עבירות תעבורה מתוארות בחוק בצורות שונות ועל כן לא תמיד כדאי להודות באישום המקורי שמגלה כתב האישום או הדו"ח. לעיתים, קיים סעיף חלופי, מותאם יותר לסיטואציה ובמקרה כזה, ניתן לנסות לשכנע את המשטרה להמיר את האישום המקורי לקל יותר ולהגיע עמה כך להסדר טיעון. דוגמאות:

1. עבירה של הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, ניתן להמיר לעבירה של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין. כך למשל, אם התאונה הקטלנית אירעה תוך עקיפה במהירות מופרזת, על מעבר חצייה, הפרקליטות תגיש כתב אישום על הריגה. אם במשפט יתברר כי לא היה תמרור המצביע על מעבר חצייה, וקיימת נסיבה מקלה אחרת, כמו סינוור, ניתן להמיר לגרימת מוות ברשלנות.

2. עבירה של נהיגה בשכרות על פי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, המחייבת עונש פסילת מינימום לתקופה של שנתיים, יכולה להיות מומרת לעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, בהתאם לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה, המחייבת עונש פסילה לתקופה של 3 חודשים בלבד או אפילו לתקנה 26 (1) שעניינה נהג השרוי במצב העלול לסכן עוברי אורח עבירה שלא מחייבת פסילה כלל. באילו מקרים ניתן לעשות כן. אם למשל, ברור שהנאשם שתה, מתוך דברים שאמר ומתוך התרשמות סובייקטיבית של השוטרים ממנו (לפי חזותו החיצונית, ריח האלכוהול מהפה, העיניים האדומות, ההליכה הלא יציבה וכיו"ב) אלא שהמשטרה איבדה את טופס הכיול של מכשיר הבדיקה, או את פלט הינשוף עצמו, האישום יכול להיות מומר לנהיגה תחת השפעת אלכוהול, ובצידה, 3 חודשי פסילה לרב, להבדיל מהרשעה בנהיגה בשכרות שלצידה, 12-24 חודשי פסילה לרב.

3. עבירה של נהיגה ברשלנות, עבירה על תקנה 62(2) לתקנות התעבורה, המחייבת, פסילה של 3 חודשים, יכול להיות מומרת לנהיגה בחוסר זהירות, בהתאם לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, עבירה שאיננה מחייבת פסילת מינימום כלשהי. ישנם אגפים במדור תביעות תעבורה המוצאים לנכון להגיש אישום על תאונה של פגיעה מאחור,בשל אי שמירת מרחק, ולהוסיף בו הפרה על הוראת חיקוק של נהיגה רשלנית או נהיגה בקלות ראש. נהיגה בקלות ראש, או נהיגה רשלנית, הוא אישום חמור יותר המבטא אדישות לתוצאות המעשה או פזיזות, והוא "נשמר" לתאונה חמורה יותר הנגרמת בשל אי עצירה ומתן זכות קדימה. לכן, התובע במשפט ייטה להסכים להמיר האישום לנהיגה בחוזר זהירות, שהיא עצמה כלל אינה מחייבת פסילה.

4. עבירה של שימוש בפלאפון ללא דיבורית, המחייבת תשלום קנס של 500 ₪ והמחייבת ב – 4 נקודת יכולה להיות מומרת לעבירה של אי החזקת הגה בשתי ידיים, עבירה על תקנה 28(א). אם המרשם שערך השוטר, לוקה בחסר, מבחינת הפרטים שבו לרבות הזיהוי, או אם הנאשם העמיד מנגד גירסה הגיונית הסותרת את טענת השוטר. .

5. אי-עצירה לפני מסילת ברזל, על פי סעיף 65 לפקודת התעבורה, הטומנת בחובה עונש מאסר, תוחלף לעבירה הקלה יותר, בהתאם לתקנה 56 לתקנות התעבורה. למשל, אם מזכר השוטר לוקה בפרטים לגבי זיהוי הרכב בו בעת שנשמע האיסור לעבור.

6. עבירה של הפקרה אחרי פגיעה, על פי סעיף 64א לפקודת התעבורה, ניתן להמיר לעזיבת מקום תאונה ללא דיווח, בהתאם לנסיבות. אם הראיות בדבר עזיבה חלשות, או אם הנאשם אכן עזב, אבל חזר לזירת האירוע לאחר שהתעשת. גם אם יכולה להתקבל טענתו שלא חש כי גרם לתאונת דרכים, ולכן המשיך בנסיעה ולאו דווקא נמלט.

7. עבירה של התרת נהיגה ביודעין למי שאינו מורשה, על פי סעיף 36ב(ג) לפקודת התעבורה, או התרת נהיגה לקטין שנחשבת עבירה חמורה במיוחד, שעניינה מאסר בפועל, ניתן להמיר להתרת נהיגה לבדה, בהתאם לסעיף 10(ב) לפקודת התעבורה. באילו מקרים ניתן לעשות כן: אם המתיר לא יכל לדעת שהנוהג הוא קטין.

באילו מקרים יטה בית המשפט להמיר את האישום

ניקח את הדוגמא הראשונה: אם העדויות שבפני בית המשפט גילו שתמרור המורה על מעבר חצייה, לא היה קיים במקום, בשל מחדל של רשות ציבורית, הוא עדיין ירשיע את הנאשם בשל עקיפה ומהירות מסוכנת, אך הוא כבר לא יתרשם מלקיחת סיכון במודע, ולכן לא ירשיע הנאשם בהריגה אלא רק בגרימת מוות ברשלנות.

***אין במאמר זה משום להקל עם עברייני התנועה ואין כותב שורות אלה מוריד מחומרת הדברים ובטח שלא מכשיר שרצים. בשל החיסכון בזמן שיפוטי, בית המשפט מעודד הידברות בין התביעה לסניגור, ואם הסניגור מצליח לשכנע את התביעה כי האישום חמור מדי ולא משקף את העדויות בתיק, והתביעה מסכימה עמו, אין בכך פסול וניתן להסתפק בהרשעה באישום מופחת. גם בית המשפט מבין כי תחומים אפורים, ועניינים המשתמעים לשני פנים, קיימים גם במשפטי תעבורה.

 

No votes yet.
Please wait...