הולדה בעוולה

 

הורים לילד שנולד עם מום יכולים לשקול הגשת תביעה בגין הנזק שנגרם להם עקב לידתו וגידולו של הילד ומשום הנזק שנגרם לו מכך שיאלץ לחיות עם מומיו, בסבל, בהוצאות רפואיות מכבידות ובהפסדים מכך שלא יוכל להשתכר עצמאית.

הם יטענו, כי את מומו של הילד היה ניתן לגלות בזמן ההריון, ומשום רשלנות לא התגלה. גם ללא רשלנות, תביעתם יכולה להצליח. זאת, לו יוכיחו ההורים כי לא ניתן להם הסבר מקיף אודות בדיקות מעמיקות אחרות שיכלו לבצע, כמו  MRI עוברי או אקו לב עוברי או פשוט לקבל ייעוץ גנטי שהיה מגלה את המום. 

אי אבחון של מומים מולדים

אי אבחון של מומים ייחשב לרשלנות רפואית כל אימת שנדרש האיבר החסר להיסרק. דוגמאות למומים שניתן לגלות:

מוח: הידרוצפלוס, ציסטות במוח
פנים: שפה שסועה
עמוד שידרה: חוליה חצויה או חולית פרפר או ספינה ביפידה
לב: חסר של חדר או עליה, פגיעה בשסתום הלב
בטן: חוסר של כיליה, כליה אגנית, (כליה באגן), חסימת דרכי שתן, חסימת מעיים, פגם בדופן הבטן
גפיים: חסר עצם ארוכה, חסר כף יד או רגל

טעות במדידה/ בהערכת משקל הגורם לנזק כמו שיתוק ע"ש ארב ERB 

רבים מהתינוקות בעלי משקל גדול, מעל 4.2 ק"ג ינותבו ללידה בניתוח קיסרי אבל טעות במדידת הגפיים וכו' באולטרסאונד יכולה לגרום לקבלת החלטה שגויה של ביצוע לידה רגילה ולא ניתוח קיסרי, שכן משקל העובר מוערך כנמוך יותר ממשקלו האמיתי. הדבר עלול להביא, לעיתים, לכליאת כתף בלידה או לשיתוק ע"ש ארב.

לעיתים, ייצא הרופא ידי חובתו בכך שיפנה את האם למרפאת סיכון, אולם בית החולים עלול להימצא רשלן אם לא יערוך בדיקות משקל סמוך ללידה, אם לא יבצע מדידה כמו שצריך, אם יבצע, אבל ייקח החלטה שגויה ורשלנית על בסיסה, או שלא ייקח בחשבון טווח טעות במדידה. טווח טעות במדידה של 10-20% אכן קיים.

פיגור בגדילה התוך רחמית IUGR

פיגור בגדילה תוך רחמית  IUGR הוא תסמין חשוב עליו יש לדווח להורים, שכן הוא תמרור אזהרה לכך שהעובר יסבול מליקויים שונים כמו פיגור שכלי ומוטורי.

 היקף ומהות ההסבר שרופא צריך לתת

מה כאשר הרופא הבודק יודע שהמכשיר שלו מוגבל? האם עליו להסביר זאת למטופלת שלו? הזכות למידע נוסף נובעת מחוק זכויות החולה. נכון שאין צורך לפרט כל סיכון אפשרי, או את כל פרטי המידע הקיימים, שלא את כולם מסוגל החולה להבין, אבל כאשר מסירת המידע גם אינה כרוכה בעלויות תקציביות נוספות, גם אם כל הרפאים נוהגים כך, חובה ליידע בדבר אפשרות לבדיקה אחרת ממוקדת יותר.

בפס"ד ברמן וגל התעוררה מחלוקת לגבי "כמה רחוק ללכת עם ההסבר".   השופטת דורנר, שכבר פרשה לגמלאות, וכבר איננה בבימ"ש העליון, בדיעה, כי חובה לידע את ההורים באפשרות לבצע בדיקות מקיפות יותר, ככל שנדרש להורה סביר, על משקל "חולה סביר", היינו מידע לצורך האפשרות שיקבל החלטה נבונה. דווקא נשיאת בית המשפט העליון הנוכחי, השופטת דורית בייניש, ביקשה להבדיל בין טיפול רפואי ובין בדיקות אבחון, וקבעה כי היקף ההסבר יקבע לפי הנוהג של כלל הרופאים ולאו דווקא לפיו המידע המצופה שיינתן לחולה הסביר.

מכל מקום, היום, הנושא מוסדר בסעיף 13 לחוק זכויות החולה:
 " 13. הסכמה מדעת לטיפול רפואי
(א) לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי  הוראות פרק זה.
(ב) לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לעניין זה, "מידע רפואי", לרבות –
(1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסכות (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של  המטופל;
(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע:
(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;
(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;
(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.
(ג) המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון  ואי תלות..."

חובת הרופא המטפל ליידע בדבר קיום בדיקה מקיפה יותר

בדיקת אולטרא-סאונד רגילה איננה כוללת את כל האיברים שניתן לגלות בהם מומים. לשם בדיקה מקיפה יש לערוך בדיקת אולטראסאונד מורחבת. בעבר, לבדיקה מורחבת הופנו נשים בהריון עם סיכון גבוה למום. היום, סקירת מערכות מורחבת מקובלת ברפואה הפרטית והביטוחים המשלימים של קופות החולים וסורקת גם את פני העובר, מבנה הלב, מבנה המוח, גפיים אצבעות ועוד.

פס"ד סידי הוא המוביל בעניין היקף האינפורמציה שיש ליתן לאשה הרה. קיימת מחלוקת בין השופטים בעליון  האם הרופא חייב ליידע את ההורים על מכשירים מתקדמים כמו אמ אר איי עוברי רק כשיש אינדיקציה לבעיה. דוגמא אחרת: בדיקת אקו-לב עוברי יכולה להיעשות על ידי קרדיולוג במכון לב או על-ידי גניקולוגים. על פי הפסיקה, אין עדיפות לאחד על פני האחר, אולם חובה להסביר לאם את שתי האפשרויות ולאפשר לה לבחור אם לפנות לקרדיולוג ילדים.

מום שאובחן ונעלם

היעלמות של מום אינה מלמדת על אי קיומו בתחילה, והרופא אינו יכול להחליט שהיעלמות מסירה מעצמו אחריות לספר לאם ההרה על קיומו הראשוני. נקבע שהדבר חייב להימסר לאמא, ועל הרופא לתעד העברת המסר לאמא בתרשומת.

פספוס בדיקות מוגבלות בזמן

חשד של הרופא המטפל, צריך שיעבור לידיעת ההורים באופן שיגרום גם להם לזרז את הבדיקות הבאות ולא לפספס בדיקות שמוגבלות בזמן כמו בדיקת מי שפיר.

 סרט הבדיקה

סרט הבדיקה על גבי התקליטור חייב להישמר. אין פירוש הדבר שכל אימת שהסרט אינו נשמר, התובע יהא זכאי בדין, אולם בהחלט ייתכן כי מחלוקת עובדתית אם תצוץ תוכרע לטובתו, שכן איבוד הקלטת גורם לתובע "נזק ראייתי" ומונע מהתובע ראייה מכרעת. מסיבה זו, הרופאים, מתעדים ושומרים התיעוד, ולכל הפחות מיידעים האם על אפשרות ההקלטה.

"ליפול בין הכסאות" - בין הרופא המפנה לרופא הבודק

כנגד הנוהג של "ליפול בין הכיסאות" נקבעה בפסיקה חובת העברת המידע בין הגורמים השונים ובאופן שוטף ומיידי בין הגורם הבודק לרופא המטפל באופן דו כיווני לרבות הסבת תשומת לב ועירנות של שני הצדדים. על הגורם הבודק להיות ער גם לסיכונים דומים או שכנים לסיכון אותו נדרש לבדוק ובכלל, נקבע כי הנוהל של מסירת כל עותקי הממצאים לידי החולה, כדי שזה ימסור אותם לידי הרופא המטפל, הוא בלתי תקין.

רשלנות רפואית משום אי הפנייה לייעוץ גנטי

הפיצויים הגדולים במשפט רשלנות רפואית בישראל נפסקו דווקא בעילה של רשלנות בייעוץ גנטי כנגד בית החולים קפלן  שלא אבחן את המחלה הגנטית הנדירה ממנה סבל עובר, כנשאית (עובר ממין נקבה) הגן למחלה התורשתית ALD (מחלה הפוגעת בגן המופקד על ייצור החומר שבאמצעותו מתבצע פירוק חומצות שומן בגוף) ולא יידע משום כך את האם ההרה על כדאיות הפלת העובר. בית המשפט המחוזי בבאר שבע חייב את קופת חולים "כללית" לה שייך בית החולים בתשלום סך של 14 מיליון ש' סכום הפיצויים הגבוה ביותר שנפסק על ידי בית המשפט בישראל בתיק שעילתו רשלנות רפואית. בינתיים, הסכום פחת בהסכם בין הצדדים - הסכם שהוא חסוי. 

האם, שאובחנה, רצתה לבדוק אם הורישה את הגן הפגום לעובר שבבטנה. הסכום נפסק על ידי השופטת ורדה מרוז בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על אף שהמחלה התפרצה רק בגיל שמונה וגרמה לילדה שנולדה לנזק מוחי קשה ביותר. התפרצות המחלה מביאה בתוך חודשים עד שנים לירידה מהירה בתפקוד השכלי והגופני עד כדי מצב וגיטטלי (של "צמח") ומוות.

מנהל המכון הגנטי בבית החולים שלח את דגימה הגנטית למעבדה בהולנד בה דווקא נקבע כי העובר ממין נקבה יהא נשא של המחלה, שמנהל המכון " בדק מחדש" את הדגימות, סבר שהבדיקה תקינה, והודיע להורים כי העובר אמנם נשא של הגן אך אין סיכוי שיחלה במחלה.

בפסק הדין נקבע כי "מנהל המכון הקל ראש בעמיתיו ולא ייחס משקל רב לממצא שהביאו בפניו וכל אשר בדק, אם בדק, היה כדי לצאת ידי חובה ותו לא. הצניעות יפה לכל אדם, ועל אחת כמה לרופא. אל לו לרופא להיות שבוי בתזה שלו עצמו ולהתעלם מדעותיהם של אחרים". 

האם ההורים היו מבצעים הפלה

תביעת רשלנות רפואית לא תצלח אם לא יוכח שוועדה להפסקת הריון היתה מתירה את סיום הריון. ובהריונות משבוע 24 (שלב החיות) מדובר בוועדות על להפסקת הריון.  לבד מהבחינה המדעית, התביעה תלויה גם בהורים עצמם שחייבים להראות כי האם היתה מבצעת את אותה בדיקה, גם על חשבונה, אם היה נמסר לה המידע כנדרש וכראוי. שנית עליהם להראות כי אם היה נודע להם דבר קיומו של המום, הם היו בוחרים להפסיק את ההריון. לעיתים יש לספק חיזוק ולא להסתפק בהצהרה שכזו. חיזוק שכזה יכול להימצא, למשל, במסמכי בית החולים שמהם עולה כי רצו ההורים למסור את הנולד לאימוץ.