הרפס גניטלי

הרפס גניטלי בעטיה של רשלנות רפואית

הרפס גניטלי (באיבר המין) אצל היולדת בסמוך ללידה הוא מצב מסכן חיים עבור התינוק. זאת משום שהתינוק צפוי לעבור בתעלת הלידה ולהתחכך ברקמות הנגועות. כשהמשימה הזו, של למנוע את מעבר הנגיף ליילוד נכשלת, בדר״כ בגלל אדישות וחוסר תשומת לב, היא עולה כדי רשלנות רפואית. לכן תביעות רבות של תינוק שנדבק בהרפס מכסות את דפי הפסיקה. 

הרפס סמוך ללידה: מה תפקיד הצוות הרפואי?

משום הסיכון הידוע, מטרת הצוות הרפואי למנוע את ההעברה של הוירוס לתינוק. כיצד? באמצעות בדיקה פיזית. אם התשובה חיובית, בהפניה לניתוח קיסרי. ראו חוזר האיגוד הגניקולוגי בעניין.

הרפס גניטלי

התסמינים

התסמינים כוללים חום, הפרשות נרתיקיות מריחות, ודופק לב מהיר בצורה בלתי רגילה. הנמצאות בסיכון הן בעיקר אמהות מבכירות נשים בהריון מתחת לגיל 21 ונשים הסובלות מלידה ארוכה במיוחד.  

תינוק שנדבק בהרפס

בעת הדבקה המערכת החיסונית של התינוק מגיבה בצורה קשה לזיהום. תינוק שנדבק בהרפס הוא סיוט של כל חדר יולדות.   

הגדרה

ישנם שני סוגים של הרפס: הרפס אוראלי, בקרבת הפה והעור שמסביב ונראה כפצעים קרים. הסוג השני הוא הרפס באברי המין, העובר בדרך כלל מינית ונראה כנגעים. שתי צורות ההרפס הן על רקע וירוס. תפוצת ההרפס גדולה משחושבים ולמעשה, חלק מסיבי מאוכלוסיית העולם חיה עם זיהום הרפס.

מדוע הרפס גניטלי שעבר ליילוד ״מתפספס״? ​

כי לא מבצעים בדיקות סקר שגרתיות וכי שוכחים לבדוק. על המיילד לא רק לשאול באופן מכוון לגבי תסמינים גניטלים בעת הלידה, אלא גם לבצע בדיקה גניקולוגית לזיהוי נגעים.

מדוע ההדבקה לא מתרחשת במהלך ההריון אלא רק בלידה?

כי שער הכניסה של הנגיף לתינוק הוא דרך העיניים או האף ואלה לא באים במגע עם הרקמות הנגועות אלא רק במעבר בתעלת הלידה.

הנזק

הנזק לתינוק קשה. רוב תסמיני ההרפס יופיעו בשבוע הראשון לחייו של התינוק, עם תסמינים חמורים יותר בשבוע השני.

הוירוס גורם לנפיחות ברקמת המוח ואפילו לשיתוק מוחין.

בקרב 50% מהנדבקים מתוארת פגיעה במערכת העצבים המרכזית למרות טיפול אנטי ויראלי. גם שיעור התמותה גבוה. 

דילוג לתוכן