מערכת הבריאות שלנו בישראל מתקדמת וממוחשבת – ועדיין מעת לעת רושמים למטופל תרופה שגויה, במינון לא נכון או ללא התייחסות למצב הרפואי. התוצאות עלולות להיות הרות אסון. האם כל טעות במתן תרופה משמעה רשלנות רפואית? כיצד הרופאים מתגוננים ומה נשיב להם?
טעות במינון
טעויות במתן תרופות מתייחסת בעיקר לטעויות מינון. ואלה יכולות להיות קטלניות, למשל:
אינסולין
מוכר מקרה של חולה מבוגר שקיבל מנת אינסולין גדולה פי עשרה מהמינון הנכון.
מגנזיום
נודעת גם התביעה כנגד בית החולים "בני ציון" בחיפה בגין טעות מינון במתן מגנזיום לפעוטה בת שנתיים וחצי. עד אשר נגרם לה נזק מוחי בלתי-הפיך. היא נותרה משותקת בארבעת גפיה, לוקה בעיניה, ובין היתר, היא איבדה את יכולת הדיבור. אחות במחלקה הזריקה לפעוטה תרופה המכילה מגנזיום במינון של פי 100 מזה שהתבקש על ידי הרופא.
חומר הרדמה
בבית חולים ״הלל יפה״ הוזרק חומר הרדמה במקום סטרואידים לפעוטה בת שנה (תיק של משרדינו).
מרשם תרופה ללא התייחסות למצב הרפואי
טעויות במתן תרופה לילדים
טעויות במתן תרופות לילדים עשויות להיות קריטיות במיוחד, שכן גופם הקטן רגיש הרבה יותר להשפעות של תרופות שנטענות לגוף. כאשר חומר רפואי יוצא בטעות מהוריד, זה עלול להוביל לנזק חמור, כמו איבוד גפה. התמיסות התרופתיות השונות, שחלקן רעילות לרקמות, עלולות לדלוף וליצור תגובות לא צפויות עם תרופות אחרות, ובכך להוביל להתמזגות תרכובות מסוכנות ומזיקות.
האם שיקול תועלת מול סיכון פוטר רופא מאחריות?
בדר״כ שיקולי תועלת אינם פוטרים מאחריות. כי כאשר תרופה היא מסוכנת על הרופא לנטר ולהיות במעקב בדגש על תופעות הלוואי מהתרופה. אם הרופא אינו דואג לכך, הוא מתרשל כלפיו.
הטעיה מצד חברות תרופות
חברות תרופות אחראיות לא רק לפתח תרופות, אלא גם למסור מידע מלא על הסיכונים הכרוכים בהן. הסתרת מידע חיוני עלולה להוביל לנזק חמור ולעיתים אף למוות, ובמקרים כאלה יש מקום להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.
האם אישור FDA מקנה חסינות?
לאחרונה, בארה"ב נפסק כי גם אם התרופה אושרה על ידי ה-FDA, היא לא מקנה חסינות מפני רשלנות. דוגמה לכך היא דיאנה לוין, שקיבלה זריקת Phenergan בטיפול במיגרנה, אך ההזרקה לעורק גרמה לנמק ביד שלה. החברה טענה שהעלון אושר על ידי ה-FDA, אך בית המשפט קבע כי היה עליה להתריע על סיכון זה, ונתן פיצוי של 6 מיליון דולר.
סרוקסט
חברת גלקסו סמית קליין ייצרה את התרופה נוגדת הדיכאון "סרוקסט". מחקרים הראו כי התרופה מגבירה את הסיכון להתאבדות בקרב בני נוער, אך החברה לא הזהירה את הציבור בזמן. בבריטניה ובארה"ב נאסר השימוש בתרופה מתחת לגיל 18 כבר בשנת 2003, אך בישראל ההנחיות לא התקבלו עד 2006. העלון לצרכן לא כלל אזהרות מתאימות, והצג את התרופה כמתאימה לילדים, תוך כדי שהזהיר אותם מרכיבה על אופניים או משחקים ליד כביש.
Norplant ו-Sinophormone
יצרנית התרופה ההורמונלית Norplant, התקן תוך-רחמי, לא הזהירה כראוי בנוגע לתופעות לוואי כגון סחרחורות, אקנה וכאבי ראש. נשים רבות דיווחו על תופעות נוספות כמו קשיי תיאבון, עלייה במשקל, הגדלה של השחלות ושיעור יתר. בעקבות זאת הוגשו תביעות בארה"ב נגד חברות ששווקו תרופות שגרמו לעיוותים ברחם ולעקרות, ביניהן התרופה סינפורמון המכילה אסטרוגן סינתטי. בישראל תביעה דומה נגד ה-Norplant נדחתה בשל התיישנות.
תרופות שמתנגשות
| השילוב | הבעיה |
|---|---|
| ברזל לצד נקסיום או תרופות עיכול אחרות | תכשירי ברזל. יפחית את ספיגת הברזל. הרופא עשוי לאשר את השילוב, אך יעקוב אחרי רמות ההמוגלובין ואחרי הרמות של תאי הדם האדומים. |
| אספירין ומדללי דם בצירוף סרוקסט, משככי כאבים, ואפילו תוספים כמו גינקו, כורכום, ליקוריץ ואוזמפיק | השילוב מעלה סיכון לדימום |
| אינסולין + אמאריל (כדור להורדת סוכר) בשילוב אוזמפיק | סיכון עוד מוגבר יותר להיפוגליקמיה |
| דיזוטיאזיד (תרופה משתנת שחבויה גם בטיפול ליתר לחץ דם שמסתיים במילים ״פלוס״) | משבשת ערכי סוכר. לא התרופות מתנגשות אלא השילוב |
| תרופה | תופעות לוואי |
|---|---|
| קומדין | תסמונת הורנר, תסחיפים, דימום עלול לגרום לדימום ולכן יש לבצע מעקב |
| אינסולין | היפוגליקמיה עלול לגרום להיפוגליקמיה |
| אספירין | תסמונת הורנר, דימומים, כיב קיבה מדמם, מוות עשוי לעודד דימומים, לגרום לכיב מדמם ולמוות |
| פרוקור | פגיעה כלייתית, תפקוד לקוי של בלוטת התריס נטילה ממושכת עלולה להוביל לפגיעה כלייתית |
| גנטמיצין | חירשות, דלקת ריאות אנטיביוטיקה זו עלולה לגרום לחירשות |
| דיגוקסין | רעילות ללב עשוי להיות רעיל במינון לא מדויק |
| טגרטול | בעיות נוירולוגיות עלול לגרום לתופעות נוירולוגיות חמורות בקרב חולי אפילפסיה |
