בתי-המשפט דנים שוב ושוב ברשלנות רפואית בגילוי סרטן. פשוט כי אבחון מאוחר מעכב את המירוץ כנגד הזמן וחושף את המטופל לסכנת חיים או לנזק כבד. מדוע רופאים מחמיצים את המחלה, מתי מגישים תביעה ומה נדרש להוכיח.
כיצד בתי-המשפט רואים “פספוס” מחלה?
הפסיקה אינה מעניקה פיצוי על כל טעות. השופטים בוחנים אם הרופא כשל באבחנה מבדלת ונתקע בקיבעון מחשבתי. במצב כזה בלבד ייקבעו רשלנות ופיצויים.
מה עלינו להוכיח?
עלינו להוכיח שהרופא ביטל את התסמינים שלא בצדק, לא הפנה לבדיקות נוספות ו/או לא הפנה לרופא מומחה אחר. משום כך, הגידול המשיך בשלו, שלח גרורות ולא הוסר, נק' האל חזור הוחמצה.
מציגים נהלים, ספרות מקצועית וחוזר משרד הבריאות שקובעים מה הרופא חייב לעשות. אי-עמידה בהם מוכיחה רשלנות. חוזר משרד הבריאות מפרט במדויק את נוהל ההתמודדות עם חשד למחלה ממארת.
החמצת דגלים אדומים
איחור באבחון קשור בדר״כ ב״פספוס״ של סימפטום אופייני. למעשה, הרופאים אמורים להכיר את הדגלים האדומים - את הסימפטומים האופייניים לכל סוג של סרטן, למשל:
א. המטוריה (דם בשתן) לסרטן שלפוחית השתן, סרטן הערמונית וסרטן הכליות;
ב. דם בצואה לסרטן המעי הגס;
ג. שיעול דם (המופטיזציה) לסרטן ריאות.
גילוי ואבחון של מחלה אונקולוגית, הוא תהליך רפואי מורכב המחייב שיקול דעת, דיוק ותגובה מהירה. לצערנו, רשלנות רפואית עלולה להתרחש משלב התלונה הראשונית, דרך ההדמיה, ועד לאבחון ולטיפול. כל טעות בשרשרת היא מחיר במרוץ נגד הזמן.
כיצד נראה זאת?
רופא מומחה ישווה את גודל הגידול במועד הפספוס לגודלו ביום האבחון. הוא יפרט את סיכויי ההחלמה בכל שלב וידגים את הפער. הוא לרב יסביר שלו הרופא אבחן נכונה את המחלה אפשר היה להציל את החולה.
מדוע רופאים מחמיצים סרטן?
רופאים אחדים מחמיצים סרטן כי אכן המחלה מתעתעת וגם כי כמו בכל תחום רפואי, טעויות רפואיות קורות, חלקן בשל רשלנות:
תאי סרטן אינם מעוררים דלקת, ולכן אינם כואבים ואינם נראים לעין. הרופא מגלה את הגידול רק כשהוא לוחץ על עצב או יוצר גוש מורגש.
הגיל הוא גורם סיכון עיקרי: עד גיל 40 הסיכון נמוך, אך מעל 60 הוא קופץ לגבר 1:3 ולאישה 1:4. עישון, משקל, אלכוהול וגנטיקה מגבירים עוד יותר. רופא שמתעלם מנתונים אלה ואינו מעלה חשד סביר מתרשל.
סוגי סרטן רבים מחקים מחלות קלות יותר. על הרופא לשלול גידול ממאיר לפני שיסתפק באבחנה “תמימה”.
טענות הגנה של קופת חולים באי גילוי סרטן
טענות ההגנה של קופות החולים כנגד טענה לרשלנות רפואית בגילוי סרטן מגוונות בדר״כ:
- “התקציב לא מאפשר לשלוח את כולם לביופסיה או CT.”
- “הסרטן ממילא לא בר-ריפוי.”
- “הסימפטומים מתעתעים.”
- “המטופל סירב לטיפול.”
- “חששנו לקרינה או לביופסיה מיותרת.”
בתי המשפט דוחים את הטענות הללו כשאין רישום רומז לטענה בזמן אמת.
הקופות מציעות להסתמך על ממוצע סטטיסטי. השופטת דפנה ברק-ארז קבעה כי סטטיסטיקה לבדה אינה קובעת. רופא חייב לפעול מיד כאשר התלונה הראשונה מעידה על סיכון ממשי.
מראים כי במרכזים אחרים התקציב הספיק, מצטטים מחקרים עדכניים ומצביעים על נהלים מחייבים. בודקים אם הרשומה כוללת דיון בסיכונים וטיפול. קשה לרופאים להתגונן כאשר חוזר משרד הבריאות מפרט את חובתם. נגיש תביעה גם לפני “נקודת אל-חזור”, כי כל עיכוב מפחית סיכויי הישרדות.
גילוי סרטן בשלב מוקדם משפר דרמטית את סיכויי ההישרדות. סרטן שמתגלה רק בשלב גרורות שהתפשטו דרך מחזור הדם הוא נורת אזהרה ראשונה לקיומה של רשלנות רפואית. כל עיכוב עלול להיות יקר.
עו״ד אורן בושרי
האם הרופא אחראי לאנשים עם סיכון מוגבר ללקות בסרטן?
מוטציה ב-PTEN מגבירה סיכון לסרטן מוח, ריאה, שד וערמונית. רופא שאינו מפנה לבדיקה גנטית למרות היסטוריה משפחתית, או שאינו מסביר להורים על בדיקות טרום־לידתיות, עלול להיחשב רשלן.
מהו גן PTEN?
PTEN (ראשי תיבות: Phosphatase and TENsin homolog) הוא גן מדכא גידול. הוא “מוריד את הווליום” על אותות שגורמים לשגשוג בלתי-מבוקר. מוטציה בגן מבטלת את פעילות החלבון, ולכן המסלול התאי “נשאר דלוק” והסיכון להיווצרות גידול עולה.
משמעות קלינית ומשפטית
מעקב מניעתי: MRI מוח בשנים הראשונות, קולונוסקופיה מוקדמת, ממוגרפיה מגיל מוקדם וכל שנה.
רשלנות אפשרית: אי-הפניה לגנטיקה כשמופיעים קריטריונים קליניים (למשל מקרוצפליה + גידולי עור מרובים) או סיפור משפחתי עשיר. גם היעדר ייעוץ לגבי סקר סרטנים נחשב הפרת חובת הזהירות.





