דיסקים פועלים כסופגניות ג’לי מיניאטורות בין החוליות. תזוזה שלהם תגרה את שורשי העצבים לאורך עמוד שדרה, תלחץ על עצבים סמוכים ותגרום לדלקת.
הקרנה לרגל או ליד
בהמשך תהיה הקרנה לגפה, ימין או שמאל, תלוי במיקום הבלט. אם הבלט בצוואר, ההקרנה ליד. אם בגב, ההקרנה לרגליים.
בלטי דיסק כממצא להבדיל מרישום סתמי של ״כאב גב״
בלט דיסק כתוצאה מתאונת דרכים הוא ממצא שיוביל לפיצוי גבוה יותר ביחס לרישום סתמי של ״כאבי גב״ . אם ביקור במיון, רישום של כאבי גב ומעט טיפולי פיזיותרפיה יובילו לפיצוי של 12,000 ש”ח, ממצא של בלט דיסק יעלה את הרף לעשרות אלפי שקלים גם בלי נכות. עם נכות הפיצוי יכול להאמיר גם ל-250,000 ש״ח.
בלט דיסק, פריצת דיסק ובקע דיסק, מה משמעותם מבחינה מדיקו לגאלית?
בלט דיסק, אנולרי או דיפוזי, פריצת דיסק ובקע דיסק כולם מתארים את אותה בעיה והם שונים בכמות הסיבים שנקרעו, באם הג’לטין נשפך החוצה, ובכמה רחוק הדיסק נע. בהיבט המדיקו לגאלי, כלומר מבחינה משפטית, אין משמעות להבדל ביניהם.
האם חובה לקבוע אחוזי נכות?
הבעיה היא שבלט דיסק לכשעצמו לא מחייב קביעה של אחוזי נכות. מבחינת אורטופדים מסוימים המתמנים לקבוע אחוזי נכות, אם לא נמצאה הגבלה בתנועות עמוד השדרה, אין נכות. הפתרון הוא להדגיש את הפגיעה הנוירולוגית, אם קיימת. שיתוק, חולשה, רגישות, זרמים, נימלולים וכיו”ב מזכים באחוזי נכות בתחום הנוירולוגי. רדיקולופתיה / radiculopathy בבדיקת EMG תוכיח את הפגיעה הנוירולוגית.
אחוזי נכות
- סטטיסטית, בלט דיסק מקנה 10% בממוצע. אבל המנעד הוא רחב, בין %0 ל-20%. כשנקבעים 10% אחוזי נכות מדובר בפיצוי במאות אלפי שקלים, ובלט דיסק חמור במיוחד שגורם לשיתוק יגרור פיצוי של מיליוני שקלים. מה ישפיע על המומחה בקבעו אחוזי נכות?
- האם קיימת הגבלה בתנועות?
- האם בוצע ניתוח? הניתוח הקלאסי לפריצת דיסק כולל חתך בדיסק (למינקטומיה). העצב חוזר למקומו והדלקת נעלמת. ניתוח קטן באנדוסקופ (מצלמה) מאפשר חתך קטן יותר (כ-3 ס"מ). שאיבה או צריבה מתאימים רק לבקע.
- האם באמ אר איי נכתב "בלט דיסק לוחץ על השק הדוראלי" או "בלט דיסק נושק לשק התקאלי"? השק הוא רקמה העוטפת את העצבים.
- האם קיימת בנוסף גם פגיעה נוירולוגית לעצב סמוך?
- האם קיימת בנוסף גם פגיעה אורולוגית? דליפת שתן/ הפרעות זיקפה או פגיעה בשלפוחית השתן
נכות נוירולוגית ואורטופדית
פגיעה בכיס השתן
בלט דיסק שטופל בכריתת דיסק עלול לגרום גם לפגיעה ביכולת כיס השתן להתכווץ, המתבטאת בתכיפות במתן שתן, בהתרוקנות לא מלאה, עד צורך בשימוש תמידי בצינתור כיס השתן, להתפתחות דלקות בדרכי השתן, פגיעה במנגנון הזיקפה, ולפגיעה בכליות בשל תפקוד כיס השתן הלקוי. נכות זו בתחום האורולוגי מתווספת והיא תגרור פיצוי כספי נוסף.
