• ירושלים 28, חדרה | הארבעה 28, ת״א
  • 052-5299-555

אירוע מוחי



אירוע מוחי (מאנגלית: Stroke או Cerebro Vascular Accident ובקיצור CVA) מתאר הפרעה פתאומית באספקת הדם למוח. בטיפול נכון יימנע נזק נוירולוגי ובאין אבחון נכון או טיפול הנובע ממנו יישאר המטופל עם נזק נוירולוגי.

אירוע מוחי חולף מול אירוע מוחי קשה

המטופלים שיגיעו בחלון הזמן הנדרש, יסבלו מאירוע מוחי חולף, ואלה שלא, ברשלנות או מטעם עצמם, יהיו בסיכון לסבול מאירוע מוחי קשה העלול לכלול הפרעה בדיבור חולשה או שיתוק פלג גוף. 

טריגר מול גורמי סיכון בדיון המשפטי אודות אירוע מוחי

בפן המשפטי חשוב להבין שאירוע מוחי אינו מחלתי בהכרח. הוא עלול להיגרם מ”טריגר” כלומר מ”עזרה” חיצונית. מכאן שהוא דורש בירור משפטי מעמיק. במשרדנו מתנהל תיק של מטופל שנטל סטרואידים במינון שגוי במרשם רופא, שהעלה את לחץ הדם וגרם לאירוע מוחי. 

הסטרואידים היו הגורם שעורר את האירוע המוחי, הגורם המניע ועל כן, די בכך כדי למצוא קשר סיבתי אפשרי לתביעה. אפילו אם היה רקע קודם למשל פגם מבני בכלי דם מוחי, או אם קיים פגם לבבי מסוג ASD (״חור״ בלב), די בטריגר, בדחק הנפשי כדי להכיר בקשר הסיבתי.   

תאונת עבודה

דחק, סטרס והתלהמות יצרים הם גורמי סכון נוספים ואם האירוע המוחי אירע בעבודה ניתן לדרוש להכרה באירוע כתאונת עבודה. ראשית יקנה הדבר דמי פגיעה. שנית, נפגע תאונת עבודה יקבל קצבה חודשית שהרי נכותו וודאי גבוהה מ-19%.

רק שצריך להוכיח קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין האירוע המוחי שאותו עבר העובד לבין אירוע חריג בעבודה. “חריגות האירוע” נבחנת מנקודת מבטו הסובייקטיבית של העובד ולא ביחס אובייקטיבי לאדם סביר אחר. כלומר העובדה שהוא רגיש או מתרגש אינה בעוכריו.

המסקנה צריכה לנבוע בעיקר מסמיכות הזמנים בין האירוע החריג והופעת סימני המחלה. בעב”ל 208/09 יהושע לב נגד המוסד לביטוח לאומי נקבע כי דחק חד יכול לגרום לאירוע מוחי. מומחה ביהמ״ש קבע שם, ודבריו אומצו בפסק הדין, כי התרגשות (חיובית) או התרגזות (שלילית) יכולה להחשב באותה המידה לגורם דחק.    

רשלנות רפואית באירוע מוחי

אירוע מוחי ניתן לטיפול מהיר בבית החולים כיום בניגוד לעבר. אם הנזק בלתי אפשרי למניעה, אז לא ניתן לתבוע אבל הנזק בדר״כ ניתן למניעה.

תביעת רשלנות רפואית מתייחסת לפעילות בתוך לוח הזמנים המוכר. 
באירוע מוחי קל, הדמיה מהירה של עורקי הצוואר תזהה היצרות בעורקים ותאפשר התערבות כירורגית או זריקת tpi ומקובל לעשות זאת תוך 72 שעות.

בבתי החולים הגדולים זמינות הרופא המתאים לטפל הפכה לסטנדרט. באחרים פחות, ואי זמינות בטווח זמנים כזה עשוי להתפרש כחריגה מסטנדרט, קרי רשלנות רפואית. גם הרופא בקופת החולים מתרשל אם הוא אינו מפנה פציינט למיון בהופעה פתאומית של סימנים לקיומו של אירוע מוחי: חולשה או הרדמות של הפנים, הזרוע או הרגל, קושי בדיבור וכיו”ב.

דילוג לתוכן