הולך רגל

 

 
כאמור,  היות והפיצוי לנפגעי תאונות דרכים אינו מבוסס על עקרון של אשמה, אין רלבנטיות לשאלת התנהגותו של הולך רגל.

כבר אמרנו שההסדר החוקי שהיווה בסיס לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מבוסס על עקרון האחריות המוחלטת (זאת בכפוף לחריגים). לכן, גם אדם שחצה את הכביש באלכסון, ריצה, ובכביש שאין בו מעבר חצייה, יהא זכאי לפיצוי על נזק הגוף שנגרם לו. כעקרון, כל עוד קיים כיסוי ביטוחי ורשיון נהיגה תקף, חברת הביטוח של הנהג הפוגע תישא בפיצוי, היא ואין בלתה, גם אם קיים מזיק חיצוני.

את מי תובעים 

הולך רגל זכאי לפיצוי מנהג הרכב שהיה מעורב בתאונה (סעיף 2 (א) לחוק הפלת"ד) וחברת הביטוח שלו.  אם הולך הרגל נפגע כשהוא מחוץ לשני כלי רכב המעורבים יחדיו בתאונה, והוא בא במגע עם אחד מהם, הוא זכאי לפיצוי מחברות הביטוח המבטחות את הרכבים, ביחד ולחוד, ובינם לבין עצמם הנטל מתחלק שווה בשווה.

תאונת דרכים ללא מגע

על פי הפסיקה, גם הולך רגל שלא בא במגע עם הרכב ורק, למשל, נבהל ממנו, מעד ונפל, יזכה בתביעת הפיצויים.

הולך רגל שנפגע בתאונת פגע וברח

הולך רגל שנפגע בתאונת "פגע וברח" לא יוכל לתבוע את חברת הביטוח כי הוא אינו רשם את פרטי הרכב שפגע בו. הוא כן יוכל לפנות מאידך, לקרנית. קרנית, היא גוף שהוקם מכח החוק, כקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ועליה הוטלה חובה לפצות את הנפגעים בתאונות דרכים במקרים מסויימים וספציפיים, ביניהם זה. משרדי הקרן בכתובת:  

מגדל לוינשטיין,
דרך מנחם בגין 23 קומה 17.
טל. 7111666 – 03
פקס 7111667 – 03
שעות הקבלה: ימים א' – ה'
בין השעות 09:00 – 14:00