איחור באבחון גידול בפה (וכן בלסת, בלע ובלשון) עלול להיות קטלני. לכן, חלון הזדמנות לטיפול ש״התפספס״, הוא בסיס לתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.
מי הרופאים הנתבעים בדר״כ?
זו מחלה ממאירה עם שיעור תמותה גבוה. מה שמדגיש את האחריות המוגברת של רופאי שיניים בזיהוי מוקדם. לכן, הם הנתבעים בדרך כלל. הם לא צריכים לטפל ואפילו לא לאבחן אלא רק להפנות לרופא המוסמך. לא רק של עששת, גם סרטן. התסמינים הם לרוב עדינים וללא כאבים. אבל התוצאות עלולות להיות קטסטרופליות בעת ״פספוס״. מכאן נגיש תביעת רשלנות ב-:
מה עלול לקרות?
הזמן הוא פקטור כי כשהאבחנה מאוחרת מדי, הגידול בפה ממשיך וגדל, שולח גרורות, וכך נק’ האל חזור חמקה. זהו אינו סוג סרטן נידח. התקדמות סרטן פה לא מאובחן עלולה להוביל לניתוחים רדיקליים, עיוות, אובדן דיבור וטעם, וגרורות המסכנות חיים.
גידול בפה שסופו כריתת לסת תחתונה
ניתן לדרוש פיצויים בגין כל נזק כתוצאה מסרטן הפה שהוחמץ. לדוגמה, אם המטופל הגיע לכריתת לסת תחתונה (מנדיבולה). או לאובדן שיניים מרובות עם החלפה בשתלים, התביעה תצבור ״נפח״. כדי להסיר גידול ממאיר מהלסת התחתונה המנתח מסיר את כל עצם הלסת (לסת התחתונה) או חלק ממנה.
הסטטיסטיקה הרעה במיוחד של צעירים עם סרטן בחלל הפה
מחקר שנערך בחו״ל ניתח את הסטטיסטיקה מאחורי תביעות רשלנות שהגישו חולים עם גידול בחלל הפה. הנתבעים היו רופאי שיניים ורופא אף אוזן גרון. הטענות היו לאי ביצוע ביופסיה ואי הפניה לבדיקות נוספות. המחקר הראה שאת קבוצת הצעירים אבחנו לעתים קרובות יותר בטעות. כשמעל גיל 47, לא פספסו אף אחד משום מה.
בית המשפט ייתן דעתו לדרך הרישום בה נקט הרופא. גם אם הוא נתן משקל לגורמי הסיכון כמו עישון, מגדר, והגיינה אוראלית. רופא שאינו משקיע 20 שניות בבדיקת חלל הפה מתרשל.
עו״ד אורן בושרי
