רשלנות בלידה - נזקי פגות או נזק אופייני לרשלנות?

רשלנות בלידה מציבה שאלה ראשונה מהותית: האם הנזק לנולד (מוחי או אחר) נובע מסיבוכי פגות או שהוא נזק אופייני לרשלנות. התשובה בדר"כ באמ אר איי, אבל לא תמיד. 

מי יידע לומר לנו מה מקור הנזק? נוירולוג ילדים ואתו נתחיל. אם ישיב כי מדובר בנזק אופייני למצוקה עוברית בלידה הוא יכתוב חוות דעת ויסביר. גניקולוג לצידו, יכתוב כי בשל רשלנות הוכנסה היולדת באיחור לניתוח קיסרי.

מאידך, הוא עלול להשיב כי מדובר בנזק משני לפגות ולא נזק האופייני למצוקה נשימתית בלידה. אם אכן כך, אם זו פגיעה האופיינית לנזקי פגות, מה לנו כי נלין על בית החולים? במצב שכזה, יש לזנוח תביעה כנגד בית החולים. מדוע? כי אין נזק איסכמי האופייני לרשלנות במהלך הלידה.

האם אז נוותר על תביעה?

לא. נפנה עתה לגינקולוג. בשאלה האם היה ניתן למנוע את נזקי הפגות. מומחים לדוגמא להתייעץ אתם: ד"ר הורנשטיין אליעזר וד"ר מריוס ברגר. זוהי למעשה כבר רשלנות רפואית בהריון.

3 התנאים להוכחת רשלנות בלידה

תנאי 1:
כי נגרם נזק מוחי
תנאי 2:
הנזק נגרם בשל חוסר חמצן בלידה ולא, למשל, בגלל מום מולד או פגות.
תנאי 3:
רק בגלל רשלנות בלידה נגרם הנזק, למשל התעלמות ממוניטור וכניסה באיחור לניתוח קיסרי

פגים

רשלנות רפואית בטיפול פגים היא כיוון אחר. אם הנזק הוא לא נזק האופייני לבעיה בלידה ולא פגות, אולי מדובר ברשלנות הקשורה בטיפול בתינוקיה או בפגיה.

דוגמא לרשלנות רפואית פגים?

צהבת שהתפתחה אחר לידה. אם לא טופלה בפגייה וערכיה טיפסו, הצהבת עלולה לגרום לנזק של שיתוק מוחין. או רטינופתיה של פגות (מחלת רשתית העין) שלא טופלה בלייזר. לכן, לשם בירור מדיקו-לגאלי הרמטי, נסתייע גם ברופא ילדים או מתחום הניאונטולוגיה, מומחיות פגים.
דוגמא
רשלנות בלידה 2

רשלנות בלידה

אורן בושרי, עו"ד

לידת בית ברשלנות

לידת בית ברשלנות נשמעת יותר נוכח המגמה ללדת בסביבה טבעית. מוכר לאחרונה מקרה של יילוד שנולד עם חבל טבור מלופף סביב הצוואר והוא נפטר. ועדת בדיקה של משרד הבריאות קבעה שמכשיר הדופלר ששימש את המיילדת אינו מאפשר רישום רציף ותיעוד של הנתונים. אירוע כזה בחדרי לידה היה מאובחן אולי בשלבים מוקדמים יותר. הומלץ לשקול שימוש בלידות בית במוניטור בעל יכולת הקלטה ורישום רציף, על מנת להגדיל את הסיכוי לאבחון מוקדם של מצבים דומים. עוד הוצע לבחון מתן סמכות למיילדות לשימוש באמצעי החייאה מתקדמים.

רשלנות רופא מרדים בלידה

יתרונו של האפידורל בהורדת לחץ הדם. חסרונו אצל נשים עם לחץ דם נמוך. חסרון בולט קשור במעבר בין חדר לידה לניתוח קיסרי. אז צריך להגביר מינון של האפידורל כדי שיספיק לניתוח – מכשול כאמור אצל נשים עם סיכון.

מעידות אחרות קשורות בגב בצקתי, טעות במינון, רגישויות שלא נלקחו בחשבון ונזק עצבי מזריקת אפידורל.

החדרת המחט לחלל האפידוראלי אצל חולים הנוטלים תרופות נוגדות קרישה אסורה והיא עלולה לפגוע בחוט שדרה. 

בתי המשפט דחו עד לא מזמן תביעות רבות כי האקדמיה הרפואית נשענה על מאמר מדעי ישן. כיום, קיימים מאמרים חדשים. אלה מוצאים קשר סיבתי בין נזק מוחי לאיחור בניתוח קיסרי בקלות יותר. מתברר שכבר אין צורך להוכיח שהייתה פגיעה נוירולוגית בדקות הראשונות ומספיק להוכיח שהייתה כזו בימים הראשונים. היום גם מבינים שכבר לא חייבים להיות פרכוסים ומספיקה בעיה כלשהי בהכרה. גם שיתוק מוחין קל נקשר היום בקלות לאירועים בלידה. המאמר שהיווה בעבר בסיס לדחיות רבות של תביעות משנת 1986 והוא עצמו התבסס על מידע משנת 1960 ואשר כלל בסה”כ 17 יילודים מתקופה בה כלל לא היה ניטור אלקטרוני.

רשלנות רפואית בחדר לידה מתכתבת יותר מדי פעמים עם כח אדם חסר. מוכרת לאחרונה יולדת בת 36 שהגיעה לזירוז לידה אולם במחלקה לקתה בירידת מים מקוניאלים. הוחל במתן פיטוצין אבל נצפתה טכיקרדיה עוברית עם האטות משתנות. הוחלט על לידת ואקום ושאיבת מים מקוניאלים סמיכים. נעשתה גם החייאה אך ללא הצלחה והנולד נפטר. ועדת בדיקת של משרד הבריאות מצאה שהרישום הרפואי היה רע באופן שלא מאפשר להתחקות אחר טיב הטיפול. עוד קבעה שהניטור העוברי לא היה תקין, ונוכח מים מקוניאלים וחום אימהי, היה צריך להתקיים מעקב אחרי היולדת. שני התורנים נקראו למקרים דחופים במקומות אחרים ואילו המיילדת הייתה עסוקה באחד החדרים האחרים. הוועדה מצאה פגם בכך שרק 3 תורנים איישו את המערך המיילדותי/ גינקולוגי. היה מקום לסיים את הלידה בשלב מוקדם יותר אך הדבר השתהה בגלל קריאת הצוות לטיפול בבעיות דחופות אחרות מחוץ לחדרי הלידה.

רשלנות רפואית בלידה מוקדמת היא ברת תביעה נוכח הידע רפואי להתמודד עם הבעיה. לידה מוקדמת תגרום נזק נוירולוגי נוכח חוסר התפתחות של המוח, או נזק אחר הקשור בחוסר בשלות של הריאות. כאשר הסיכון ללידה מוקדמת ניתן לזיהוי או אם מלכתחילה קיים סיכון מוגבר ללידת פג יודעים הרופאים להשהות את ההיריון ולמנוע נזקי פגות דרך סטרואידים וטיפול במגנזיום. משום שהטיפול קיים ומוכר, צריך לשאול בדבר קיומה של רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית בלידה לא מוגבלת לנזק נוירולוגי: כליאת כתף בלידה היא תופעה מוכרת כאשר העובר הוא גדול, בעל כתפיים רחבות (לאמהות סכרתיות בדר"כ) ויש אפשרות שבזמן הלידה, לאחר יציאת הראש, הכתפיים נתקעות ומסרבות לצאת בשל מידתן. מה שמצריך עזרה מכשירנית על מנת להימנע מפגיעות אורטופדיות. במצבים חמורים במיוחד עלול התינוק לסבול משוק היפו-וולמי כתוצאה משברים בכתף או בזרועות. זהו מצב קשה המלווה באי מתן שתן ולחץ דם נמוך. תופעת כליאת הכתפיים מוכרת גם כגורמת לשיתוק ארב ERB. בתביעות אלה, עולה הטענה כי על הצוות הרפואי היה להעדיף מסלול של לידה קיסרית. קרי, הרשלנות היא באבחון לקוי של נתוני היולדת, למשל, משקלו של העובר טרם לידתו, או התעלמות ממצב העובר בתוך הבטן.

קרדיומיופתיה לאחר לידה מעלה חשד לקיומה של רשלנות רפואית בשלב הסופי של הלידה. שלב זה שמתאפיין בספיגה מסיבית של דם ונוזלים ומעמסה פתאומית על הלב מסוכן בעיקר לאשה עם מחלת לב. קרדיומיופתיה (מחלת לב) למשל, לאחר לידה באשה צעירה ובריאה מחייבת צילום חזה, בדיקות מעבדה ובדיקת אקו לב. הירידה בתפקוד הלב עלולה לגרום להצטברות נוזלים בריאות ולהפחתה באספקת הדם לאיברים חיוניים. אם אין החלמה מלאה, וקיים נזק בלתי הפיך ללב, יש לחשוב בכיוון של רשלנות.

לעיתים רופא יימצא רשלן אם לא חזה סיכון להתפתחות קרדיומיופתיה בלידות הבאות. ההמלצה עשויה להיות להימנע מהריונות נוספים. לחילופין, הריון תוך מעקב הדוק של צוות קרדיולוגי, או להיערך ללידה עם בדיקות עזר כמו מבחן מאמץ.

Rating: 5.0/5. From 1 vote.
Please wait...