האם דיני הנזיקין חברתיים? האם הם תמיד מתיישבים עם הגיון בריא? נהוג לחשוב כי כל חוק מגלם מימוש עקרונות מוסר אובייקטיבים ורציונאליים, ומתיישב עם כללי הגיון וצדק טבעיים. בדר"כ זהו אכן המצב. כך גם במשפט העולמי, עוד מאז שעקרון זה הוצג לראשונה על ידי אריסטו. ובכל זאת אתן דוגמאות ל-5 סיטואציות שמנוגדות לכל הגיון ועדיין שרירות וקיימות:

1. עשיר יפוצה יותר מעני:  העשיר יקבל פיצוי גבוה יותר. ניקח כדוגמא את ראובן ושמעון, שניהם רואי חשבון כבני אותו גיל, ונפגעו בתאונה באותו אופן. אם ראובן משתכר 20,000 ש"ח וראובן 10,000 הרי שהפיצוי לראובן יהיה גדול יותר. הגיוני כלכלית אך לא כ"כ חברתית.

2. כשאין ביטוח הפיצוי יהיה גדול יותר: לפי חוק הפלת"ד, כל נוסע או נהג יתבע את הביטוח חובה של הרכב שבו הוא נסע. נהג ברשיון נהיגה בתוקף חייב לתבוע לפי חוק הפלת"ד, אבל נהג בפסילה שנפגע מאחור יכול לתבוע אותו החוק הישן ולקבל על פיו פיצוי גדול יותר. אם נהגת כחוק, לא בפסילה ועם רשיון נהיגה בתוקף, אתה מנוע מלתבוע סכום גבוה על פי החוק הישן.

3. קשישים מקבלים פחות: מתוקף ההחלטה לפצות את כל מי שעבר תאונת דרכים, הוחלט שמבוגרים יפוצו פחות בסעיף החישוב של "כאב וסבל", אחוז עבור כל שנה מעל גיל 30.

4. פיצוי גם בדרך לביצוע פשע: ראובן נוהג בפסילה על אופנוע כשהוא בלתי מורשה בדרכו לשדוד בנק ובדרכו נהרג בתאונה. אם הוא הותיר אחריו 3 ילדים בני 18, למרות שראובן לא זכאי היה לפיצוי אם נפצע, ילדיו יוכלו לרשת פיצוי במיליונים, כתלויים.

5. המתרשל לא משלם: מע"צ התרשלה? מע"צ לא תשלם. זוכרים את 3 הנזירות שהתנגשו בבסיס בטון בתאונה המחרידה בצפון? התברר שמע"צ הציבה את בסיס הבטון של עמוד התאורה בניגוד להנחיות הבטיחות. במע"צ הסבירו כי הקבלן המבצע את העבודות במקום אמור היה "לטמון את קוביית הבטון בתוך הקרקע, כך שרק עמודי התאורה יבלטו מעל מפלס הכביש". האבסורד הוא שלא מע"צ ולא הקבלן יכולים להיתבע. האחריות הכספית למותן של הנזירות ופיצוי המשפחות רובץ לפתחן של חברת הביטוח של הרכב שבו כולן נסעו. אותו חוק מ-1975 קובע כי רק חברת הביטוח תתבע – היא ואין בלתה. מע"צ לא משלמת, חברות הביטוח משלמות ואיכשהו אח"כ זה מתגלגל  לציבור בייקור הפרמיה.


 

No votes yet.
Please wait...