מכתב לדוגמא למומחה

לכבוד
ד”ר יוסף גילבורד [פרטי, אישי, למכותב בלבד]
דולב 61,
קיסריה

א.נ,
‏שבת 07 יולי 2007 ת”א,

מבלי לפגע בזכויות

הנדון:    חוו”ד שעניינה רשלנות רפואית
הנפגע/ת:  XXXXX
מספרנו: ל-525
גיל במועד פטירתה: 5

א.    בהמשך לשיחתנו הטלפונית, הנני מייצג את הורי הקטינה המנוחה הנ”ל, בזיקה לתביעה אפשרית לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה, תולדה של, הס מלומר, רשלנות רפואית, בעטיו של טיפול רשלני לכאורה והיעדר אבחון של תהליך ממאיר בגולגלתה בבית חולים העמק, רשלנות שגרמה לעיכוב בהפניתה לניתוח.

ב.    מכתבי זה בא בצירוף החומר הרפואי המלא, והוא מחולק לשניים: חומר רפואי מיום התלונות המרמזות הראשונות, הוא יום 16 ביוני 2004, ועד בדיקת הטומוגרפיה הממוחשבת שבוצעה לה בפברואר 2005, וחומר רפואי שלאחרי מועד זה.

ג.    מעיון בגיליון חדר המיון הראשוני עולה כי הילדה, בת 3 במועד הגעתה לבית החולים,  והוריה, התייצבו בבית החולים “העמק” והתלוננו על צליעה ברגל שמאל וכאב בירך שמאל, כאשר  נרשם “אין סיפור של חבלה ברורה לרגל”. היא שוחררה באותו היום עם הוראות למנוחה מעקב ושימוש באקמול.

ד.    3 ימים אחר כך, הגיעו ההורים עם הילדה שוב לבית חולים והתלוננו שוב על צליעה של רגל שמאל שמופיעה וחולפת, ללא סיפור ברור של חבלה, לרבות עייפות, בהייה ועיוורון. למעט האחרון, לכלל התלונות ביטוי בתעודת חדר מיון. בבדיקתה אישוניה ניראו מורחבים, ובפרק האנמנזה נכתב “הליכה מתנדנדת, שינוי בהתנהגות”.

הוחלט לאשפזה, משך 4 לילות, ובסיכום המחלה נרשם “ביום קבלתה אירוע של הקאות, לאחר האירוע הלכה על בסיס רחב, הייתה עייפה מאוד…בשל הסיפור המחשיד לפרכוס  אושפזה להמשך ברור”.
בפרק “מהלך ודיון נרשם: “סיפור של הליכה אטקטית, מבט בוהה ודיבור איטי, לא היה איבוד הכרה.

עוד נרשם “היה צליעה מינימלית” וזה תוקן ל”נצפתה צליעה מינימלית”, לסירוגין.

העמ’ השמיני לתיעוד האשפוז, שנכתב בכתב יד, מוסיף ומציין “גלגול עיניים נמשך כ-10 דקות”.

העמ’ ה-11 לסיכום האשפוז, המתעד רישומי הרופאים מראה בבירור כי כבר הוחלט לבצע CT אך זה לא בוצע משום חוסר יכולת לתאם מרדים.

בעמ’ שלאחר מכן נרשם שוב “ביום א’..בהתה, הגיבה באיטיות, הליכה אטקטית, גלגול עיניים, ללא תנועות בגפיים, לאחר מכן הייתה ישנונית.”

ה.     על פניו ניראה כי שירותי בריאות כללית ושלוחיה אחראים לנזקים שנגרמו למנוחה מאחר והתאחרו באבחון הגידול, עד פברואר 2005, אך לא אתבטא כך בטרם תגיע תשובתך.

ו.    דומה כי בדיקה נוירולוגית פשוטה לו הייתה מבוצעת הייתה מגלה הגידול קל וחומר בבדיקת הדמיה כמו סי טי או אמ אר איי. גם לא ראיתי שנעשתה לה בדיקה נוירולוגית פשוטה הכוללת בדיקת טונוס, כוח גס, ספסטיות ברגל, החזרים גידיים או מיפוי הפרעות תחושה.

ז.    אודה להתייחסותך לעיקרים הבאים:
•    דיות בדיקת ה-EEG שנעשתה לה.
•    ההימנעות מלהתייחס לתלונותיה וממצאיה בכלל זה, החולשה והשיתוק ברגל שמאל קל וחומר כשמדובר בילדה בת 3.
•    זמן ביצוע ה-CT וסבירותו (פברואר 05) וסיכויי הילדה  “לצאת טוב מהניתוח” בהתחשב בגילה.
•    באם גילוי מוקדם יותר היה מגביר את סיכוי ההחלמה.
אם לנ”ל היה צפוי נזק מעצם הימצאות גידול במוחה והצורך בניתוח להוצאתו, לכך אין שירותי בריאות כללית אחראית. מצד שני סביר להניח גם, שהתפתחות הגידול, תולדה של הרשלנות, הקטינה את סיכויי ההחלמה, ואובדן סיכויי החלמה שנגרם עקב הרשלנות יכול לשמש כנזק בר-פיצוי.
בית המשפט פוסק את מידת הפיצוי לפי מידת אבדן סיכוי החלמה, קרי 30% סיכוי שווים 30% פיצוי, 40% סיכוי שווים 40% פיצוי וכך הלאה. בית המשפט, בפסיקה תקדימית מהשנים האחרונות, קובע כי גם מסיכויי ההחלמה המזעריים האלה אין להתעלם והפיצוי יהא כאחוז סיכויי ההחלמה.

ח.    אנא הודיעני חשבון שכר טרחתך מראש.

ט.    תודתי נתונה לך מראש.

בכבוד רב,
אורן בושרי, עו”ד