פגיעה בעצב בניתוח לכשעצמה רומזת לרשלנות רפואית. הרי הלקוח נכנס לניתוח בריא ויצא חולה. מנגד בית החולים יטען כי מדובר בסיכון טבעי שמופיע בטופס ההסכמה. מה יחליט בהמ"ש? במקרה של תיקו בראיות, מבחינת כמותן ודיותן, בהחלט ייתכן והתובע יזכה בכל הקופה, רק בשל שנכנס בריא ויצא חולה.

כדי לחזק את הראיות, כדאי לבדוק את הרשומות הרפואיות המתעדות את הניתוח. אם בהן אין תיאור מלא שהעצב הסמוך אותר ובודד, ביהמ"ש ייטה לטובת התובע. כך למשל לגבי פגיעה בעצב הסכיאטי בניתוח החלפת מפרק ירך.

כך גם בניתוחים אחרים: בניתוחי קוארקטציה (מום לבבי) או בניתוחי בלוטת התריס עלולה להיגרם פגיעה בעצב rec laryngeal. ההשלכה היא פגיעה במיתרי הקול עד כדי צרידות או אבדן הקול.

ראוי לציין מקרה של תובעת שעברה ניתוח להסרת גידול סרטני בבלוטת התריס, במהלכו נפגעו כל בלוטות יותרת התריס ונגרמה לה היפוקלצמיה – ירידה קיצונית של רמת הסידן בדם. די באחת כדי לווסת את רמת הסידן בדם אך כשכל ארבע הבלוטות נפגעות, נגרמת היפוקלצמיה. בגיליון הניתוח נכתב שזוהה העצב החוזר והופרד מבלוטת התריס אולם לא נכתב דבר בנוגע לזיהוי הבלוטות ושימורן והתביעה התקבלה.

פגיעה בעצב בניתוח סימפטקטומיה, ניתוח כנגד הזעת יתר, מוכרת כתסמונת הורנר (Horner's syndrome) והיא כוללת צניחת עפעף וחוסר יכולת להזיע. בניתוח בלוטות רוק, עלולה להיות פגיעה בעצב הפנים. בכל המקרים הללו של פגיעות בעצב בניתוח, כדאי לחפש היעדר רישום המתייחס לעצב הסמוך. אם אנו בוחנים את הפסיקה, היעדר הרישום עשוי להיות הקלף המנצח.
פגיעה בעצב הפנים מוכרת אחר התקנת שתל בלסת בעקבות פעולת הקידוח. באין תכנון מדויק, פעולת הקידוח עלולה להביא לפגיעה עצבית. היא תגרום לאובדן תחושה מוחלט באזור הסנטר והשפה התחתונה.
פגיעה בעצב ברגל מוכרת בניתוחים אורטופדים גב בעיקר. מקור הפגיעה הוא בגב אבל היעדר התחושה עלולה להיות ברגל כי לשם מגיע העצב.
פגיעה בעצב השמע רואים בדר״כ אחר ניתוחים ל

 

No votes yet.
Please wait...