רשלנות באבחון מחלה



רשלנות באבחון רפואי

רשלנות באבחון מחלה הזינה מס' לא מבוטל של תביעות בהן התביעה בדרך כלל טוענת למחשבה מצד הרופאים בכיוון אחד, וההגנה בדר"כ טוענת לחכמה שבדיעבד.

טעות באבחון מחלה

בכל גליון חדר מיון קיימת רובריקה של אבחון רפואי אותה צריך הרופא למלא וכותרתה "אבחנה מבדלת". הרובריקה הזו נועדה למנוע טעות באבחון מחלה. הרופאים לא מקפידים למלא אותה וזו הדרך הראשונה להוכיח רשלנות באבחון מחלה.

רשלנות באבחון מחלה קריטית לפי חומרתה. "פספוס" התקף לב או גידול יעיד על רשלנות טוב יותר כי הפספוס היה של מחלה קריטית.

אבחנה שגויה

אבחנה שגויה לא מצביעה אוטומטית על רשלנות. גם תירוץ כמו עומס יכול להתקבל בהתחלה אבל לא אם המחלה מתמשכת והקיבעון המחשבתי נמשך. מותר לרופאים לטעות באבחנה שגויה, אבל אם הטיפול לא תואם את הצפוי מהאבחנה הראשונית השגויה וגם בשלב מאוחר, אחרי שהרופאים ראו (או כשהיה עליהם לראות) שהטיפול לא מצליח, לא נערכת גם אז אבחנה מבדלת, נסללה הדרך להוכחת התביעה.

רשלנות רפואית באבחון מחלה בפסיקה

בע"א 3264/96 (קופ"ח נ' יפה פלד), ביהמ"ש קבע כי כדי שהרופאים יגיעו בסוף הליך הבדיקה להחלטה נכונה בדבר הטיפול הרפואי יש צורך לערוך רשימה של מחלות אפשריות ולדון על אפשרות קיומה של כל אחת מהמחלות שברשימה. 

רשלנות באבחון מחלה

״מותר לרופאים לטעות באבחנה שגויה, אבל אם הטיפול לא תואם את הצפוי מהאבחנה השגויה וגם בשלב מאוחר, אחרי שהרופאים ראו (או כשהיה עליהם לראות שהטיפול לא מצליח), לא נערכת גם אז אבחנה מבדלת, נסללה הדרך להוכחת התביעה״.

דילוג לתוכן