תסמונת טרנר ורמזים באולטרה סאונד

תסמונת טרנר  מחזירה אותנו לדיון רפואי משפטי על מה שנעשה בהיריון. תחילה לבדיקות האולטרה סאונד שנועדו לגלות מומים אפשריים או אינדיקציות לתסמונות גנטיות מסוימות. הראשונה שבהם היא בדיקת שקיפות עורפית. אם בה תימצא אנומליה בחלק שמעל עמ"ש צווארי יעלה חשד לבעיה הקשורה סטטיסטית להפרעות מולדות, כמו תסמונת דאון ותסמונת טרנר. וודאות לקיומה של התסמונת תתקבל רק בבדיקת מי שפיר או סיסי שלייה אבל רמזים כאמור ניתן לקבל בשקיפות. מדוע? משום שאת הכרומוזומים ניתן לבחון רק בבדיקות אלה והתסמונת היא חוסר של כרומוזומים והיא אופיינית לנשים בלבד.

ההורים יכולים לטעון שאת המום היה ניתן לגלות בזמן ההיריון. הם גם יכולים לטעון כי לא ניתן להם הסבר מקיף אודות בדיקות מעמיקות אחרות שיכלו לבצע, כמו אקו לב עוברי. גם אם לא יצליחו להוכיח כי היו מבצעים הפלה, הם עדיין יכולים לזכות בתביעה.

40% מהלוקות בתסמונת עקרות. הן נולדות עם שחלות לא פעילות והן אינן יכולות להיכנס להריון אלא מתרומת ביצית. תביעת רשלנות אמורה לכסות גם העלויות הכרוכות בכך. יתר התסמינים: קומה נמוכה, שינויי שלד, היצרות של אבי העורקים, יתר לחץ דם, צניחה של המסתם המיטרלי בלב, זיהומים כרוניים, סיבוכים אורולוגים ותת פעילות של בלוטת התריס.

רשלנות באי גילוי תסמונת טרנר גם בלא רמזים באולטרה סאונד

בשנים האחרונות ניתן לשקול להגיש תביעה גם אם לא נמצאו רמזים באולטרה סאונד. מספיק אפילו לטעון שהרופא במעקב ההיריון צריך היה ליידע על קיומה של בדיקה משלימה והוא לא עשה כן. גם אם האם ביצעה מי שפיר היה עליו להסביר לה כי אין בכך די וכי יש בדיקות המכסות מגוון רחב של תסמונות גנטיות כמו צ'יפ גנטי. כבר ב- 2006 הציעו רופאים לשלוח בפדקס את בדיקת הצ׳יפ הגנטי לחו"ל. אם יש ביכולת הזוג להוכיח כי הם היו משלמים ופועלים למשלוח הבדיקה לחו"ל כנהוג כבר אז, עשויים הם לזכות במלוא הקופה גם בלידות של לפני 2010. את הבדיקה בארץ מבצעים כבר משנת 2010. אלטרנטיבה אחרת היא לטעון שהיה על הרופא להפנות לבדיקת Nipt – שהיא בדיקת דם לא חודרנית של האם. מדוע חשוב לעלות את האפשרות לבדיקת NIPT? כי קופות החולים טוענות שהאם הייתה מסרבת  לבדיקת מי שפיר ולכן בגלל האם התסמונת לא הייתה מתגלה. זו אכן טענה מהותית. לגבי בדיקה NIPT שהיא אינה חודרנית כבר קשה יותר לטעון טענה כזו.


No votes yet.
Please wait...