1

אימתי נוזמן לבית משפט לתעבורה
אגף תביעות תעבורה במשטרה מגיש שני סוגים של אישומים: דו"חות תנועה שאין עליהם חובת שפיטה, והם מהווים למעשה "הודעת תשלום קנס" עם מתן אפשרות לנאשם לבקש להישפט, וכן כתבי אישום בגין עבירות חמורות יותר, המחייבים הזמנה לדין, רובם כתבי אישום בגין גרימת תאונה.

2

מה לעשות לפני הישיבה הראשונה - ישיבת ההקראה
בכל תיקי התעבורה שבמשטרה נרשמות העדויות והגרסאות השונות של הצדדים המעורבים ושל העדים למקרה לכן כדאי ורצוי לגשת לתחנת המשטרה ולצלם החומר. תיק תאונת דרכים יכלול בדר"כ ובנוסף, את ממצאי בוחן התנועה שביקר בזירת התאונה והנציח בתיק ממצאים כמו מיקומם של  כלי הרכב, חישוב מרחקים, מהירויות, סימני בלימה וכיו"ב'.

3

4

נהיגה בקלות ראש מול נהיגה בחוסר זהירות (סעיף 62 2 ו-38 2 ותקנה 21ג לתקנות התעבורה)
 לעיתים בוחרת המשטרה להחמיר עם נאשם ולייחס לו אישום של נהיגה רשלנית או נהיגה בקלות ראש במקום לייחס לו עבירה על תקנה 21 ג' ( תקנות התעבורה ) שעניינה נהיגה בחוסר זהירות. ההבדל בין העבירות הוא דק לעיתים אך בדר"כ הוא משמעותי מבחינת הנאשם שכן הודאה בעבירה האחרונה משמעה ב-90% מהמקרים פסילת מינימום של 90 ימים. הפסיקה קבעה כי כדי להאשים בעבירות הראשונות החמורות יותר יש להוכיח התנהגות נהיגתית חמורה, מבחינת מודעות הנאשם, ממש אדישות לתוצאות המעשה אך המשטרה מתעלמת מהפסיקה וממשיכה להגיש כתבי אישום חמורים. במקרים בהם התאונה נגרמת בגין סטייה מנתיב או אי שמירת מרחק לא מומלץ לרוץ להודות באישומים בהם אלו העבירות המיוחסות משום שיתכן ויהא ניתן, קודם להודאה, להמירן לנהיגה בחוסר זהירות - עבירה שלא מחייבת פסילה. ממש כמו, שסעיף הריגה מומר לגרימת מוות ברשלנות (גרם מוות ברשלנות).

5

הקראה וישיבת הוכחות
עורכי דין - תעבורה, בישיבה הראשונה לא תצטרכו להביא עדים ולהתעמת עם השוטר במקרה של דו"ח אם עם הנהג האחר ועדיו במקרה של תאונה. אם תכפרו באת שמיוחס לכם - בית המשפט יקבעת מועד דיון לשם ישיבת הוכחה. אם תודו בית המשפט יתפנה בדר"כ לשמיעת טיעונים לעונש. 

6

7

8

סיווג הפסילה
במקרים מסוימים כדאי לבקש מבית המשפט לסווג את הפסילה כך שתותר נהיגה ברכב מסוים אחד - כזה שבדר"כ משמש לצרכי עבודה. עורכי דין לתעבורה מעלים הצעה זו "בתנאים מיוחדים".

9

10