הידבקות בקורונה בעבודה כמוה כתאונת עבודה. לפחות מבחינת זכויות מביטוח לאומי.
האם כדאי להגיש טפסים בכל הדבקה?
הקושי הראייתי להוכיח את ההידבקות מצדיק הגשת טפסים רק במקרים של החמרה ממשית במצב הבריאותי. אז כדאי גם להתייצב לועדה רפואית. כי בהחלמה מהירה, לא נגרם נזק כספי גדול.
מוות לאחר הידבקות בקורונה בעבודה
בני משפחה של עובד שנפטר כתוצאה מהידבקות בנגיף קורונה בעבודה יזכו לגמלת תלויים.
האמנם קיים קושי להוכיח הידבקות במקום העבודה?
קיים קושי להוכיח הידבקות במסגרת העבודה. ייתכן שאדם נדבק במחלה בביתו מבני המשפחה המתגוררים עמו. יתכן גם שנדבק מאדם שעובד עמו. השאלה תהא שאלה הסתברותית. אם החולה עבד מהבית סיכויו להוכיח שנדבק בעבודה קלושים.
אבל: אם הוא עבד במפעל, ושם, איתו במפעל, אותרו עובדים רבים אחרים שחלו, הוא כנראה יצליח להוכיח שנדבק בעבודה. אירוע ההדבקה יוכר כמחלת מקצוע.
חזקת סיבתיות
המוסד לביטוח לאומי יטען שההדבקה לא קרתה עקב העבודה, אלא בשל מצב רפואי אישי שלא קשור לעבודה. סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי קובע חזקת סיבתיות: ״תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך״. כלומר, כל תאונה שקרתה לעובד בזמן העבודה חזקה היא שהיא קרתה עקב העבודה.
המסקנה: בתיקו בראיות, ואם ביטוח לאומי לא הוכיח שהתאונה קרתה במקום אחר, התביעה תתקבל.
הודעת איכון כבעלת ערך ראייתי
יותר מכך: אם העובד קיבל הודעת איכון מהשב״כ לפיה שהה בקרבת חולה קורונה במקום העבודה שלו, והמחלה התפרצה זמן קצר לאחר מכן, להודעה יש משקל ראייתי.
הזכאים לתבוע בשם החולה שנפטר
הזכאים לגמלה הם בני משפחתו אלמנה וילדים (בתנאים) של חולה שנפטר. אם היה עובד שכיר או עצמאי ונפטר כתוצאה מקורונה בעבודה. גם בני משפחתו של מתנדב שנפטר כתוצאה מקורונה בפעולת התנדבותו.
מוות מקנה קצבה חודשית. קצבת שאירים כשהמוות אינו קשור לעבודה. קצבת תלוים כשהמוות קשור. ההבדל בין קצבת שאירים (בכל מוות) לבין קצבת תלויים (רק אם המוות הוא בגלל העבודה) עצום. פי כמה לערך.
