פגיעה בעצב בניתוח לכשעצמה רומזת לרשלנות רפואית. הרי הלקוח נכנס לניתוח בריא ויצא חולה. מנגד בית החולים יטען כי מדובר בסיכון טבעי שמופיע בטופס ההסכמה. מה יחליט בהמ"ש? במקרה של תיקו בראיות, מבחינת כמותן ודיותן, בהחלט ייתכן והתובע יזכה בכל הקופה, רק בשל שנכנס בריא ויצא חולה. רק שכדי לחזק את הראיות, כדאי לבדוק את הרשומות הרפואיות המתעדות את הניתוח. אם בהן אין תיאור מלא שהעצב הסמוך אותר ובודד, ביהמ"ש ייטה לטובת התובע. כך לגבי פגיעה בעצב הסכיאטי בניתוח החלפת מפרק ירך. כך גם בניתוחים אחרים: בניתוחי קוארקטציה (מום לבבי) או בניתוחי בלוטת התריס עלולה להיגרם פגיעה בעצב rec laryngeal. ההשלכה היא פגיעה במיתרי הקול עד כדי צרידות או אבדן הקול.

גם בניתוח סימפטקטומיה, ניתוח כנגד הזעת יתר, עלול להתרחש סיבוך: סיבוך זה נובע מפגיעה בעצב סמוך, אשר תוצאתה תסמונת הורנר (Horner's syndrome) והיא כוללת צניחת עפעף וחוסר יכולת להזיע. בניתוח בלוטות רוק, עלולה להיות פגיעה בעצב הפנים. בכל המקרים הללו של פגיעות בעצב בניתוח, כדאי לחפש היעדר רישום המתייחס לעצב הסמוך. אם אנו בוחנים את הפסיקה, היעדר הרישום, עשוי להיות הקלף המנצח.
 

No votes yet.
Please wait...