טעויות במתן תרופות מסתיימות בדר״כ בפשרה. לפחות טעויות במינון. בין אם הטעות נגרמה בשל חוסר תשומת לב רגעי, ובין אם כתב היד של הרופא היה בלתי קריא. סיבות אחרות אף הן אפשריות. מתן תרופה בלא הכרה מוקדמת את הרקע הרפואי של הפציינט והיעדר מעקב וניטור בשימוש ממושך בתרופות, שמלכתחילה ידועות כמסוכנות. באלה כבר לא ניתן להתחייב על פשרה כי בתי החולים יטענו אז להיעדרו של קשר סיבתי בין התוצאה לבין היעדר המעקב.

קומדין למשל יכול לגרום לדימום ולכן יש לבצע מעקב; אינסולין להיפוגליקמיה; אספירין יכול לעודד דימומים, לגרום לכיב קיבה מדמם ולמוות; נטילת פרוקור לתפקוד בלוטת התריס עלולה להוביל לפגיעה כלייתית; אנטיביוטיקת גנטמיצין עלולה לגרום לחירשות; תרופת דיגוקסין ללב עשויה להיות רעילה, וטגרטול לחולי אפילפסיה עלולה לגרום לבעיות נוירולוגיות.

על כן, בכל התרופות המסוכנות הללו צריך הרופא לנטר ולהיות במעקב, ואם הרופא אינו דואג לכך, הוא מתרשל. בכל חשד למקרה כזה מומלץ לפחות לבדוק הליך משפטי.

 

רשלנות רפואית במרשם תרופות

גם טעויות מינון מתרחשות ומתפרסמות מדי פעם. כך מצא את מותו חולה מבוגר שקיבל מנת אינסולין גדולה פי עשרה מהמינון הנכון. נודעת גם התביעה כנגד בית החולים "בני ציון" בחיפה בגין טעות מינון במתן תרופה לפעוטה בת שנתיים וחצי. עד אשר נגרם לה נזק מוחי בלתי-הפיך.  היא נותרה משותקת בארבעת גפיה, לוקה בעיניה, ובין היתר, איבדה את יכולת הדיבור. אחות במחלקה הזריקה לפעוטה תרופה המכילה מגנזיום במינון של  פי 100 מזה שהתבקש על ידי הרופא. בבית חולים ״הלל יפה״ הוזרק חומר הרדמה במקום סטרואידים לפעוטה בת שנה.

גלולות

המקרים בהם ישנם סיבוכים מסכני חיים, שבץ, תסחיף ריאתי, או מוות, הם המגיעים לבתי המשפט. במצבים כאלה, ניתן בפה מלא לשאול האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית. ניקח אשה בת 20, רווקה, מעשנת, המבקשת מרשם גלולות. רופא סביר יתשאל את המבקשת בדבר תורשה של קרישיות יתר או טרומבופיליה. זהו מצב שבו נוצרים קרישים בורידים העוצרים את זרימת הדם וגורמים למוות. אחרת היא בסיכון גבוה ביותר למוות. קרא עוד על רשלנות בטיפול הורמונלי.

אלרגיה  

מוכר מקרה של ילדה שהורדמה לקראת טיפול שיניים בשתיית מידזולאם וקטאמין במיץ תפוזים. בהמשך הופיעו בסדר הזה פריחה קושי בנשימה וירידה בדופק ובסטוראציה. ועדה של משרד הבריאות מצאה שמדובר בתגובה לאלרגיה או אינטובאציה מתוכננת שבוצעה ללא מוניטור, בניגוד גמור לכל כללי ההרדמה המקובלים – רשלנות חמורה.

טעויות במתן תרופות אצל ילדים

אצל ילדים טעויות יכולות להיות קריטיות עוד יותר. אצלם, עלול חלילה להיגרם איבוד של גפה בגלל חומר שהוזלף ויצא מהוריד. משום שהמבנה קטן. תמיסות תרופתיות שונות, חלקן רעילות לרקמות אחרות. הדליפה יכולה להביא להתמזגותן עם תרופות שונות ואחרות ובכך ליצור תרכובת בעייתית ומזיקה אחרת.

עירוי דם ברשלנות

למרות שעירוי דם הוא טיפול רפואי שכיח ושגרתי, עירוי דם ברשלנות עלול לגרום למוות. בית הדין המשמעתי של הרופאים הרשיע רופאה מאיכילוב, בגין טעות בתיעוד וליקוי ברישום לקיחת דגימות דם. הרף המגדיר רשלנות של בית הדין המשמעתי הוא גבוה יותר משל בתי משפט אזרחיים הדנים בתביעות רשלנות רפואית. בבתי משפט אזרחיים, הרשלנות ברורה ותיקים אלה נסגרים בפשרה בדר"כ.

במרץ 2009 חולה קיבלה מנת דם מסוג A בעוד שסוג דמה הוא B. למעשה הוצאו שני טפסים להנפקת דם. על האחד נרשם סוג דם A ועל השני סוג דם B. היא סבלה מקוצר נשימה ובסופו של דבר נפטרה מאי ספיקה נשימתית ואי ספיקת לב. בית החולים לא הודיע על הסיבה למותה למשפחה והדבר נודע רק משצילמה המשפחה את התיק המלא. בסוף 2003 אירעו 2 אירועים בהפרש של שבוע ביניהם, של עירוי שגוי וטעויות קשות על ידי עובדי בנק הדם בבית החולים ״שיבא״ שבתל השומר. בשני המקרים החולות לקו בהמוליזה (פירוק תאי דם אדומים שמתרחש גם כתוצאה מעירוי דם לא מתאים ועשוי לגרום לאנמיה וצהבת).

 

נזק שקשור בתופעת לוואי שלא פורסמה יגרור תביעה נגד יצרן התרופות. חברת התרופות גלקסו למשל, הסתירה מהציבור מידע לפיו השימוש של בני נוער בתרופה האנטי דכאונית סרוקסט גורמת לעליה בשעור מקרי התאבדויות. למרות שבשנת 2003 נאסרה התרופה לשימוש על ידי בני נוער מתחת לגיל 18 בבריטניה, וב-2004 בארה"ב, בישראל לא נעצר דבר. רק ב- 2006 העבירה חברת גלאקסו בישראל הנחייה לרופאים שלא לתת את הסרוקסט לילדים ולנוער. בעלון לצרכן של הסרוקסט אין כל אזכור לילדים ולנוער ואפילו נכתב שיש להזהיר ילדים מרכיבה על אופניים או ממשחקים בקרבת כביש. כלומר, אפילו קיימת הזמנה סמויה לילדים ליטול את התרופה. חברת תרופות רב לאומית חבה בחובת זהירות מוגברת כלפי חולים המשתמשים בתרופות שהיא מפתחת ומשווקת. אם מקרה היה קורה בישראל בין המועד שנודע על הסיכון ובין ההודעה לציבור, העיכוב היה בר משמעות, בייחוד כי מדובר בחברה בינלאומית.

גם ההתקן ההורמונאלי התוך רחמי norplant התגלה במשך השנים כבעל תופעות לוואי כמו סחרחורות, אקנה, כאבי ראש, קשיי תיאבון, משקל עודף, הגדלה של השחלות ושיעור יתר. היצרנית לא ציינה את תופעות הלוואי ולהפרה זו של החובה לפרסם מידע לצרכן היתה  משמעות. בארה"ב נתקבלו גם תביעות של נשים שנפגעו מאסטרוגן סינטתי דס שהכילה תרופה בשם סינפורמון. החשיפה לאסטרוגן גורמת לעיוותים ברחם ולעקרות. בארץ, תביעה דומה נדחתה בשל התיישנות.

אישור ה-FDA אינו מקנה חסינות אוטומטית: לאחרונה נפסק בארה"ב בעניינה של דיאנה לוין. היא קיבלה זריקת Phenergan להרגעת התקף מיגרנה עזה, אלא שהתרופה הוזרקה לעורק. כתוצאה מכך נגרם נמק שחייב כריתת ידה הימנית. אזהרה בפני דרך ההזרקה לעורק לא נכללה בהוראות היצרן, והחברה טענה להגנתה שעלון התרופה אושר על ידי ה-FDA (ארגון התרופות האמריקני). התובעת בכ"ז זכתה לפיצוי בגובה 6 מיליון דולר משום שנקבע שיצרנית התרופה הייתה צריכה להזהיר מפני צורת השימוש בתרופה ואישור ה-FDA  אינו מקנה חסינות אוטומטית. נודעות גם התביעות המרובות כתוצאה משתלי מפרק ירך שהושתלו ונמסו אל תוך מחזור הדם.

No votes yet.
Please wait...