תביעה

סרטן שד גרורתי מתאר שלב מתקדם של המחלה, של גידול שהתפשט ושלח גרורות, דרך מחזור הדם, למקומות מרוחקים בגוף. גילוי המחלה בשלב זה יהווה נורת אזהרה ראשונה לקיומה של רשלנות ומחשבה ראשונה לתביעה אפשרית בגין רשלנות רפואית.

אבחון מוקדם

המקרה הקלאסי המדבר בעד רשלנות רפואית הוא זה של אשה המתלוננת בפני רופא המשפחה על קיומו של גוש בגודל של כחצי ס"מ בשד. היא מעלה בפניו את העובדה כי השד שינה את צורתו וכי נוספה הפרשה מהשד אבל הרופא פוטר אותה בתשובה כי מדובר בגוש חלב הקשור להריון אחרון וכי בתקופה זו צורת השד יכולה להשתנות. לא נרשם אם נעשתה בדיקה פיזית של הגוש ומה הייתה הערכת גודלו.  ממצאים כגון אלה היו אמורים להדליק נורה אדומה, וכבר במועד זה היה על הרופא להפנות את האשה לביופסיה והמשך בדיקות. כך היה יכול הוא למנוע את המשך מחלתה ומותה המוקדם.

סיכויי החלמה

רוצה הגורל, כך קורה שבעת התלונות המחלה ב-1 STAGE,  ובעת הגילוי ב-3 STAGE ואולי 4 STAGE. בעוד שבשלב 1 של המחלה סיכויי החיות עומדים על 95% (נתון שמשתנה עם הזמן) בשלבים המאוחרים הם יעמדו על הרבה פחות מכך.  ביהמ״ש יחשב מכאן על פי הלכה שנקבעה בע״א 4975/05 אליעזר לוי ואח "ד' נ' ר זאב מור. נקבע שם כי יש לחשב את חלקה של קופת החולים לפי היחס שבין סיכויי ההחלמה בלא רשלנות ובין לאחר הרשלנות.

בעיה אחרת היא רופא שלא חוקר ומתשאל: כי למשל ידוע שנשים שהיו חשופות לקרינה בגיל צמיחת שדיים יש סיכוי של פי 20 לחלות בסרטן שד. זו דוגמא אחת מני רבות לחשיבות של נטילת פרטים מפי החולה. אנמנזה כזו תגרום לרופא סביר להצליב נתונים ולעלות על בעיה. אנמנזה רעה תביא לפספוס גידול, לכך שהגידול ימשיך לגדול. לא ניתן יהא להקרינו או להסירו, והנה אשה שבמקום הקרנה מינימלית, תמצא עצמה עם קרצינומה לדוגמא שחדרה מצינוריות החלב למערכת הלימפה. המשמעות היא קיצור תוחלת חיים. לכן, וודאי בסרטן שד גרורתי, ההמלצה היא לפתוח בבירור מדיקו-לגאלי כדי לשקול הגשת תביעה.

רשלנות בטיפול

רשלנות רפואית בטיפול בסרטן שד גרורתי איננה קשורה רק בפספוס גידול. שם אמנם יכולה להיות ההשלכה המשמעותית מכולן. אבל רשלנות היא גם טיפול שלא לפי החידושים האחרונים המוכרים. אלה כוללים מזעור בכירורגיית השד  (היום נדיר לראות שד כרות במלואו), טיפול תרופתי נילווה כמו הרצפטין, וקיצור משך הטיפול הקרינתי, כמו גם היקפו. הטיפול הקרינתי כיום כולל תכנון קרינה בכדי למזער פגיעה אפשרית בלב ובריאות. גם ההקרנה כיום שונה והיא ניתנת במספר טיפולים קטן יותר בעוצמה גבוהה יותר. כיום, קיים טיפול נילווה כי קיימת הבנה שגרורות מיקרוסקופיות באברים מרוחקים יכולות להיווצר גם כאשר הגידול מאד קטן. לכן, רופא שלא יטפל בתרופת טמוקסיפן למשל, לא יעלה את הסיכוי לריפוי. רשלנות בטיפול גם יכולה להיות קשורה בהחלטה איזה טיפול יתקבל, כימי, הורמונלי, הרצפטין, או בשילוב ביניהם.

לימפה

רשלנות קיימת גם בשלב שאחרי הריפוי, עם חזרה של הגידול. רופא רשלן למשל הוא זה שלא בודק אז את מצב בלוטות הלימפה בבית השחי. נוכחות גרורות שם מהווה את המדד הטוב ביותר לחזרה של הגידול.

סרטן בעמוד השדרה מוביל אותנו לדיון רפואי משפטי בשאלת מועד האבחון – שמא באיחור או בזמן. התשובה לשאלה זו הנה בעלת משמעות מרחיקת לכת. בגלל הקרבה לחוט שדרה – אותו חוט המקשר בין המוח לבין מערכת העצבים ההיקפית. כל פגיעה בחוט השדרה משפיעה על איברים מרוחקים כמו גפיים.

גרורות בעמוד שדרה

אורטופדים לא חושבים דווקא על גידול כאבחנה מבדלת. אלא על פגיעות אורטופדיות מוכרות וזה סביר. העניין הוא שאחרי ששוללים פגיעות אורטופדיות קלאסיות, עליהם לחשוב גם על גידול. בגרורה בעמוד שדרה או גידול ראשוני ניתן לחשוד גם ע"פ סימפטומים מסוימים בבדיקה נוירולוגית פשוטה: בדיקה של טונוס (מתח), כוח גס, או החזרים גידיים. ספסטיות ברגליים, שהיא התכווצות יתר של השריר, היא דוגמא טובה לתמרור אזהרה לסרטן בעמוד השדרה בחוט השדרה מעל נקודה מסוימת. גרורות בעמוד השדרה דורשות כמובן טיפול הקרנתי. טיפול כימותרפי מותאם לפי מהות הגידול וטיפול ביולוגי נועד להצר את קצב צמיחת הגידול. טיפול כירורגי מהיר נעשה בחירום בכדי להשיג שיפור מהיר ולמנוע הידרדרות בנק' זמן קריטית. בכל אלה, ייסורים משל עצמם. זיהוי מוקדם היה אמור לחסוך את כל אלה.

 


סטייג'ינג:
שלב 1 מוגדר כשהגידול קטן מוגבל לשד בלבד, שלב 2 מוגדר גידול עד 5 ס"מ, עם גרורות בבלוטות לימפה או בבית השחי, שלב 3 כשהגידול גדול, ומשמעותי בבלוטות בית השחי, ושלב 4 מוגדר סרטן שד גרורתי, שהתפזר דרך הדם לעצמות, כבד, או ריאות.


 

No votes yet.
Please wait...