הפקרה אחרי תאונת דרכים

הפקרה אחרי תאונת דרכים גוררת ענישה חמורה במיוחד, רחוקה מכל הגיון סביר. נהג שפגע והפקיר פצוע יעמוד לדיון על הפקרה ויסיים בחמש שנים בכלא. אבל לא רק הוא. נוסע ברכב עלול להיות מורשע כשותף או בסיוע להפקרה ולקבל מחצית מזה.

ביקורת משפטית על מהות עבירת ההפקרה

על ימיני, אותו נוסע שישב לצד הנהג בפרשת הדריסה החמורה של מיטל אהרונסון ז"ל, נגזרו שנתיים וחצי של מאסר בפועל. לימיני לא הייתה שליטה על העשייה העבריינית של הנהג. הוא רק נקלע לזירה. מאידך, הוא לא ירד כדי להגיש סיוע ולא דיווח למשטרה. הוא ירד למחתרת, נקט באפס מעשה והסגיר עצמו למשטרה רק לאחר יומיים וחצי. רק לשם השוואה, חוק "לא תעמוד על דם רעך" המטיל חובה על כל עובר אורח להושיט עזרה למי שנמצא בסכנה וזקוק לסיוע מטיל עונש מירבי על העובר עליו קנס בלבד.

משפטנים בכירים כמו פרופ' קרמניצר, ממנסחי חוק העונשין, סבורים כי על בית המשפט העליון היה לזכות לחלוטין את ימיני, באשר לא הייתה זיקה מיוחדת בין ימיני לנהג, לא יחסי מרות, ולא היה על ימיני חובה לפעול. חובת הפעולה בעבירת ההפקרה מופנית בחוק רק כלפי הנהג. הוא המבצע העיקרי של העבירה. היא אינה מופנית כלפי נוסע. הנהג הוא "הכתובת הטבעית". הוא שולט ברכב והוא אחראי לנטרל את הסיכון שיצר.  אם כך, מדוע התעקשו שופטי העליון להחיל את העבירה גם על נוסע שבוי? בית המשפט העליון היה מודע למאמר של קרמניצר והוא אף התייחס אליו.  השופט עמית פסק כי אין לדחות את גישת קרמניצר, אבל הוא מעדיף את הגישה ההפוכה רק כי כבר השתרשה במערכת המשפט הישראלית.

לפי חוק לא תעמוד על דם רעך, היה ניתן להרשיע את ימיני, בעבירה של אי מניעת פשע. כאן מתקיים דיסוננס: הפער בענישה המרבית בין העבירה של סיוע להפקרה לעומת העבירה של אי מניעת פשע גדול: 4 שנים וחצי לעומת שנתיים. יוצא מכאן שאדם שלא מנע פשע של רצח צפוי לעונש של עד שנתיים מאסר, בעוד שנוסע ליד נהג שהיה מעורב בתאונה ונמלט מהמקום צפוי לעונש של עד ארבע וחצי שנות מאסר. מרגלית הר שפי נידונה ל-9 חודשי מאסר בפועל על אי מניעת רצח רבין, ימיני קיבל עונש חמור פי 3 ממנה. אגב, בפעם הקודמת שבה העליון דן בנוסעות ששתקו (פרשת ויצמן) ובכך סייעו בהפקרה אחרי הריגה, העונש היה שלושה חודשי עבודות שירות בלבד. 2 דוגמאות אלה ממחישות חוסר עקביות ואי מידתיות.

No votes yet.
Please wait...