נהיגה בשכרות - ענישה על פי החוק
אם בבדיקת דם שנערכה לנו התגלה ריכוז של  50 מיליגרם אלכוהול לכל ליטר דם (או יותר), או אם בבדיקת נשיפה התגלתה דגימה עם 240 מיקרוגרם אלכוהול  לכל ליטר אוויר נשוף, הרי יוגש נגדנו כתב אישום בגין נהיגה בשכרות שהעונש בצידה הוא שנתיים פסילה בפועל. יש מדינות שמחמירות, יש כאלה שפחות. באנגליה למשל, מותרת נהיגה בכמות אלכוהול העולה ב-60% על זו המותרת בארץ.

כמה מותר לשתות? תלוי. בעיקר במשקל האדם. אם עישן. אם אכל. אם שתה. באתר המשטרה מדברים על כוס אחת. אנחנו היינו ממליצים גם את זה לא לשתות. רבים מלקוחותינו שסיפרו לנו על שתיית כוס יין אחת נמצאה בדמם כמות אלכוהול חריגה: קרי, מעל 50 מ"ג לכל ליטר דם, או מעל 240 מיקרוגרם אלכוהול לכל ליטר אויר נשוף.כמה זמן צריך לחכות? שיעור האלכוהול יורד בממוצע ב-15 מ"ג לשעה. אם בכוס יין יש 50 מ"ג אלכוהול כדאי לחכות לפחות 10 דקות.

הענישה המינימלית בגין נהיגה בשכרות על פי החוק הינה 24 חודשי פסילה. זאת בנוסף לקנס, פסילה על תנאי ולעיתים מאסר על תנאי אם כי לבית המשפט יש סמכות מכח החוק להפחית מעונש המינימום.

גם אם התבקשתם להתלוות לבדיקת נשיפה שכן השוטר סבור שנהגתם בשכרות וסירבתם, סירוב יכול להוות חיזוק לראיות התביעה ובכלל סירוב הופך אוטומטית להודאה בעבירה של נהיגה בשכרות. 

קבילות מכשיר הינשוף
במהלך יולי 2007 אושרה סופית חוקיות השימוש בינשוף ע"י משרד התחבורה, בעקבות פרסום תקנה בעניין. זאת לאחר שהשופט נחשון מבית משפט לתעבורה בפתח תקווה ביטל כתב אישום נגד אדם שנהג בשכרות לכאורה, בטענה כי הינשוף לא אושר לשימוש כחוק.
במס' מקרים דחה בית המשפט בקשה של נהגים שביקשו שימוע בטענה כי המכשיר לא אושר לשימוש אך עתה משאושר המכשיר הוא תקף ואף רטרואקטיווית, ביחס לכל מי שנבדק באמצעותו בשנתיים האחרונות.
המשטרה משתמשת גם אלפי מכשירים חד-פעמיים לבדיקת אלכוהול בדם המכונים  "נשיפונים" - המשמשים לבדיקה של רמת האלכוהול בדמם של נהגים. 
הנשיפון הינו מכשיר חד-פעמי וזול יחסית, שבתוכו מותקן נייר המשנה את צבעו אם פיו של הנהג כולל אלכוהול - הינשוף הוא מכשיר יקר הרבה יותר, שמוציא מיידית פלט תדפיס לגבי רמת האלכוהול המדויקת בדמו של הנהג.
אלא שבניגוד לינשוף, הנשיפון, למרות שהוא מעניק אינדיקציה טובה לגבי רמת האלכוהול בדם הנהג, אינו קביל בבית המשפט.  כך, אם בדיקה באמצעות הנשיפון תניב תוצאה חיובית, יועבר הנהג לבדיקה באמצעות "הינשוף". אבל אם לא נעשה כן, פתוחה הדרך לזיכוי.

למעשה ניתן לומר שלמרות החלטת בית המשפט השלום בפ"ת שתפסה כותרות באמצעי תקשורת רבים, אין שינוי מהותי בנושא השכרות והבדיקה המונהגת היא עדיין מאוד רלבנטית.  ראשית, חשוב לציין שההחלטה אינה תקדימית והיא אינה מחייבת שופטים אחרים בבתי משפט לתעבורה אחרים.המדינה ערערה לבית משפט המחוזי ושופט המחוזי יבטל החלטת בית המשפט לתעבורה, ויחזיר את התיק לדיון בבית המשפט בפתח תקוה משום שבינתיים הושלם תהליך האישור של המכשיר על ידי שאול מופז שר התחבורה.   שופטי תעבורה אחרים לא יקלו ראש בפסק הדין של השופט נחשון אולם עובדה היא כי עד עתה שום שופט תעבורה מלבד האחרון לא מצא לנכון לזכות מחמת ה"פגם" בדמות היעדר חותמת הכשר של משרד התחבורה.

מה הסיכוי שלא ימצו איתי את הדין? אי מיצוי הדין עד תם, משמעו, בכמות שבין 400 מיקרוגרם ל-480, או בין 75 מ"ג ל-100 מ"ג, אם מדובר בבדיקת דם, באין עבר מכביד או ותק נהיגה קצר, עונש של עד 11 חודשי פסילה בפועל, קנס, ע"ת, והתחייבות. אצל שופטים שנחשבים מחמירים יותר, או בבית המשפט בי-ם, שנחשב למחמיר יותר משום מה, אפשר להביע נכונות לביצוע שרות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות. תלוי בחומר החקירה ובייחוד בבדיקת המאפיינים שנערכה.  לא תמיד יש הכרח לענישת מינימום של 24 חודשי פסילה. למעשה, למעלה מ-90% ! מתיקי נהיגה בשכרות שהתנהלו במשרדינו, משרד עו"ד אורן בושרי, אצל כמעט רב השופטים בארץ, הושגו פסק דין מקלים של ענישה של  עד 11 חודשי פסילה, לצד יתר רכיבי העונש, כל זאת כאשר גיליון ההרשעות העבורתי אינו מחמיר במיוחד וכאשר רמת האלכוהול נמוכה מפי 3 מהמותר.

רקע אישי, צרכי פרנסה, בעיות בריאות וכו' כפקטור בענישה.

נסיעה קצרה, הפנמה של דבר השכרות וירידה מתא הנהג, בסמוך למקום תחילת הנסיעה, בחניון וכו'.

אם נביע נכונות לבצע של"צ (שרות לטובת הציבור) על חשבון תקופת הפסילה. בדר"כ בתי המשפט (שופטים בודדים, למעשה) מסכימים לכך ומטילים עבודות בהיקף של 250-200 שעות, בכפוף להסכמת הממונה.

לעיתים, אם נבקש מבית המשפט לסווג את הפסילה כך שהיא לא תחול בשעות מסוימות, או שהיא לא תחול על רכב מסוים, המשמש לצרכי פרנסה.

כיצד אתחמק משופט מחמיר במיוחד

הגש בקשה לביטול  פסילה מנהלית (בתוך 30 הימים הראשונית בלבד) ונסה להקדים בכך את הדיון בתיק העיקרי.

הגש בקשה להעברת מקום הדיון. הדבר יתאפשר רק אם הנך רשום במשרד הפנים כמי שמתגורר במרוחק באופן משמעותי ממקום בית המשפט בו קבוע התיק. ורק אם תודה בעצם ביצוע העבירה -דרישה "בעייתית" במיוחד כשלעצמה.

נהיגה בשכרות מינימלית
נהיגה בשכרות מינימלית יכולה להבטיח עונש קל מ-24 עונשי המינימום ובעקבות כך יתכן והאישום יומר מעונש של נהיגה בשכרות לנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים שמחייב רק 3 חודשי פסילה. 

אם בבדיקת דם התגלה ריכוז של עד 100 מיליגרם אלכוהול לכל ליטר דם, או אם בבדיקת נשיפה התגלה לא יותר מ-480 מיקרוגרם אלכוהול לכל ליטר אוויר נשוף, ולעיתים אף יותר, לא היינו ממליצים להסכים להסדר טיעון (כפי שבדרך כלל מציעה התביעה) של 24 חודשי פסילה בפועל. זאת אם מדובר בעבירה ראשונה של נהיגה בשכרות וגיליון ההרשעות התעבורתי כאמור אינו מכביד. להלן פסקי דין מקלים בנושא גם ברמת שכרות של מעל המותר.

רמת אלכוהול של פי 5 מהמותר
כך, בעפ 7187/03 שברצמן מאריק נ' מדינת ישראל, שיצא תחת ידו של בית משפט מחוזי באר שבע (כב' השופטת ברקאי) ובו נדון ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה באשקלון (כב' השופטת ד. קליימן) מיום 18.5.03, על פיו הורשע המערער בעבירות של נהיגה רשלנית, ובעבירה של נהיגה בשיכרות, לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה. את רכיב הפסילה העמיד בית המשפט על 18 חודשים.  הערעור הופנה הן לגבי ההרשעה בדין והן לגבי חומרת העונש. ביחס להרשעה נתקבל הערעור חלקית והנאשם זוכה מעבירה של נהיגה רשלנית ולמרות שהשכרות נשארה על כנה, קיבל בית המשפט  את הערעור באופן חלקי כך שתקופת הפסילה בפועל הומרה לפרק זמן של 11 חודשים, למרות שלמעשה המדובר היה ברמת אלכוהול של פי 5 מהמותר כמעט (253 מ"ג אלכוהול לליטר דם).
.
רמת אלכוהול של פי  3 מהמותר
מקרה אחר, בו ייצג המשרד, הוא של ת.א. בבית המשפט השלום בקרית גת, (ת 9160/06) אשר הודה בנהיגה בשכרות ובכמות של פי 3 מעל המותר באופן שבבדיקת נשיפה שנערכה לו נמצאה כמות של 610 מיקרוגרם.  לאותו נאשם ותק של 10 שנות נהיגה כבר הספיק לצבור לחובתו 18 הרשעת קודמות. לא זו אף זו שבשנת 99 נשפט בבית דין צבאי בגין החזקת סם עת היה חיל בצבא סדיר. חרף נתונים אלו פסק בית המשפט קנס ע"ס 2,000 ₪, פסילה ע"ת למשך 5 חודשים למשך 3 שנים, 6 חודשי מאסר ע"ת אותם לא ישא אלא אם יעבור תוך 3 שנים עבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, וכן אך 11 חודשי פסילה בפועל.
 
עד פי שניים מהמותר
גם בבית משפט המחוזי בת"א בעפ 070681/03 שנדון בפני כב' השופטת ס' רוטלוי ביום 01/07/2004  (מדינת ישראל נ' ציון כהן) בא למבחן ערעור על קולת העונש שגזר בית משפט לתעבורה ת"א, פ.ל. 124/02 (השופט י. גרטי), אשר בגין עבירה של נהיגה בשכרות פסק קנס בסך 2,000 ₪, פסילה בפועל לתקופה של עשרה חודשים בניכוי הפסילה המנהלית, פסילה מותנית של שלושה חודשים על תנאי למשך שנתיים, התחייבות בסך 4,000 ₪ למשך שלוש שנים וכן מאסר על תנאי לתקופה של חמישה חודשים למשך שלוש שנים.  שם, כמות האלכוהול שנמצאה בדמו של הנאשם היתה קרובה לפי שתיים מהכמות הנקובה בחוק ודווקא לנאשם היה עבר תעבורתי מכביד, הכולל עבירות של נהיגה באור אדום במהירות מופרזת, אי ציות לתמרור עצור ועוד, אף כי זו היתה הפעם הראשונה שהוא מורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, הגם שהוא נהג מונית.
במקרה אחר, עפ 7697/03 סעדיה אבי אברהם נ' מדינת ישראל, בית המשפט המחוזי בירושלים, נדון ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט לתעבורה בירושלים (כבוד השופט טננבוים) מיום 8.10.03, אשר הרשיע  בעבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] והטיל על הנהג את העונשים הבאים: מאסר על-תנאי של חודש למשך שלוש שנים אם ינהג בזמן פסילה, בזמן שכרות או יסרב להיבדק; פסילה בפועל לתקופה של שנתיים ימים; קנס בסכום של 500 ₪.

על-פי כתב האישום, נהג המערער (הנאשם) ברכב ובהגיעו בסמוך לצומת התנגש ברכב שנסע לפניו. התאונה הסתיימה בנזק לרכוש, והמערער לא הועמד לדין בגינה. במהלך התאונה התעורר חשד כי המערער שיכור, ובבדיקת דם שנערכה לו נמצא בדם אלכוהול בריכוז של 109 מיליגרם לכל 100 מ"ל. המערער הודה, כי שתה לפני התאונה שני בקבוקי בירה. יש מקום להקל במידת מה בעונש הפסילה", קובע בית המשפט המחוזי, משום שהמערער נוהג משנת 1982 ולחובתו 14 הרשעות קודמות בגינן נדון לעונשי קנס בלבד; הוא אב ל-5 ילדים, העובד לפרנסתו במכירת פרחים מתוך הרכב שבבעלותו; אימו של המערער עיוורת ואחותו נכה. שתיהן מתגוררות עימו, והוא מסייע להן,  בין היתר, באמצעות הסעתן ברכבו; המערער מסיע בהתנדבות נכת צה"ל מספר פעמים בשבוע, וברכבה נהג בעת ביצוע העבירה. הצטברותן של הנסיבות האישיות שנמנו לעיל מחד גיסא, ואיזונן אל מול האינטרס הציבורי והצורך לשרש את התופעה של נהיגה בשכרות, קובע בית המשפט המחוזי, מובילה לכלל מסקנה כי במקרה זה מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התחשבות מסויימת במערער בכל הנוגע לתקופת הפסילה בפועל, וכפועל יוצא במקום עונש פסילה למשך שנתיים, נפסל המערער לתקופה של שנה וחצי. 

אם בבדיקת  דם התגלה ריכוז של עד 150 מיליגרם אלכוהול לכל ליטר דם, או אם בבדיקת נשיפה התגלה לא יותר מ-500 -600 מיקרוגרם אלכוהול לכל ליטר אוויר נשוף, לא היינו ממליצים להסכים להסדר טיעון (כפי שבדרך כלל מציעה התביעה) של 24 חודשי פסילה בפועל. זאת אם מדובר בעבירה ראשונה של נהיגה בשכרות וגיליון ההרשעות התעבורתי כאמור אינו מכביד.


הרשעה בנהיגה בשכרות ללא בדיקה מדעית
אם המשטרה לא ערכה בדיקה מדעית, קרי אם אין בתיק המשטרה לא בדיקת דם המראה 50 מ"ג אלכוהול לכל ליטר דם, ולא בדיקת נשיפה המראה למעלה מ-240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף עדיין ניתן יהא להרשיע בעבירה של נהיגה בשכרות. זאת אם קיימות קיימים ראיות אחרות שאינן מדעיות. הפסיקה חלוקה באילו ראיות מצטברות אחרות יהא די בכדי להביא להרשעה כזו. אם השוטר מילא כפי חובתו טופס בדיקת מאפיינים וברובריקות המתאימות רשם כי מהנאשם נדף ריח של אלכוהול עיניו היו אדומות הליכתו לא היתה יציבה והוא החטיא בהבאת ידיו למרכז האף בעיניים עצומות ייתכן כי יהא בכך די כדי להרשיע. מאידך כבר היו פסקי דין שקבעו שריח אלכוהול ועיניים אדומות לבדם אינם יכולים לבסס הרשעה.
 
חשוב יהא לזכור כי בדיקה מדעית שתוצאתה גבוהה תצדיק החמרה בענישה. מאידך הרשעה על סמך ראיות שאינן מדעיות מקנה פתח לנאשם לטעון לעונש כי לא מדובר בכמות גבוהה, ועל כך לא יהא מי שיחלוק, ואם יהא, אין לטיעוניו בסיס.

" לא אחת נקבע בפסיקה כי נהיגה בשכרות הנה אסורה נוכח הסיכונים הרבים שהיא טומנת בחובה. בגין זאת קבע המחוקק עונש פסילה מינימאלי של שנתיים. במקרה שלפנינו גזר הדין נוטה לקולא במידה המחייבת התערבות. יחד עם זאת, אין ספק כי קיימות נסיבות שאינן מחייבות את מיצוי הדין עם המשיב והטלת מלוא עונש המינימום: ראשית, ערכאת הערעור איננה ממצה את הדין עם נאשמים; ושנית, בית המשפט קמא, במקרה זה, עשה איזון בין הקנס הכבד אשר הטיל ובין אורך תקופת הפסילה. דא עקא, שאיזון זה טעון לדעתי תיקון מסוים... לאור האמור, ולאחר ששקלתי את טענות באי כוח הצדדים, הערעור מתקבל במובן זה שתקופת הפסילה תעמוד על 8 חודשים במקום 4 חודשים. יתר פרטי גזר הדין יעמדו על כנם.