רשלנות רפואית

רשלנות רפואית

רשלנות רפואית שונה מהגדרתה לפני כעשרים שנה. אם אז, היה הכרחי להוכיח כי הטיפול הרפואי ניתן ברשלנות, כיום, ניתן לזכות בתביעת רשלנות רפואית גם בלא הוכחת רשלנות. למשל, מספיק להוכיח כי לא ניתנו הסברים ראויים בדבר סיכוני הניתוח, או שהוסתרו סטטיסטיקות רעות ביחס לסיכויי ההצלחה שלו.

בשנים האחרונות, פחות ופחות תביעות רשלנות רפואית מתבררות בבית המשפט, משום שבקהילת הנזיקיסטים התפתח נוהג של התדיינות בפני מגשר. חלק רואים בכך "אאוטסורסינג" של עבודת בתי המשפט, וחלק מברכים על היעילות של ההתדיינות החדשה.

ניתן לחלק תביעות רשלנות רפואית לשניים. החלק האחד מתייחס לאי אבחון או איחור באבחון. זו רשלנות שבמחדל והיא מוכרת יותר אצל חולי אונקולוגיה. אלה נדרשים להוכיח שהגידול הסרטני ​הוא כזה שניתן היה לטפל בו, בעת שהיה אמור להיות מאובחן.
בעבר, טענו בתי חולים להיעדר סיכויי החלמה, ולכן, הוסיפו, שגם אם האבחון היה נכון, עדיין לא ניתן היה להציל את החולה. בעת האחרונה, גם גילוי מאוחר אינו גזר דין מוות, כי קיימות תרופות חדשות מצילות חיים, מעולם האימונותרפיה למשל, כמו "קיטרודה". משום כך טענות ההגנה אינן מחזיקות, והתביעות מתרבות.

חלק אחר של תביעות רשלנות רפואית מתייחס לרשלנות שבמעשה, בדר"כ לניתוחים כושלים. בניגוד לפעם, כיום, חתימה על טופס הסכמה לפני הניתוח לא מעקרת אופציה לתביעה. פשוט כי רופא אינו יכול להסיר מעצמו אחריות, ולכן, וודאי אם הניתוח בוצע כלאחר יד, התביעה תתקבל. אבל גם אם לא, וזו התפתחות של הפסיקה בשנים האחרונות, לו רק לא ניתנו ההסברים הנדרשים, או אם סטטיסטיקות רעות ביחס לניתוח ספציפי הוסתרו מעיני המנותח, ושעמם לא הייתה ניתנת הסכמה לניתוח, ​גם אז ​התביעה תתקבל. כן,​ גם בלא הוכחה של רשלנות​ רפואית.

שכר הטרחה הנגבה הוא באחוזים לרב. מאידך, נדרשת הוצאה כספית ראשונית של השגת תיקים רפואיים, אגרת בימ"ש וחוות דעת של רופא/ה מקצועי/ת.