולה ככל שקוצר הראייה גבוה יותר – "זה הימור על הכל או לא כלום".

פרופ' ניימן ז"ל כתב כי אי הודאות נובעת מהימנעות מחשיפת נתונים סטטיסטיים. עוד עמד על כך שאין מבצעים את הניתוח כאשר ליקוי הראייה עולה על 12-10 דיופטריות. בית המשפט נתן משקל לעובדה שישנם דיווחים על מקרים שבהם הופיעו דימומים בסמיכות לניתוחי לייזר.

בפסק דין ד"ר ליפשיץ יצחק נ' מלימובקה נוח עוזיאל ע"א 4623/07 ‏ (מחוזי, חיפה), נדון עניינו של תובע שעבר ניתוח  בשיטת lasik. לאחר שהחלים, החלו תופעות של סינוור ושל טשטוש ראייה. הוא הסביר כי הוא רואה מעין "הילה" סביב הגופים עליהם הוא מתבונן. המומחה מטעמו העיד כי בניתוחים מסוג זה סובלים כ- 5% מהמנותחים מסינוור והילה וכן מירידה בראייה או "ראייה מרוחה" וכי אלו תופעות שאינן ניתנות לתיקון. ביהמ״ש שוכנע, שאם התובע היה מקבל הסבר מלא על תופעות הלוואי האפשריות לא היה מסכים לניתוח. אלא שבית משפט המחוזי חשב אחרת: בטפסי ההסכמה נרשם כי "קיימת אפשרות שחדות הראיה שהושגה מיד אחרי הניתוח תשתנה", וכי "כתוצאה מהניתוח עלולה לקרות תופעה של נצנוצים (הבזקים) מאורות שמקורם מול עיני המנותח או אורות חזקים אחרים בשעות הערב והלילה וזאת באופן זמני או קבוע". ההסבר שניתן לו בעל פה היה מתומצת ולא כלל את כל הסיכונים שפורטו במסמך הכתוב ולכן הוא ראוי לפיצוי, אבל נמוך.  תחילה קבע בית המשפט השלום 200,000 ₪ ובערעור נקבע סך של 60,000 ₪.

No votes yet.
Please wait...