נכות מעבודה: ״עכשיו מתחיל המאבק על הזכויות״

תגמולי הביטוח הלאומי מנוכים בדרך כלל מהפיצוי שנפסק בתביעה נגד המעביד או נגד גורם אחר שאחראי לנזק.

כאשר הביטוח הלאומי שילם מענק חד־פעמי, מנכים את הסכום שכבר שולם לנפגע.

כאשר נקבעה נכות יציבה בשיעור של 20% ומעלה, משולמת בדרך כלל קצבה חודשית. במקרה כזה יש לחשב גם את שווי התשלומים הצפויים בעתיד.

אקטואר מחשב את הערך הנוכחי של הקצבאות העתידיות. פעולה זו נקראת היוון. החישוב מביא בחשבון כי סכום שישולם בעתיד אינו שווה בערכו לאותו סכום המשולם כיום.

לעיתים הנפגע היה זכאי לגמלה מסוימת גם אלמלא התאונה. במקרה כזה אין לנכות מתביעת הפיצויים את מלוא תגמולי הביטוח הלאומי.

תחילה מפחיתים מהגמלה את הסכום שהנפגע היה מקבל ממילא, כגון קצבת שארים. רק היתרה שנובעת מהתאונה תנוכה מהפיצוי.

עיקרון זה עשוי להגדיל את סכום הפיצויים שיישאר בידי הנפגע. הוא נדון בע״א 9209/03 עיזבון המנוח יניב ניסן ז״ל נ׳ הכשרה.

נפגע שאינו פונה לביטוח הלאומי עלול להיחשב כמי שוויתר על גמלה שהיה יכול לקבל.

במצב כזה בית המשפט עשוי לנכות מהפיצוי את הגמלה האפשרית, גם אם היא לא שולמה בפועל. ניכוי זה מכונה ניכוי רעיוני.

עם זאת, הניכוי אינו חל באופן אוטומטי בכל תביעה. בת״א 25671-01-12 י.נ. נ׳ אבו חיט נדונה שאלת הניכוי כאשר הרכב לא שימש את המעביד.

לעיתים תביעת הנזיקין כוללת ליקויים רפואיים רבים יותר מאלה שהוכרו בענף נפגעי עבודה.

ברע״א 6563/15 פלוני נ׳ עמי מיטרני בע״מ ביקשה הנתבעת לחייב את התובע להגיש גם תביעה לנכות כללית. היא ביקשה שהתביעה תכלול ליקויים נוספים, ובהם סוכרת ופגיעה נוירולוגית.

הנתבעת טענה כי אם התובע לא יעשה זאת, יש לבצע ניכוי רעיוני. בית המשפט העליון דחה את הדרישה בנסיבות אותו מקרה.

הגעה לגיל פרישה אינה מבטלת בהכרח את הזכויות שנצברו בענף נפגעי עבודה. מבוטח הזכאי ליותר מקצבה אחת מהביטוח הלאומי נדרש בדרך כלל לבחור בין הקצבאות.

כאשר המבוטח בוחר בקצבת נכות מעבודה במקום בקצבת אזרח ותיק או בקצבת שארים, קצבת הנכות מעבודה לא תפחת מהקצבה האחרת המגיעה לו. הבחירה תלויה בגובה הקצבאות ובנסיבות האישיות. לכן יש לקבל חישוב מסודר לפני שמודיעים לביטוח הלאומי על הבחירה.