רשלנות רפואית בגילוי סרטן חוזרת ועולה בערכאות משפטיות. אבחון מאוחר של המחלה עלול להיות קטלני או עם השלכות חמורות. מדוע ״מפספסים״ סרטן ומתי נגיש תביעה לפיצויים בשל המחדל?
כיצד בתי המשפט מתייחסים ל״פספוס״ מחלה באופן כללי?
בתי המשפט לא מקבלים אוטומטית כל תביעה בכל אבחנה שגויה, גם כשזה סרטן, אלא כאשר האבחנה נעשתה מתוך קיבעון מחשבתי ובלי אבחנה מבדלת.
מדוע רופאים אחדים ״מפספסים״ סרטן?
רופאים אחדים ״מפספסים״ סרטן כי אכן המחלה מתעתעת וגם כי כמו בכל תחום רפואי, טעויות רפואיות קורות:
מה עלינו להוכיח?
עלינו להוכיח שהרופא ביטל את התסמינים שלא בצדק, לא הפנה לבדיקות נוספות ומשום שהרופא התעלם, ולא הפנה לרופא מומחה, הגידול המשיך בשלו, שלח גרורות ולא הוסר, נק’ האל חזור הוחמצה.
כיצד נוכיח שההתעלמות מהתלונות משמעה רשלנות רפואית?
כדי להוכיח שההתעלמות עולה לכדי רשלנות רפואית ושעל הרופא היה לגלות את המחלה מוקדם יותר נביא ראיות לעניין פרקטיקה, ספרות ונהלים. חוזר משרד הבריאות, למשל, מתייחס לתלונות הבולטות במחלות ממאירות ומורה לרופא כיצד להתנהג כשעולה חשד.
כיצד נוכיח שהאיחור הביא לנזק?
כדי להוכיח שהאיחור באבחון גרם לנזק נבקש מהרופא, שכותב עבורינו חוות דעת, להצביע על מימדי הגידול במועד הפספוס לעומת מימדיו במועד האבחון. בתוך כך הוא יכתוב גם על סיכויי ההחלמה במועד שבו ניתן וצריך היה לאבחן, לעומת המועד בו התגלה הגידול בפועל.
האם אפשר לתבוע על נוירופתיה בעקבות כימותרפיה?
נוירופתיה היקפית (פריפרית) במהלך טיפולים כימותרפיים יכולה להיות נזק בר תביעה. מתוך מערכת העצבים המרכזית (המח וחוט השדרה) יוצאת רשת של עצבים היקפיים ולאחר כימותרפיה הם נפגעים, מה שקרוי נוירופתיה היקפית (peripheral neuropathy), במנגנון כמו בסכרת. ידועות תרופות שקיבלו אישור לטיפול, כולן יעילות ושכיחות, אשר לצד אישורן נגד מחלת הסרטן הם מסבות נזק משני.
אם אלמלא האיחור באבחון לא היה נדרש הטיפול התרופתי אזי גם לא היה נגרם הנזק הנוירופתי. במצב שכזה נמליץ להגיש תביעה.
טענות הגנה של קופת חולים באי גילוי סרטן
טענות ההגנה של קופות החולים כנגד טענה לרשלנות רפואית בגילוי סרטן מגוונות בדר״כ:
א. אין תקציב להפנות את כולם לביופסיה וסי טי.
ב. ממילא הסרטן אינו ניתן לריפוי.
ג. הסימפטומים מתעתעים.
ד. המטופל ״לא רצה את הטיפול״.
ה. ״לא רצינו לחשוף את המטופל לקרינה או לסכן אותו בביופסיה נוספת״.
בתי המשפט דוחים את הטענות הללו כשאין רישום רומז לטענה בזמן אמת.
קופות החולים מציעות שבית המשפט יבחן מהו המועד שבו החל המטופל לסבול מתסמיני המחלה ומהו המועד המוקדם ביותר שבו ניתן היה לאבחן את קיומה לפי הממוצע ולפי נתונים סטטיסטים. שופטת העליון ברק ארז קבעה שזה אינו המבחן. ייתכן למשל, היא קבעה, שהתקף לב אורך בממוצע זמן רב, אך אם התלונה הראשונה של המטופל מעידה על הפרעת קצב קשה, הממוצע אינו מלמד דבר על מועד האבחון הסביר. לכן אין לתת משקל בלעדי, לנתונים הסטטיסטיים.
אם ״אין תקציב״ נראה כיצד במקומות אחרים היה. אם הטענה שהסרטן אלים, נראה מחקרים עדכניים שמראים אחרת. לו אכן ״הסימפטומים מתעתעים״ נצביע על חוזרים מחייבים. אם הטענה שהמטופל ״לא רצה את הטיפול״ נשאל איפה זה רשום ואם שלא רצו לסכן אותו בטיפול מיותר, היכן רשום שהתקיים דיון בעניין?
האם ישנם אנשים המועדים לחלות בסרטן?
אנשים הלוקים בתסמונת PTEN הם אנשים המועדים לחלות בסרטן, להם פגם בגן האחראי על ויסות הצמיחה של תאים ומונע התפשטות בלתי נשלטת של תאים. תפקידו למנוע היווצרות של גידולים ממאירים וכאשר יש מוטציה בגן PTEN, עולה הסיכון להתפתחות של סוגים שונים של סרטן, כולל סרטן המוח (כגון גליובלסטומה), סרטן הריאה, סרטן השד וסרטן הערמונית. האם ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית בהקשר של תסמונת PTEN? אם רופא לא הפנה לבדיקה וקיימת היסטוריה משפחתית, יכול הדבר להיחשב כרשלנות רפואית. גם למשל כאשר לא הוסבר להורים על הסיכון לעובר, ולא הומלץ להם על האפשרויות לבדיקות גנטיות.
גילוי סרטן בשלב מוקדם משפר דרמטית את סיכויי ההישרדות. סרטן שמתגלה רק בשלב גרורות שהתפשטו דרך מחזור הדם הוא נורת אזהרה ראשונה לקיומה של רשלנות רפואית. כל עיכוב עלול להיות יקר.
עו״ד אורן בושרי
סרטן שחזר
אם הסרטן יובס הוא עלול להשאיר אחריו תאים ״רדומים״ ולתקוף שוב בעתיד. לכן רשלנות תתכן גם בסרטן שחזר כלומר בשלב שאחרי הריפוי, עם חזרה של הגידול. רופא רשלן הוא זה למשל שלא בודק את מצב בלוטות הלימפה בבית השחי אחרי סרטן שחזר.
