תאונות דרכים

תאונות דרכים

 

ייעוץ רפואי, משפטי, או גם וגם?

נפגעי תאונות דרכים, בין אם בפגיעה קלה "פגוש בפגוש" ​ובין אם בתאונה קטסטרופלית​ ​של התנגשות חזיתית – אמורים לקבל הכוונה כפולה מעורך דינם. משפטית כמובן, בדבר ההליכים בתיקי תאונות דרכים, העדויות ואופן חישוב הפיצוי, אבל גם רפואית-מנהלתית, בהתנהלות של הלקוח מול קופת החולים. עו"ד טוב יסביר לנפגע תאונת דרכים אופציות רפואיות נוספות שהוא אולי לא מיצה בקופת החולים, ימתין שימצה אותם, ורק אז יגיש תביעה לחב' הביטוח.

ומדוע? שהרי, תוצאה אחת תושג, אם נפגע צוואר יצרף מסמכים מחדר מיון ומפיזיותרפיה, ותוצאה אחרת, טובה בהרבה תושג, אם עורך הדין יחזיר את הלקוח לקופת החולים לדרוש מהרופא גם הפנייה לסי טי צוואר. אז אולי יתגלה ממצא. גם בצליפת שוט קלה עלול הדיסק שבין החוליות לפרוץ, להותיר נכות ולהשפיע במישרין על סכום הפיצוי. בלט דיסק נצפה אך ורק בבדיקת סי טי, ולרוב הלקוח לא יופנה אליה אלא ו"ידפוק" על שולחנו של הרופא בהמלצת עורך הדין.

בדיקות רפואיות

כאשר עורך הדין לא מעמיד נפגע תאונת דרכים על חשיבות בדיקה שהיא נדרשת, והכאב ממשיך ומתגבר לאחר סילוק התיק בפשרה, עלול הלקוח למצוא את עצמו מול שוקת שבורה, כי הפיצוי שהתקבל לא מותיר אפשרות של תביעה חוזרת במקרה של החמרה, ואם אחרי שנים התגלה הממצא הרפואי, שהיה קיים עוד קודם, מתעוררת בעיה.

דוגמא אחרת: נפגע ברך עם רגישות ונפיחות, יעבור צילום רנטגן שיתפרש כתקין ​ויטעה לחשוב שהברך ​בריאה. אם הוא יעבור ​בדיקת ​אמ אר איי, הוא עשוי לגלות נזקים אחרים שאינם נצפים בבדיקת רנטגן פשוטה. ​לדוגמא, ​קרע במניסקוס או קרע ברצועות הברך. אלה ממצאים ​שמקנים אחוזי נכות ועל כן גילוים עשוי להגדיל את הפיצוי.​ כך גם קרע בגיד: קרע בגיד יאובחן בבדיקת US אבל צילום רנטגן פשוט לא יגלה אותו. תיקים בנושא מחייבים הכרה של הדינמיקה הרפואית.

במילים אחרות, עו"ד טוב יחזיר אותך חזרה לרופא שלך. כי כמו חב' הביטוח, גם קופות החולים מנסות לחסוך על חשבון המטופל ועורך דין לתאונות דרכים גם מעמיד את קופות החולים במקומן. ​

​​חוות דעת

בתיקי ​תאונות דרכים התובע כלל לא רשאי להציג לבית משפט חוות דעת מטעמו ​ועל כן קיימת חשיבות גדולה עוד יותר לבדיקות נוספות בטרם תביעה. מי ממנה מומחה? בית המשפט ​ממנה​ מומחה מתוך רשימה שלו​, ​והוא שיבדוק את הלקוח ויגיש ​מסקנותיו​.​ ​עם ממצאים אובייקטיביים בהדמיה יהיה למומחה קל להעניק אחוזי נכות. מנגד, אם בפני המומחה לא יוצגו כלל הפנייה לבדיקות נוספות, ספק רב אם הוא עצמו יפנה אליהן. רק מומחים שמתמנים "יחידי סגולה" נוטים לעשות זאת.

כדאי גם שעורך הדין יגיש ישר תביעה, וכשהיא תלויה ועומדת ינהל מו"מ. זאת להבדיל ממכתב דרישה​ סתמי, אנמי ושאינו תקיף.

תאונת דרכים בעבודה

בתאונת דרכים בעבודה ניתן לתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי וגם את המבטחת בביטוח חובה. בשני ההליכים המקבילים אפשר לדרוש להיבדק כדי שתיקבע נכות. רק לא משני הגופים במקביל. מה כדאי? מחד, הוועדה במוסד לביטוח לאומי מאפשרת הצגה של חוות דעת פרטית, מה שלא ניתן לעשות בתביעה הנזיקית. שם, בית המשפט ממנה מומחה ואסור להציג לו חוות דעת פרטית. מאידך, הוועדות בביטוח לאומי מחמירות מדי, וקביעתן תקפה גם לתביעה הנזיקית. לעתים, עדיף "להמר" על מומחה שיקבע בית המשפט. מדוע להמר? גם בכך יש סיכון. בית המשפט, בהבינו שמדובר בתאונת עבודה, עלול להטיל את הוצ' מינוי המומחה על התובע. שנית, הוא גם יכול למנות מומחה עוד פחות נדיב.

תאונת דרכים תוך סטייה מנתיב נסיעה

סטייה קבועה מנתיב הנסיעה לעבודה, או הביתה מהעבודה, תוכר על ידי ביטוח לאומי. גם אם מדובר בסטייה קבועה התאונה תוכר. גם לעקוף פקקים. ליווי של ילד לגן ילדים, או הליכה לבית תפילה, כל אלה לא ייראו אותם כסטייה מהדרך המקובלת – שהרי הדרך שהעובד משתמש בה יכולה להיות מושפעת מאירועים בדרך. סטייה לא מקובלת תיקרא מצב שבו עובדת שרגילה לרדת בתחנה אוטובוס אחת ירדה באחרת, התעכבה עם חברה 20 דק', ושתיהן הלכו יחד למקום אחר. אם נסעתם ביחד והתכוונת להוריד את בעלך בעבודתו ולפני כן אירעה תאונה,לפי פס"ד ספיר, התאונה של הבעל תוכר ושלך לא.

הולך רגל

הולך רגל שנפגע בתאונת דרכים תובע את הנהג הפוגע ואת חב' הביטוח שלו. פגיעות קלות חוסות בצלה של פגיעה קשה, ולכן חשוב שפגיעות משניות, הגם שהן אינן מושכות את מלוא תשומת הלב, תירשמנה על ידי הרופא הראשוני המטפל. נפגעים שפרקו כתף בתאונה, או שברו אמה, ישכחו לדווח על פגיעה קלה נוספת. למשל שן שבורה. שן, אם נשברה, תזדקק לטיפול על בסיס מחזורי קבוע בעתיד, ואם הפגיעה בשן לא נרשמה, חב' הביטוח תנסה להתנער מכיסוי הוצאות הטיפול העתידיות בה. תבוא חב' הביטוח ותטען כי אמנם השבר באמה רשום, אבל השן השבורה לא. אם באמת דבר הפגיעה המשנית לא נרשם, עלולה להיות בעיה בהוכחה של קשר סיבתי בין התאונה לבינה.

תאונת דרכים ללא רישיון רכב בתוקף

תאונה לעם רישיון רכב שכבר לא בתוקף עדיין מחייבת את חברת הביטוח לשלם תגמולי ביטוח. על החשש שמא הכיסוי הביטוחי אינו תקף במצב של תאונה ללא רישיון רכב בתוקף.

בעבר ניסו חב' הביטוח לתפוס טרמפ במצבים כאלו הנוגעים לחולשתו של הנהג כדי לנסות לפטור עצמם מתשלום. אלא שבית המשפט קבע בסדרה של פסקי דין כי רק במחדל הקשור לתוקף רישיון נהיגה, להבדיל מרישיון רכב, פטורה חב' הביטוח מתשלום. גם אז, בתנאי אחד: שהנהג לא החמיר סיכון בטיחות בנהיגה. וכך, נפגע שנהג בפסילה או נכה עם מגבלת הגה הכוח וודאי תעלה טענה דומה.

האמור לעיל אינו גורע מחובתה של המדינה להעמיד לדין את הנהג בבית משפט לתעבורה כמובן. זאת במנותק משאלת הכיסוי הביטוחי בה דנו לעיל. נהג שעבר תאונה ללא רישיון רכב שפג תוגפו יישפט בבית משפט לתעבורה, ועונשו ייגזר בלא קשר לתאונה.

תאונת פגע וברח

הולך רגל שנפגע בתאונת "פגע וברח" לא יוכל לתבוע חברת ביטוח כי לא עלה בידו לרשום את פרטי הרכב שפגע בו. הוא כן יוכל לפנות לקרנית. קרנית, היא גוף שהוקם מכח החוק, כקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ועליה הוטלה חובה לפצות את הנפגעים בתאונות דרכים במקרים מסויימים וספציפיים, ביניהם זה.

בתאונת דרכים רגילה שבה ידועים פרטי כלי הרכב המעורבים, נזקי הפח שיש לרכב תומכים בגרסת התובע אודות קרות האירוע התאונתי. בתאונות פגע וברח הפרטים האלה חסרים שכן הרכב נמלט. בעיה זו, מעלה לעיתים קושי בהוכחת האירוע ועל כן יש לפנות אל עו"ד מוקדם ככל האפשר כדי ללמוד על איסוף ושימור ראיות.

משרדי הקרן בכתובת:
מגדל לוינשטיין, דרך מנחם בגין 23 קומה 17.
טל. 7111666 – 03
פקס 7111667 – 03
שעות הקבלה: ימים א' – ה'
בין השעות 09:00 – 14:00