רשלנות רפואית

רשלנות רפואית

 

הגדרה – אז והיום

רשלנות רפואית שונה מהגדרתה לפני כעשרים שנה. אם אז, היה הכרחי להוכיח כי הטיפול הרפואי ניתן ברשלנות, כיום, ניתן לזכות בתביעת מסוג זה גם בלא הוכחת רשלנות. למשל, מספיק להוכיח כי לא ניתנו הסברים ראויים בדבר סיכוני הניתוח, או שהוסתרו סטטיסטיקות רעות ביחס לסיכויי הצלחה.

בשנים האחרונות, פחות תביעות מתבררות בבית המשפט, משום שהתפתח נוהג של התדיינות בפני מגשר. חלק רואים בכך "אאוטסורסינג" של עבודת בתי המשפט, וחלק מברכים על היעילות של ההתדיינות החדשה.

רשלנות רפואית
ניתן לחלק תביעות רשלנות רפואית לשניים. החלק האחד מתייחס לאי אבחון או איחור באבחון. זו רשלנות שבמחדל והיא מוכרת יותר אצל חולי אונקולוגיה. אלה נדרשים להוכיח שהגידול הסרטני ​הוא כזה שניתן היה לטפל בו, בעת שהיה אמור להיות מאובחן.

בעבר, טענו בתי חולים להיעדר סיכויי החלמה, ולכן, הוסיפו, שגם אם האבחון היה נכון, עדיין לא ניתן היה להציל את החולה. בעת האחרונה, גם גילוי מאוחר אינו גזר דין מוות, כי קיימות תרופות חדשות מצילות חיים, מעולם האימונותרפיה למשל, כמו "קיטרודה". משום כך טענות ההגנה אינן מחזיקות, והתביעות מתרבות.

חלק אחר של תביעות רשלנות בתחום הרפואה מתייחס לרשלנות שבמעשה, בדר"כ לניתוחים כושלים. בניגוד לפעם, כיום, חתימה על טופס הסכמה לפני הניתוח לא מעקרת אופציה לתביעה. פשוט כי רופא אינו יכול להסיר מעצמו אחריות, ולכן, וודאי אם הניתוח בוצע כלאחר יד, התביעה תתקבל. אבל גם אם לא, וזו התפתחות של הפסיקה בשנים האחרונות, לו רק לא ניתנו ההסברים הנדרשים, או אם סטטיסטיקות רעות ביחס לניתוח ספציפי הוסתרו מעיני המנותח, ושעמם לא הייתה ניתנת הסכמה לניתוח, ​גם אז ​התביעה תתקבל. כן,​ גם בלא הוכחה של רשלנות.

רשלנות רפואית יכולה להיות קשורה במתן ייעוץ כללי. קרדיולוג, לדוגמא, יכול להימצא רשלן כשסיבת המוות היא בכלל דימום מכיב קיבה. קרדיולוג יכול לערוך בדיקות, למצוא שהן תקינות, ולשחרר הביתה אבל מה אם למחרת הפציינט נפטר מכיב קיבה שדימם? ביהמ"ש יכול למצוא את הקרדיולוג רשלן, כי הוא הותיר את הלקוח עם תחושה טובה לגבי המצב הבריאותי הכללי, ולא המשיך והפנה אותו לרופא פנימאי. גם רופא שיניים יכול להימצא רשלן, כאשר מטופל לוקה בהתקף לב. רופא שיניים סביר אמור לדעת, שכאבים הקורנים ללסת, אינם דורשים בדיקה רק באזור הלסת, ומקורם יכול להיות בלב.

דרך חישוב הפיצוי בתיקי רשלנות רפואית
פיצויים בתיקי רשלנות רפואית מחושבים בדומה לכל תביעת נזיקין, אך יש בהם בכ"ז שוני מסוים. בדומה, גובה הנזק יהא תלוי בנכות הרפואית ובכושר לעבוד. אך ברשלנות שבאבחון למשל, אם סיכויי ההחלמה נמוכים מ-50% אלמלא הרשלנות, הפיצוי יחושב לפי שיעור סיכויי ההחלמה. לכן, רשלנות באבחון סרטן אחד אינה דומה לרשלנות באחבון סרטן אחר. זאת שכן כל גידול וקצב הגדילה שלו. אין דין סרקומה כדין סרטן שד איטי. סרטן ריאות לפני התרופה קיטרודה היה בלתי ניתן לריפוי, והיום הסטטיסטיקה אחרת. על כן, יש חשיבות בדיון אם הסרטן היה ניתן לריפוי ומה היו אז סיכויי ההחלמה.

שוני אחר בתיקים הללו קשור בפגיעה באוטונומיה. העובדה שנחסך מידע מהותי מהפציינט מקנה לו ראש נזק נוסף שאינו מוכר מתביעות נזיקין רגילות. ראש הנזק הזה יכול להוסיף לתביעה מאות אלפי שקלים.

שכר טרחה בתיקי רשלנות רפואית
שכר הטרחה הנגבה הוא באחוזים לרב. מאידך, נדרשת הוצאה כספית ראשונית של השגת תיקים רפואיים, אגרת בימ"ש וחוות דעת של רופא/ה מקצועי/ת.

עלות חוות דעת רפואית
עלויות הכרוכות בהגשת תביעת רשלנות רפואית הן גבוהות. חלקן נדרש מיידית עם פתיחת ההליך. לפחות שכ"ט עוה"ד נגזר בסוף באחוזים.

הטבלה שלהלן מפרטת את ההוצאות הכרוכות בהגשת תביעה. יש רק לזכור כי במקרה של דחיית התביעה נושא התובע בסוף ההליך בנטל משמעותי של אגרה שנייה: 5,900 ש"ח בקירוב בבימ"ש השלום, ו-34,000 ש"ח בקירוב בבימ"ש מחוזי.

מהות ההוצאה

עלותה

חובה או אופציונאלי

הערות

אגרת פתיחה בבית משפט 703 ש"ח בבימ"ש השלום, 1,100 ש"ח במחוזי חובה

חוו"ד רפואיות

3,000-12,000 ש"ח

חובה, למעט במקרים חריגים

לעיתים יש צורך במס' חוות דעת, לעניין הרשלנות ולעניין הנזק

העתקת תיקים רפואיים

300 ש"ח

אופציונאלי

 –

ישיבת גישור

2,500 ש"ח

אופציונאלי

 כדאי

מומחה מטעם ביהמ"ש 2,500 ש"ח חובה  
חוו"ד לעניין שיקום 5,000 ש"ח אופציונאלי רצוי
חוו"ד כלכלן או שמאי לעניין ניידות, דיור ועלויות אביזרים 3,000-5,000 אופציונאלי רצוי. לעיתים ניתן לכלול בחוות דעת אחת