על המשמעות הנזיקית של החלטת המשטרה להעמיד את בכירי רמדיה לדין

 

שנה לאחר "פרשת רמדיה", ולאחר שהודע כי בבדיקה מעבדתית שנעשתה בפורמולה הצמחית של חברת רמדיה, נמצא ויטמין תיאמין חסר בניגוד לרישומים על אריזת המזון מה שגרם לפגיעה נוירולוגית בדרגות שונות אצל תינוקות ומוות של שניים מהם, החליטה המשטרה להעמיד לדין בכירים בחברת "רמדיה" באשמה של "גרימת מוות ברשלנות". 
 
צוות החקירה של המשטרה הורכב מ-15 חוקרים, שבמשך שנה חקרו הפרשה, ובמהלכה בוצע אף "חיקור דין" (פרוצדורה המאפשרת ניהול חקירה בחו"ל) במשרדי החברה המייצרת "הומנה", הגרמנית.

אם כתב האישום שיוגש יהפוך לפסק דין מרשיע הרי ניתן יהא להשתמש בו  כראיה לכאורה במשפט האזרחי, ולכן הוא עשוי לעזור לנפגעים להוכיח את רשלנותה של רמדיה.  
 
 
את מי ניתן לתבע? 
חק האחריות למוצרים פגומים, מטיל אחריות על היצרן, יבואן ואפילו ספק. אולם בנסיבות מאחר וידועים פרטי השניים הראשונים אז מוסרת אחריותו של הספק. לכן, את "שופרסל", למשל, לא יהא ניתן לתבע, מתוך הנחה שעובדת הפגם לא היתה ידועה להם.  ויודגש: האחריות של השניים כלומר היצרן והיבואן, קיימת גם בלי להוכיח רשלנות. די לפיכך במסקנות משרד הבריאות, והפגיעה הטראגית בתינוקות, כדי להגיע למסקנה שהתרכובת שיוצרה נחשבת למוצר פגום ומכאן קצרה הדרך להוכחת אחריות לפי החק. לשניים יש להניח פוליסות אחריות מקצועית ולפיכך גם את חברות הביטוח שלהם ניתן לתבע. 
 
לדעתינו , אין הגבלה להגיש תביעה רק על פי תוואי חק האחריות למוצרים פגומים, וכי ניתן לתבוע על פי דיני הנזיקין המסורתיים גם את משרד הבריאות כמי שאחראי על בדיקת איכות המזון.

את המוסד לביטוח לאומי ניתן לתבע כפי שכל ילד נכה בנסיבות של כל תאונה ו/או מחלה אחרת רשאי. אם קיימת פוליסת ביטוח אישית, ניתן "להפעיל" גם אותה.   
 
 
גובה הפיצוי
הגם שהחק מיטיב משהו עם הנפגעים עליהם הוא אמור להגן, בכל מה שקשור להוכחת רשלנות לפחות, הרי שבמתן הפיצויים הוא מקשה. שכן לפי החוק:

"(א) בשל אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערב קביעת הפיצויים; היו הפיצויים פטורים ממס הכנסה, יחושבו הפסדי הנפגע לענין פיצויים אלה לפי הכנסתו לאחר ניכוי מס הכנסה החל עליה בעת קביעתם, ובלבד שההפחתה בשל ניכוי המס כאמור לא תעלה על 25אחוזים מן ההכנסה שלפיה חושבו פיצויים אלה"
(ב) פיצויים לפי חוק זה בשל נזק שאינו נזק ממון לא יעלו על חמישים אלף שקלים; שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להגדיל את הסכום האמור; הסכום יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן מיום קבלת חוק זה בכנסת או מיום הגדלת הסכום, לפי הענין.