adult-care-elderly-748780אירוע מוחי בפן המשפטי מעורר יותר מסוגייה אחת. ראשית, את הסיבה הראשונית להיארעותו. שנית, האם הדחק בעבודה תרם לקרות האירוע, ושלישית, בהיבט של רשלנות רפואית, האם היה ניתן למנוע את הנזק, או לאבחן את האירוע אבחון מוקדם.

סיבה

אירוע מוחי לא חייב להתקבל כמכה משמיים נטולת סיבתיות. מטופל יכול לקבל סטרואידים במינון מעט גבוה להקל על כאב וללקות בשל כך באירוע מוחי. הרופא לא תמיד בודק סבוכים אפשריים כמו לחץ דם גבוה ועליה ברמות הסוכר בדם. מתן מינון גבוה של סטראודים לחולה סוכרתי אינו דבר חכם. במילים אחרות, דברים לא תמיד קורים בלי סיבה, וגם צריך לזכור שרופאים לא תמיד מסגירים הכל.

תאונת עבודה

דחק וסטרס והתלהמות יצרים הם גורמי סכון נוספים ואם האירוע המוחי אירע בעבודה ניתן לטעון שמדובר בתאונת עבודה לכל דבר ועניין. ראשית יקנה הדבר דמי פגיעה. שנית, נפגע תאונת עבודה יקבל קצבה חודשית. נכותו וודאי גבוהה מ-19%.

רשלנות רפואית

אירוע מוחי מריץ שעון ובו חלון הזדמנויות של 4 שעות וחצי להזריק טי פי איי לווריד. אפשר גם שנוירו רדיולוג ייכנס לעורק הצוואר ויזריק ישירות לשם חומר ממיס קריש דם שמטרתו תיעול מחדש של כלי הדם החסום. את זה ניתן לבצע גם בתוך 8 שעות. הבעיה היא שנוירו-רדיולוג שכזה אינו תמיד בנמצא. בבתי החולים הגדולים זמינותו הפכה לסטנדרט. באחרים, אי זמינות בטווח זמנים כזה עשוי להתפרש כחריגה מסטנדרט, קרי רשלנות רפואית. גם הרופא בקופת החולים מתרשל אם הוא אינו מפנה פציינט למיון בהופעה פתאומית של סימנים לקיומו של אירוע מוחי: חולשה או הרדמות של הפנים, הזרוע או הרגל, קושי בדיבור וכיו"ב.

 

No votes yet.
Please wait...