טעויות במתן תרופות מסתיימות בדר״כ בפשרה. האם כל טעות במתן תרופה משמעה רשלנות רפואית?
האם הרופא יכול להתגונן בטענה שהתועלת בתרופה עולה על הנזק שיכול להיגרם ממנה?
בדר״כ לא. כי כאשר תרופה היא מסוכנת על הרופא לנטר ולהיות במעקב בדגש על תופעות הלוואי מהתרופה. אם הרופא אינו דואג לכך, הוא מתרשל כלפיו.
אילו תרופות נחשבות למסוכנות?
קומדין למשל יכול לגרום לדימום ולכן יש לבצע מעקב; אינסולין להיפוגליקמיה; אספירין יכול לעודד דימומים, לגרום לכיב קיבה מדמם ולמוות; נטילת פרוקור לתפקוד בלוטת התריס עלולה להוביל לפגיעה כלייתית; אנטיביוטיקת גנטמיצין עלולה לגרום לחירשות; תרופת דיגוקסין ללב עשויה להיות רעילה, וטגרטול לחולי אפילפסיה עלולה לגרום לבעיות נוירולוגיות.
תרופות שמתנגשות
| השילוב | הבעיה |
|---|---|
| ברזל לצד נקסיום או תרופות עיכול אחרות | תכשירי ברזל. יפחית את ספיגת הברזל. הרופא עשוי לאשר את השילוב, אך יעקוב אחרי רמות ההמוגלובין ואחרי הרמות של תאי הדם האדומים. |
| אספירין ומדללי דם בצירוף סרוקסט משככי כאבים ואפילו גינקו, כורכום, ליקוריץ ואוזמפיק 3 | השילוב מעלה סיכון לדימום |
| אינסולין + אמאריל (כדור להורדת סוכר) בשילוב אוזמפיק | סיכון עוד מוגבר יותר להיפוגליקמיה |
| דיזוטיאזיד (תרופה משתנת שחבויה גם בטיפול ליתר לחץ דם שמסתיים במילים ״פלוס״) | משבשת ערכי סוכר. לא התרופות מתנגשות אלא השילוב |
טעות במינון תרופה
טעויות במתן תרופות מתייחסת בעיקר לטעויות מינון. ואלה יכולות להיות קטלניות:
עירוי דם שגוי
למרות שעירוי דם הוא טיפול רפואי שכיח ושגרתי, עירוי דם שגוי עלול לגרום למוות. בית הדין המשמעתי של הרופאים הרשיע רופאה מאיכילוב, בגין טעות בתיעוד וליקוי ברישום לקיחת דגימות דם. החולה קיבלה מנת דם מסוג A בעוד שסוג דמה הוא B.
גלולות למניעת הריון
מקרים רבים עירבו גלולות למניעת הריון. המקרה הקלאסי הוא של אשה בת 20, רווקה, מעשנת, המבקשת מרשם גלולות. רופא סביר יתשאל את המבקשת בדבר תורשה של קרישיות יתר או טרומבופיליה. זהו מצב שבו נוצרים קרישים בורידים העוצרים את זרימת הדם וגורמים למוות. אחרת היא בסיכון גבוה ביותר למוות.
אלרגיה
מוכר מקרה אלרגיה של ילדה שהורדמה לקראת טיפול שיניים בשתיית מידזולאם וקטאמין במיץ תפוזים. בהמשך הופיעו בסדר הזה פריחה, קושי בנשימה וירידה בדופק ובסטוראציה. ועדה של משרד הבריאות מצאה שמדובר בתגובה לאלרגיה או אינטובאציה מתוכננת שבוצעה ללא מוניטור, בניגוד גמור לכל כללי ההרדמה המקובלים.
אצל ילדים
אצל ילדים טעויות במתן תרופות יכולות להיות קריטיות עוד יותר. אצלם, עלול חלילה להיגרם איבוד של גפה בגלל חומר שהוזלף ויצא מהוריד. זאת משום שהמבנה קטן. תמיסות תרופתיות שונות, חלקן רעילות לרקמות אחרות. הדליפה יכולה להביא להתמזגותן עם תרופות שונות ואחרות ובכך ליצור תרכובת בעייתית ומזיקה אחרת.
הטעיה מצד חב׳ תרופות
סרוקסט
נזק שקשור בתופעת לוואי שלא פורסמה יגרור תביעה נגד יצרן התרופות. חברת התרופות גלקסו למשל, הסתירה מהציבור מידע לפיו השימוש של בני נוער בתרופה האנטי דכאונית סרוקסט. התברר כי היא גורמת לעליה בשעור מקרי התאבדויות. למרות שבשנת 2003 אסרו התרופה לשימוש על ידי בני נוער מתחת לגיל 18 בבריטניה, וב-2004 בארה”ב, בישראל לא נעצר דבר. רק ב- 2006 העבירה חברת גלאקסו בישראל הנחייה לרופאים שלא לתת את הסרוקסט לילדים ולנוער. בעלון לצרכן לא היה אזכור לילדים ולנוער ואפילו נכתב שיש להזהיר ילדים מרכיבה על אופניים או ממשחקים בקרבת כביש. כלומר, הזמנה סמויה לילדים ליטול את התרופה.
חברת תרופות רב לאומית חבה בחובת זהירות מוגברת כלפי חולים המשתמשים בתרופות שהיא מפתחת ומשווקת. אם מקרה היה קורה בישראל בין המועד שנודע על הסיכון ובין ההודעה לציבור, העיכוב היה בר משמעות, בייחוד כי מדובר בחברה בינלאומית.
norplant
גם ההתקן ההורמונאלי התוך רחמי norplant התגלה במשך השנים כבעל תופעות לוואי כמו סחרחורות, אקנה, כאבי ראש, קשיי תיאבון, משקל עודף, הגדלה של השחלות ושיעור יתר. היצרנית לא ציינה את תופעות הלוואי ולהפרה זו של החובה לפרסם מידע לצרכן היתה משמעות. בארה”ב נתקבלו גם תביעות של נשים שנפגעו מאסטרוגן סינטתי דס שהכילה תרופה בשם סינפורמון. החשיפה לאסטרוגן גורמת לעיוותים ברחם ולעקרות. בארץ, תביעה דומה נדחתה בשל התיישנות.
אישור ה-FDA אינו מקנה חסינות אוטומטית: לאחרונה נפסק בארה”ב בעניינה של דיאנה לוין. היא קיבלה זריקת Phenergan להרגעת התקף מיגרנה עזה, אלא שהתרופה הוזרקה לעורק. כתוצאה מכך נגרם נמק שחייב כריתת ידה הימנית. אזהרה בפני דרך ההזרקה לעורק לא נכללה בהוראות היצרן, והחברה טענה להגנתה שעלון התרופה אושר על ידי ה-FDA (ארגון התרופות האמריקני). התובעת בכ”ז זכתה לפיצוי בגובה 6 מיליון דולר משום שנקבע שיצרנית התרופה הייתה צריכה להזהיר מפני צורת השימוש בתרופה ואישור ה-FDA אינו מקנה חסינות אוטומטית. נודעות גם התביעות המרובות כתוצאה משתלי מפרק ירך שהושתלו ונמסו אל תוך מחזור הדם.
