נהיגה תחת השפעת סמים

 

נהיגה תחת השפעת סמים - ענישה

למרות שנהיגה תחת השפעת סם מובילה לירידה משמעותית במיומנות מוטורית, כישורי חשיבה ויכולת תפיסת המציאות, הענישה המתייחסת לנהיגה תחת השפעת סמים לעיתים קרובה ואף דומה לענישה בגין נהיגה בשכרות. כך, לקוח של משרדינו זכה לפסילה של שנתיים בלבד למרות שהודה בנהיגה תחת השפעת קוקאין והירואין, ועוד אצל שופטת שנחשבת מחמירה במיוחד.  

נהיגה תחת השפעת סמים – האם בכל עדות לסם בבדיקת שתן?

בעבירות גרימת מוות, התוספת של נהיגה תחת השפעת סם, יכולה לגרור אישום חמור יותר של הריגה להבדיל מגרימת מוות ברשלנות. המשמעות היא ענישה מחמירה יותר ומאסר בפועל. נהג שבדמו התגלה סם מסוכן מסוג אקסטזי (M.D.M.A) הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בהריגה ולא בגרימת מוות ברשלנות משום הלך נפש של פזיזות ומודעות שהרי אקסטזי גורם לאופוריה, איבוד שיקול דעת, והזיות.   יחד עם זאת, הרצון באכיפה אינו יכול לבוא על חשבון ערכי יסוד של המשפט הפלילי ומשום וכך, מוטלת על התביעה החובה להוכיח כי הייתה לצריכה השפעה על הנהג.

לשם  כך, התביעה תוסיף לרשימת העדים שבסוף כתב האישום, לצד השוטרים שבזירת האירוע, עד מומחה. בדרך כלל יהיה זה ד"ר אשר גופר, מומחה לטוקסיקולוגיה, העובד במכון לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית במרכז הרפואי תל השומר.

אחרי שהעמיד חוות דעת לעיון הנאשם או סניגורו, ד"ר גופר יעיד במשפט באשר לבדיקה שנערכה במעבדתו בתל השומר ביחס להימצאות שאריות הסם בשתן של הנהג. חומצת THC למשל, היא תוצר פירוק של החומר הפעיל בצמח הקנבוס ולפיכך מעידה הבדיקה על שימוש בחשיש או מריחואנה. ד"ר גופר העיד לא מזמן  כי בד"כ צריכת סיגריה אחת של מריחאונה בכמות מקובלת גורמת לריכוז של THC בשיעור של 150 ננוגרם למיליליטר וריכוז מעל 1000 ננוגרם למיליליטר מעיד על שימוש כרוני, יום-יומי, של מספר פעמים ביום.

אך האם כל עדות לסם בשתן מצביעה בהכרח על נהיגה תחת השפעת סמים? התשובה היא לא. ויותר מכך: גם אם הנהג הודה במהלך המשפט כי צרך סמים קודם לעלייתו לכביש  עדיין, אין הכרח שהייתה לכך השפעה על אופן נהיגתו, ואין לו סיבה לרוץ ולהודות בנהיגה תחת השפת סם. נכון, המשטרה כמעט תמיד יוצאת מתוך נקודת הנחה שקיימת השפעה של הסם על אופן הנהיגה אם רק בדיקת שתן תראה שאריות של סם, אלא שבית המשפט מבקש להסתכל על התמונה בכללותה.

בית המשפט המחוזי בחיפה למשל זיכה נאשם בעבירה של נהיגה תחת השפעת סם ואף קבע כי מן הראוי  לבחון לעומקן את הסוגיות המדעיות הכרוכות בשימוש במריחואנה, ואת משמעות הימצאות THC בגופו של נהג, לעניין הוכחות השפעת הסם עליו...".
 
שימוש בסם יותר משבוע לפני התאונה

כך היה במקרה של נהג שטען אמנם שצרך מריחואנה 8 ימים לפני התאונה, ואלא שבעת התאונה לא היה נתון להשפעת הסם. המשטרה ייחסה לנאשם נהיגה תחת השפעת סם מסוכן, בין יתר האישומים.
 
"שכרות" של נהג שנטל סמים, אינה תלויה בריכוזו אבל דרושה הוכחה של השפעתו.  חומצת THC שנתגלתה היתה בריכוז ng/ml 912. אלא שד"ר גופר התקשה לקבע עמדתו בנחרצות, ולא היה מסוגל לקבוע בוודאות מתי צרך הנאשם את הסם. הוא העיד כי סביר להניח כי מדובר בעישון של עד יומיים לפני הבדיקה וכי על מנת לתת חוו"ד מדוייקת יותר, יש צורך בשתי בדיקות. הוא העיד כי מקובל שההשפעה אורכת 8 שעות, והדבר תלוי בכמות הסם ובקצב חילוף החומרים. הוא גם לא יכל לקבוע, לפי הרף הדרוש במשפט פלילי,  בוודאות של מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם היה תחת השפעת סם בעת האירוע, ורק טען שיש סיכוי סביר שהיה תחת השפעת הסם.

במובן זה העדיף בית המשפט את גרסתו של הנאשם שאמר כי צרך הסם 7-10 ימים לפני הבדיקה, וקבע כי לא ניתן להסיק מכמות ה- THC הנמצא בשתן, כי היה תחת השפעת סם המריחואנה.

המדינה טענה כי לשון החוק קובעת כי "נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה בזמן שכרות" ומכיוון שלנאשם נערכת בדיקת שתן הצביעה על המצאות תוצר פירוק של מריחואנה ( THC), יש לקבוע כי נהג תוך שכרות (דהיינו בהשפעת המריחואנה). טענתה זו נדחתה: ראשית סעיף 169 דן בבדיקת דם ולא בבדיקת שתן, ושנית, המחוקק הראשי כלל לא הסמיך את שר התחבורה לקבוע חזקה לעניין השפעת סם שאינו אלכוהול, ולפיכך לא ניתן לפרש את סעיף 169 ה (ג) כמוצע ע"י המדינה.

שימוש בסם ערב לפני התאונה

בתיק אחר, הוגש כתב אישום כנגד נהג צעיר בגין, בין היתר, נהיגה בקטנוע תחת השפעת סם מסוג קנאביס (חשיש) שהשתמש ערב לפני כן. מחקרים שוללים השפעה על משתמש כזה מעבר ל-8 שעות מרגע השימוש ומכיוון שהנאשם, לדבריו, השתמש בסם בערב שלפני התאונה, הסיכוי שהוא היה תחת השפעת הסם קטן מאד. לשון החוק מחייבת את התביעה להוכיח כי אופן התנהגותו של הנהג מצביע על נהיגה תחת השפעת סם וכך, במקרה זה, על אף העובדה שהנאשם הודה כי צרך סמים יום קודם לכן , זיכה השופט את הנאשם מאשמת גרימת מוות ברשלנות משום שהיו קיימות ראיות מהן ניתן ללמוד על צלילותו של הנאשם, ובכללן, העובדה שהוא לא איבד שליטה על הקטנוע, לצד התשובות הענייניות שמסר במשטרה.

בעיקר מסתמך בית המשפט על טופס, "בדיקת מאפיינים לחשוד בנהיגה בשכרות", אותו ממלא השוטר בזירת האירוע. באמצעות מילוי טופס זה יכול השוטר לברר האם התנהגותו של הנהג מעידה כי צרך סמים, עובדה אשר תקל על התביעה להוכיח כי בדרך של התנהגותו של הנהג, ניתן לקבוע כי נהג תחת השפעת סם. הטופס כולל בין השאר, התרשמות מדיבורו של הנהג, ומכושרו לבצע שורה של פעולות מוטוריות בסיסיות כגון הנחה של האצבע על האף מבלי לפספס,  יכולתו של הנהג להבין הוראות וכו'.