סרטן העור הוא מחלה שבמקרים רבים ניתן לאבחן בשלב מוקדם, כאשר סיכויי ההחלמה גבוהים במיוחד.
מנגד, התנהלות רופא באה בגדר רשלנות רפואית אם הוא:
- מתעלם מנגע חשוד,
- אינו מפנה לביופסיה, או
- אינו מבצע מעקב רפואי כשצריך.
עו״ד אורן בושרי, מ.ר. 29404.
מתי איחור באבחון סרטן העור נחשב רשלנות רפואית?
לא כל טעות באבחון מהווה רשלנות. עם זאת, רופא מחויב לזהות סימני אזהרה מחשידים, לפעול לפי הידע הרפואי הקיים, ולנקוט באמצעים סבירים לשלול ממאירות. כאשר חובה זו מופרת, והאיחור גורם להחמרה במצב הרפואי, עשויה להתגבש אחריות משפטית.
הבחינה נעשית לפי השאלה האם רופא סביר, בנסיבות דומות, היה פועל אחרת.
01
אי הפניה לביופסיה מנגע חשוד
נגע עור בעל מאפיינים מחשידים מחייב בירור רפואי מתאים, ובמקרים רבים גם נטילת ביופסיה. שינוי בגודל, שינוי בצבע, גבולות לא סדירים, דימום, גרד או כאב הם סימני אזהרה ברורים.
הימנעות מהפניה לביופסיה, או הסתפקות בטיפול שמרני בנגע חשוד, עלולות להוביל לפספוס אבחנה של סרטן עור, ובפרט מלנומה, בשלב שבו ניתן היה לאבחן ולטפל מוקדם.
02
ביופסיה חלקית ודגימה לא מייצגת
גם כאשר הרופא נוטל ביופסיה, הוא עלול ליצור כשל מהותי אם הוא בוחר בדגימה חלקית או שטחית שאינה מייצגת את מלוא הנגע.
במצבים אלה, התשובה הפתולוגית יוצרת מצג שווא של היעדר ממאירות או של כריתה מלאה, בעוד שבפועל נותר נגע ממאיר פעיל.
כאשר הצוות הרפואי מסתמך על דגימה שאינה מייצגת, מבלי להשלים בירור או לקיים מעקב מתאים, הוא עלול לפעול בניגוד לסטנדרט רפואי סביר.
03
היעדר מעקב רפואי אחר נגע עור
גם כאשר נגע עור אינו מאובחן כממאיר בשלב ראשון, קיימת חובה לקיים מעקב רפואי מסודר. היעדר זימון לביקורת, היעדר תיעוד או התעלמות מתלונות על שינוי בנגע עלולים להוות כשל במעקב.
נגע שחוזר, משתנה או מתפתח מחייב בירור מחודש, ואינו מאפשר הסתמכות עיוורת על אבחנה קודמת.
רשלנות באבחון מלנומה
מלנומה היא גידול מסוכן במיוחד. כאשר מאבחנים אותה בשלב מוקדם, סיכויי ההחלמה גבוהים מאוד. סימנים כגון אלה מחייבים בדיקה קפדנית:
- אסימטריה.
- גבולות בלתי סדירים.
- ריבוי צבעים.
- שינוי בגודל.
- הופעת תסמינים תחושתיים.
איחור באבחון מלנומה עלול להביא להתפשטות המחלה לבלוטות לימפה ולאיברים מרוחקים. בכך האיחור ישנה באופן דרמטי את מהלך המחלה ואת סיכויי ההישרדות. מכאן הטעם המשפטי לתביעה.
עו״ד אורן בושרי
רשלנות פתולוגית בפענוח ביופסיה
טעויות בפענוח פתולוגי של דגימות עור אינן נדירות, ובפרט כאשר מדובר במלנומה ובעיקר:
- פענוח שגוי,
- קביעה מוטעית של שוליים נקיים,
- התייחסות לדגימה חלקית כאילו הייתה מייצגת.
כל אלה עלולים להוביל לאבחנה שגויה ולעיכוב משמעותי בטיפול. כשל פתולוגי עשוי להוות בסיס עצמאי לתביעת רשלנות רפואית.
ת״א (י־ם) 44568-08-22 פלונית נ׳ ד״ר זאבלוצקי
בתי המשפט עמדו לא אחת על כך שלא כל טעות באבחון סרטן עור מהווה רשלנות רפואית, אולם כאשר מתקיימים סימני אזהרה ברורים, חלה חובה לנקוט באמצעי אבחנתי מתאים.
כך נקבע כי הימנעות מנטילת ביופסיה מנגע שהתברר בדיעבד כמלנומה, שעה שהנגע הציג שינויי צבע, שינוי בגודל או היעדר תגובה לטיפול, עשויה להיחשב הפרת חובת הזהירות ולהקים אחריות בגין רשלנות רפואית (פס׳ 57–59 לפסק הדין).
עוד נקבע כי כשל במעקב אחר נגע עור משתנה, או הסתמכות בלתי סבירה על אבחנה קודמת מבלי לבחון שינוי במצב הקליני, עשויים אף הם לבסס אחריות משפטית, מקום שבו האיחור באבחון הוביל להחמרה ממשית במצב הרפואי.
לסיכום
בוחנים רשלנות רפואית באבחון סרטן העור לפי אופן ההתנהלות הרפואית בזמן אמת, ולא רק לפי תוצאת המחלה. בחינה משפטית מוקדמת תעריך את סיכויי התביעה והיקף הנזק שנגרם.
הקשר בין סרטן עור לרקע תעסוקתי
כאשר סרטן העור נגרם גם כתוצאה מחשיפה תעסוקתית ממושכת לשמש, עשויה להתעורר שאלה נפרדת של הכרה במחלת מקצוע במסגרת הביטוח הלאומי. לפרטים נוספים על חשיפה לשמש בעבודה ודרכי ההכרה בסרטן עור כמחלת מקצוע ראו: חשיפה לשמש בעבודה וסרטן עור כמחלת מקצוע .


