• ירושלים 28, חדרה | הארבעה 28, ת״א
  • 052-5299-555

דימום תת עכבישי



הגדרה

דימום תת עכבישי הנו דימום מוחי. הדימום נגרם בדר״כ כתוצאה משבץ הנגרם בדר״כ משילובם של טראומה ופגם מבני או עיוות בכלי דם במוח.  

הסימפטום המרכזי והחשוב ביותר הוא כאב ראש חד, חריג, פתאומי ולא הדרגתי שיכול להיות מלווה בקישיון עורף, הקאות, פרכוסים, סחרחורת והפרעות בראיה ובהתנהגות.  

דימום תת עכבישי בפן המשפטי

  • דימום תת עכבישי, בפן המשפטי, מעורר יותר מסוגייה אחת:
  • מה הסיבה להיארעותו.
  • אם בעבודה, האם דחק או סטרס תרמו לו.
  • ובהיבט של רשלנות רפואית, האם היה ניתן למנוע את הנזק הנוירולוגי הנותר בבירור מוקדם יותר.

דימום תת עכבישי בזמן עבודה

דימום תת עכבישי בזמן עבודה יגרור דיון משפטי בשאלה האם הוא מהווה תאונת עבודה. האם דחק, סטרס והתלהמות יצרים היוו גורמי סיכון להתפתחות מפרצת? המוסד לביטוח לאומי וודאי יטען כי הדימום היה נגרם בין כה וכה גם אם הנפגע היה נוכח בבית באותה שעה.

לכן חשוב לדייק במסירת התשתית העובדתית שבטופס המוגש ולהדגיש את היות האירוע חריג בעבודה.

אם ביטוח לאומי ידחה את התביעה נפנה לבית הדין. שם נצטרך להוכיח את קיומו של אירוע חריג בעבודה ושם ימונה מומחה. חוות דעתו היא “אורים ותומים” עבור בית הדין והוא לא יסטה מקביעות המומחה בדר״כ.  

ביה”ד הארצי לעבודה (מס׳ הליך עב”ל 208/09 יהושוע לב נ’ המל”ל) קבע כי במקרים בהם התרחש אירוע חריג, אשר הביא לעליה בלחץ הדם ראוי להכיר בנסיבות אלה כגורם להתרחשות אירוע מוחי בטווח של עד 24 שעות.  

איחור באבחון דימום תת עכבישי

סיכויי ההחלמה של אדם עם מדימום תת עכבישי שהגיע במהירות לבית החולים וטופל טובים. מנגד, גילוי באיחור מפחית סיכוייו ב־50% והרופא שלא הפנה למיון למרות חשד בבעיה. האבחון מתבצע דרך דיקור מותני של נוזל חוט השדרה ומכאן שבאין דיקור מותני ניתן להוכיח רשלנות. דימום תת עכבישי שמתגלה יגרור צנתור מוחי אבחנתי לחיפוש אחר מפרצת.

  • רשלנות רפואית בקופת חולים
    נכון שלא כל תלונה בפני הרופא בקופת החולים על כאבי ראש מצדיקה מיון, אבל מיקום חריג, אי קיום רישום רפואי מסודר של משכם, עוצמתם ומיקומם המדויק, כמו אנמנזה חפפנית, היעדר מעקב ואי גילוי יוזמה לבירור הם כולם לטובת התביעה.
  • רשלנות רפואית של בית חולים
    תביעות נגד בתי חולים ש
    "שחררו את החולה הביתה" תקפל בתוכן טענה שהחולה צריך היה להיות מופנה לסי טי ראש. בכל חולה עם חבלת ראש קלה מכל נפילה מגובה 90 ס״מ פחות או יותר. וגם בלי חבלת ראש חובה לעשות סי טי אם, בין היתר,  בשינוי מצב הכרה, חולשה ביד, סימן לחבלה מעל הכתף.

אחוזי נכות

אחוזי הנכות ייקבעו לפי הפגיעה הנוירולוגית שנותרה. אבל גם אם לא נגרם שיתוק או חולשה, עדיין ניתן לזכות באחוזי נכות כנגד כאב ראש וירידה בזכרון אם קיימים. מצב תמידי זה של חרדה צפוי שיגרור גם לקות נפשית. 

דימום תת עכבישי
דילוג לתוכן