רשלנות באבחון דלקת קרום המוח

 

פסק דין של בית משפט השלום בהרצליה (ת.א. 1222/03, השופט שנהב) מתווה כללים לקביעת  רשלנות באבחון דלקת קרום המח. המדובר היה בילדה בת 5 שהובאה למוקד רפואי עם חום. הרופא הבחין בה היא כי ישנונית, אך כתב "ללא ממצאים מיוחדים". בבדיקת בשתן נמצאו תאי דם רבים ולכן הרופא הסיק שיש וירוס. האם מאידך ציינה שטענה בפניו גם לפריחה, אך הדבר לא נרשם. בנתיחה שלאחר המוות נקבע כי מותה נגרם מדלקת קרום המוח (מנינגיטיס).

חוו"ד זיהומולוג בבסיס תביעת הרשלנות

המשפחה הגישה תביעת רשלנות ותמכה טענותיה בחוות דעת של זיהומולוג מומחה לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות בילדים בבי"ח שיבא, פרופ' ברזילי. הוא התייחס לשתי נקודות. האחת, כי דלקת קרום המוח הינה מחלה חריפה עם שיעור תמותה גבוה המגיע עד 10% בילדים וכי אבחונה המהיר חשוב מאוד ומציל חיים שכן אחוזי התמותה הם 5%-10%. השנייה, כי, סימני המחלה כוללים הקאות, חום כאבי ראש והפרעה בהתנהגות וניתן לזהותה על ידי הופעת כתמים אדומים על העור. לכן, קבע, כי רופא משפחה חייב היה להיות בעל מקדם חשד גבוה, וכי היה להפנות את הילדה במהירות להמשך בירור וטיפול בבי"ח, זאת כדי לנסות ולזהות את דלקת קרום המוח או כל מחלה המפתחת במהירות גם ללא סימנים מנינגיאלים שכן חום גבוה, כאבי שרירים וחוסר ערנות הינם סימנים האופייניים למחלה קשה שיכולה להתפתח במהירות רבה לדלקת קרום המוח ואלח דם.

ככלל, אבחנה קלינית היא השלב הראשוני בבדיקת חולה עם מחלה זיהומית, והיא קריטית לצורך בחינת ההגיון הקליני. אח"כ באה האבחנה המדעית. עד גיל חודש הרי כל עליה של חום מעל 37.8 שנמדד פעמיים בטווח של שעתיים, אינה מצביעה על מחלה זיהומית. עלייה משמעותית מעל גיל חודש, מחייבת בירור מעמיק ובמקרים רבים טיפול אנטיביוטי וזאת משום שקשה לאבחן אצל קטינים תסמינים מנינגיאליים. מתחת לחודש, צריך בירור מלא גם ללא חום כאשר יש תלונות על חוסר עירנות אי אכילה וכו'. בגיל שבין חודש לשנתיים מקובל שאם החום בסביבות 40 מעלות יש לבצע תרבית דם, ספירת דם ושקיעת דם ובאם 2 מתוך הבדיקות מעלות  ממצאים יש להתחיל ולטפל אנטיביוטית כי ההנחה שיש גורם בקטריאלי. קיימת תפיסה רווחת בקרב הרופאים כי אם עולה חשש להימצאות גורם בקטריאלי, הרופא חייב לתת מרשם של אנטיביוטיקה כי העיכוב עד ההגעה למיון עלול לעלות בחיי אדם.  זמן סביר לאבחון והתחלת הטיפול – הוא כ-3 שעות.