אבחנה מבדלת (באנגלית: Differential Diagnosis) היא טקטיקה ברפואה המכריחה את הרופא שלא לחשוב רק בכיוון של מחלה אחת אפשרית. אלא על עוד מחלות אפשריות, לפי התסמינים הקיימים.
מה מטרתה?
המטרה היא אבחון נכון. אבחון הוא מרכיב חיוני בטרם טיפול. אם האבחון שגוי, הטיפול שגוי.
דוגמא
לדוגמא, הקאות דמיות יכולות לרמז על כיב בקיבה אבל באבחנה מבדלת, על מחלה חמורה יותר כמו חסימת מעיים.
רובריקה של ״אבחנה מבדלת״ בכל גליון חדר מיון
לא סתם, בכל גליון קבלה סטנדרטי של חדר מיון קיימת רובריקה אותה צריך הרופא למלא, שכותרתה “אבחנה מבדלת”. לעיתים הרופאים כותבים בקיצור א״מ (או א.מ.). קבלה רפואית מורכבת מ-4 שלבים: הראשון התלונה שבעטיה הגיע המטופל למיון. השני, הרקע הרפואי (מחלות רקע או תרופות). השלישי, ההתרשמות של הרופא אחרי הבדיקה והרביעי מהי התוכנית להמשך הטיפול. פרק האבחנה המבדלת הוא בין השלישי לרביעי.
מתי הימנעות מביצוע ״אבחנה מבדלת״ עולה כדי רשלנות רפואית?
מבצעים אבחנה מבדלת על מנת שהרופאים יגיעו בסוף הליך הבדיקה להחלטה נכונה בדבר הטיפול הרפואי. מתי היא עולה לכדי רשלנות רפואית? אם לא ביצעו אבחנה מבדלת כלל כאשר עולה חשש סביר לקיומן של כמה מחלות, אם לא מנהלים דיון לפי חומרה אפשרית, ובייחוד אם אין מחשבה על מחלה אחרת כשאין תגובה לטיפול.
כאשר הטיפול אינו תואם את הצפוי מהאבחנה הראשונית
אם הרופאים לא ערכו אבחנה מבדלת בקבלה, מסיבות של עומס למשל, הם צריכים לעשות זאת למחרת היום. אז רופא בכיר עובר על הקבלות של אותו הלילה. אם הטיפול אינו תואם את הצפוי מהאבחנה הראשונית, אזי יש מקום לערוך שוב אבחנה מבדלת.
אבחנה מבדלת בפסיקה
בפסק דין ע”א 3264/96 (קופ”ח נ’ יפה פלד), קבע בית המשפט כי יש צורך לערוך “רשימה של אבחנות אפשריות ביחס למה שהחולה סובל ממנו וצריך לתת את הדעת לאפשרות קיומה של כל אחת מאבחנות אלה, אלא אם נשללה”.
חשיבות חומרת המחלה באבחנה מבדלת
לשאלה אם הייתה רשלנות רפואית באי קיום אבחנה מבדלת רלוונטית החומרה. לדוגמא:
חולה עם כאבים בחזה שמאד אופייניים למחלת כיב, יקבל תחילה טיפול לכיב. אך היות ולעתים התקף לב "מתנהג" כמו כיב, יש לשים לב. היות ו"פספוס" התקף לב עלול להיות קטלני, הרי שבד בבד עם הטיפול בכיב, רופא סביר יפעל לשלול התקף לב.
קוצר נשימה יכול להוביל לכיוון של דלקת ריאות, אבל הוא גם תואם לתלונות של תסחיף ריאתי.
כאב ראש יגרום לרופא לחשוב על סינוסיטיס, אולם תלונות ממושכות יחייבו לחשוב על אבחנה מבדלת של גידול בגזע המוח.
מתן שתן מוגבר אינו מרמז רק על דלקת, אלא יכול לרמז גם על גידול, ואצל ילדים גם על סכרת נעורים.
מומחה רפואי באחד מהתיקים שלנו כתב: ״אולי בהתחלה סביר לטעות, אבל אם הרופא שבוי בקונספציה של מחלה אחת ויחידה, וגם בהמשך כשהוא רואה שהטיפול לא מצליח, הוא ורופאים אחרים לא שבים ודנים באבחנה מבדלת ולא נוקטים בפעולות המתבקשות לאורה, הרי אז הם מתרשלים, ביתר שאת״.
052-5299555 לייעוץ ישיר
עו״ד אורן בושרי
