כ-1.5 מיליון ש"ח פיצוי להורי נער שטבע בבריכה

 

ת.א 7045/02 זוזוט שרה נ' מלון המלך שאול, כלל חברה לביטוח בע"מ

בית משפט השלום פתח-תקוה
כב' השופט נחום שטרנליכט
 

הורים לילד בן 7 הגישו תביעתם כנגד בית המלון בו שהו לאחר שבנם רחץ בבריכה של המלון וטבע.  ההורים טענו כי בזמן הטביעה היתה בריכת הפעוטות סגורה והמציל  שהחל לעבוד במלון רק מן קצר לפני כן היה המציל היחיד בבריכה כאשר הבריכה היתה באותה עת מלאת מתרחצים.

ההורים טענו  כי המלון התרשל כלפי בנם, בכך שקו ההפרדה, האמור לסמן את המעבר מהמים הרדודים למים העמוקים, היה בעומק של 150 ס"מ, בעוד שהיה אמור להיות בעומק של 120 ס"מ. טענתם העיקרית הייתה כיהמציל לא מנע את מעבר המנוח וכניסתו למים העמוקים. 

עוד טענו כי המלון התרשל בכך שלא דאג להפעלתה של בריכת הפעוטות, בכך שהתיר כניסה של מתרחצים רבים מדי לבריכת השחיה, בכך שהמלון העסיק בבריכה מציל אחד בלבד, שהיה עובד חדש, בכך שאיפשרו למנוח להיכנס למים העמוקים, בכך שלא דאגו לקיומו של ציוד החיאה תקין ועוד.

בית המשפט קיבל את התביעה. בסעיף 5(א) לצו הסדרת מקומות רחצה (בריכות שחיה מוכרזות), תש"ל-1970 (להלן - הצו), נקבע:

" בכל בריכת-שחיה תהיה תחנת עזרה ראשונה ובה ציוד עזרה ראשונה כמפורט בתוספת השניה".

בתוספת השניה לצו נקבע, כי בתחנת העזרה הראשונה שבבריכה צריכה להיות משאבת מציצה. בבריכה בה טבע המנוח לא היתה משאבת מציצה.

בסעיף 10(ב) לצו נקבע:

"המעבר למים שבעומק של 120 ס"מ יסומן על-ידי פס בצבע אדום על קרקעית הבריכה לכל רחבה ועל דפנותיה, וכן על-ידי שלטי-אזהרה התלויים על חבל מעל למים ועליהם כתוב בעברית ובלועזית 'סכנה - מים עמוקים'".

בסעיף 14(א)(1) לצו נקבע, כי אחת מחובותיו של מציל היא למנוע ממתרחצים שלא יודעים לשחות להיכנס למים העמוקים.

התקבלה הטענה  כי בריכת הפעוטות היתה סגורה, דבר שהביא לעומס גדול יותר של מתרחצים בבריכה הגדולה וכי מידת הסבירות חייבה הפעלת שיקול דעת וצירופו של מציל נוסף וכי בבריכה לא הוצב שלט, האוסר באופן חד משמעי רחצת ילדים ללא הוריהם. נקבע כי המציל ישב על כסא נמוך ולא בסוכת מציל מוגבהת, שהיתה מאפשרת לו שדה ראיה רחב יותר. ועוד: כאמור לעיל, סימון ההפרדה בין המים הרדודים ובין המים העמוקים לא היה בעומק 120 ס"מ כנדרש, אלא בעומק של כ-150 ס"מ. 

 יחד עם זאת מצא בית המשפט לנכון לקזז מסכום הפיצוי סך של 15% בגין "אשם תורם" של ההורים שכן "השארתו של ילד צעיר, שאינו יודע לשחות, ללא השגחה בתוך בריכת שחיה יש בה משום רשלנות, והיה בה כדי לתרום לאסון שארע בטביעתו של המנוח". 

הנזק שנפסק, בסופו של יום, כ-3,000 ש"ח בגין הוצאות רפואיות, בגין קיצור תוחלת חיים, סך של  933,739 — ובגין הפסד ההכנסה העתידי בשנים האבודות סך של 500,000 ש"ח. מסכומים אלה יש לנכות 15% בשל האשם התורם האמור לעיל.

א 7045/02 זוזוט שרה נ' מלון המלך שאול, כלל חברה לביטוח בע"מ