גרימת מוות ברשלנות מול הריגה
[במאמר מוסגר: דף זה מיועד למי שזקוק לסניגור בשל אישום בעקבות תאונה לה גרם עם הרוגים. אם לעומת זאת הנך שכול המבקש פיצויים לחץ כאן]
נהג שעוקף בסמוך למעבר חצייה, כשהוא במהירות בלתי סבירה, פוגע בהולך רגל והורג אותו, לא בנקל יורשע בהריגה. סביר להניח שהוא יואשם בהריגה, אך לא מן הנמנע כי בית המשפט ירשיע אותו באישום מופחת של גרם מוות ברשלנות. היכן עובר הגבול הדק שבין שתי העבירות?
 |
בעבר, התשובה לשאלה באיזה אישום להרשיע הוסקה על בסיס העובדות של אותו מקרה. אם רצה נהג לסתור קיומה של רשלנות רבתי, הוא היה צריך בעצמו להביא ראיות שהוא לא התנהג באופן פזיז, קרי שהוא לא לקח סיכון במודע וקיווה שזה, הסיכון, לא יתרחש. ראה גם ע"פ 1100/93, סובאח נ' מדינת ישראל. לרב, לא היה זה עניין של מה בכך. נהגים היו מתקשים בהיפוך הנטל, ומורשעים. עד פסק דין מגידיש.
ו
גרימת מוות ברשלנות |
|||||||||||||||
| קטגוריה ראשונה | קטגוריה שנייה | קטגוריה שלישית | |||||||||||||
| הסיטואציה | רשלנות רגעית / חוסר תשומת לב נקודתי | רשלנות חמורה יותר, כגון נהיגה ברמזור אדום, נהיגה במהירות העולה על הקבוע בחוק או נהיגה בעייפות במודע. | רשלנות עם אלמנטים קיצוניים, כמו הימלטות מהמשטרה, הפקרת פצועים ושיבוש ראיות | ||||||||||||
| ענישה | באין עבר מכביד או ותק נהיגה קצר, הימנעות מהטלת מאסר בפועל, והטלת עונש של עבודות שירות בלבד. | עונש מאסר בפועל מקובל של 7-10 חודשים, מתוך ידיעה כי עצם הטלת המאסר בפועל מרתיע. פסק הדין בעניינו של דורי קלגסבלד, לעניות דעתי, דווקא בא בשערי קטגוריה זו, אולם בית המשפט מצא לנכון להחמיר ולגזור 15 חודשי מאסר, לצד יתר רכיבי העונש. |
מאסר מעבר ל-10-11 חודשים, לצד יתר רכיבי העונש.לא יותר מ-24 חודשי מאסר בדר"כ. | ||||||||||||
בע"פ 3158/00, מגידיש נ' מ"י נקבע כי אין מקום לחזקה משפטית לפיה מוסק היסוד הנפשי מתוך אופיו של היסוד העובדתי באותו מקרה, אלא מדובר בחזקה עובדתית גרידא, המבוססת על ניסיון החיים ומוסקת מן הנסיבות הקונקרטיות של המקרה. עתה נשאלת השאלה, האם מתוך מכלול הראיות קמה חזקה עובדתית, והאם ניתן היה להסיק מודעות של הנאשם לגבי האפשרות שהתנהגותו תגרום לתוצאה קטלנית, אף אם קיווה כי זו לא תתרחש.
ניטול דוגמא נוספת. עקיפה בסמוך למעבר חצייה, כניסה למעבר חצייה במהירות בלתי סבירה וכן פגיעה בהולך רגל. האם דין התנהגות שכזו - אישום בהריגה או אישום בגרימת מוות ברשלנות?
גרימת מוות ברשלנות
מעיון בלמעלה 200 פסקי דין הדנים בגרימת מוות ברשלנות בשנים האחרונות ניתן להבחין בהחמרה בענישה לעומת העבר. קיימות 3 קטגוריות עיקרית לגזירת העונש. הקטגוריה הראשונה המהווה למעלה מחמישים אחוזים מהתיקים נוגעת ברשלנות רגעית המתבטאת בחוסר תשומת לב נקודתי. במקרים אלה נוטה בית המשפט להקל בעונש, להימנע מהטלת מאסר בפועל ולהטיל עונש של עבודות שירות בלבד. הקטגוריה השנייה היא של רשלנות חמורה יותר, אולם עדיין לא כזו המצדיקה אשמה של הריגה, כגון חצית צומת ברמזור אדום, נהיגה במהירות העולה על הקבוע בחוק, נהיגה בעייפות במודע, שאז מקובל להטיל עונש מאסר בפועל של 7-10 חודשים, מתוך הכרה כי עצם המאסר בפועל הוא בעל ערך מרתיע. הקטגוריה השלישית והשכיחה פחות היא של רשלנות חמורה עוד יותר, שוב, עדיין לא הריגה, אבל עם אלמנטים קיצוניים, כמו הימלטות מהמשטרה, הפקרת פצועים ושיבוש ראיות. במקרים אלה הוטלו עונשי מאסר מעבר ל- 10 חודשים.
למשל, נגזרו 15 חודשי מאסר על נהג שהחל לחייג בטלפון סלולרי שהחזיק בידו תוך כדי נסיעה, דרס הולך רגל למוות ופצע שני הולכי רגל נוספים וברח מהמקום לאחר התאונה.
מקרה נוסף בו נגזר עונש של 15 חודשי מאסר הוא מקרה בו נהג צעיר נהג במהירות של 104 קמ"ש במקום מהירות מותרת מקסימלית של 60 קמ"ש, וגרם למותם של שניים.
ניטול דוגמא נוספת. עקיפה בסמוך למעבר חצייה, כניסה למעבר חצייה במהירות בלתי סבירה וכן פגיעה בהולך רגל. האם דין התנהגות שכזו - אישום בהריגה או אישום בגרימת מוות ברשלנות?
על פי כתב אישום שהוגש לבית משפט המחוזי בחיפה, נסע נאשם בנתיב השמאלי, כאשר לפניו בנתיב הימני בכיוון נסיעתו, נוסעת משאית. באותה עת החלו לחצות את מעבר החצייה בכביש הנ"ל המנוח ורעייתו. משאית לפי מעבר החצייה, נעצרה ואפשרה לבני הזוג לחצות. הנאשם לעומת זאת שנסע במקביל לה, המשיך בנסיעה בנתיב השמאלי תוך עקיפת המשאית בנסיעה ופגע בבני הזוג. וכתוצאה מכך נגרם מותו של המנוח ורעייתו נחבלה.
השופט רון שפירא קבע כי הוכח שהמשאית האטה, אך לא הוכח מעבר לספק סביר כי המשאית בלמה ונעצרה לפני מעבר החצייה. כ"כ הוצב במקום רק תמרור אחד בלבד המתריע על מעבר חצייה אשר הוסתר על ידי המשאית, וגם זאת כשנהג המשאית מסונוור מהשמש ואינו יכול לראות בוודאות אם יש הולכי רגל על הכביש כך שלא ניתן היה להוכיח שנהיגתו הייתה פרועה ובכל מקרה לא ניתן לומר כי הנאשם לא ידע או שיער כי הצורה בה הוא נוהג יוצרת סיכון ממשי אשר יכול להוביל לתוצאה הקטלנית. משכך, לא הוכח היסוד הנפשי הדרוש להרשעה בהריגה. הנאשם זוכה בעקבות כך מעבירת ההריגה ומאידך, העקיפה בסמוך למעבר חצייה, והכניסה למעבר חצייה במהירות בלתי סבירה הביאו את בית המשפט להרשיע הנאשם בכל זאת בעבירה של גרימת מוות ברשלנות.
גרימת מוות ברשלנות
מעיון בלמעלה 200 פסקי דין הדנים בגרימת מוות ברשלנות בשנים האחרונות ניתן להבחין בהחמרה בענישה לעומת העבר. קיימות 3 קטגוריות עיקרית לגזירת העונש. הקטגוריה הראשונה המהווה למעלה מחמישים אחוזים מהתיקים נוגעת ברשלנות רגעית המתבטאת בחוסר תשומת לב נקודתי. במקרים אלה נוטה בית המשפט להקל בעונש, להימנע מהטלת מאסר בפועל ולהטיל עונש של עבודות שירות בלבד. הקטגוריה השנייה היא של רשלנות חמורה יותר, אולם עדיין לא כזו המצדיקה אשמה של הריגה, כגון חצית צומת ברמזור אדום, נהיגה במהירות העולה על הקבוע בחוק, נהיגה בעייפות במודע, שאז מקובל להטיל עונש מאסר בפועל של 7-10 חודשים, מתוך הכרה כי עצם המאסר בפועל הוא בעל ערך מרתיע. הקטגוריה השלישית והשכיחה פחות היא של רשלנות חמורה עוד יותר, שוב, עדיין לא הריגה, אבל עם אלמנטים קיצוניים, כמו הימלטות מהמשטרה, הפקרת פצועים ושיבוש ראיות. במקרים אלה הוטלו עונשי מאסר מעבר ל- 10 חודשים.
למשל, נגזרו 15 חודשי מאסר על נהג שהחל לחייג בטלפון סלולרי שהחזיק בידו תוך כדי נסיעה, דרס הולך רגל למוות ופצע שני הולכי רגל נוספים וברח מהמקום לאחר התאונה.
מקרה נוסף בו נגזר עונש של 15 חודשי מאסר הוא מקרה בו נהג צעיר נהג במהירות של 104 קמ"ש במקום מהירות מותרת מקסימלית של 60 קמ"ש, וגרם למותם של שניים.
לעומתם:
נגזר עונש של 12 חודשי מאסר על נהג שנסע ברכב מאולתר שאסור בנהיגה על כביש, ללא תאורה, ללא רישיון נהיגה, ללא רישיון רכב וללא כיסוי ביטוחי, התנגש באופנוע, גרם למותם של שני רוכבי האופנוע ולאחר מכן ניסה להעלים ראיות מרשיעות. לנהג היה עבר תעבורתי שכלל 20 עבירות ב-10 שנות נהיגה, בהן עבירות חמורות ושתי תאונות דרכים. בית משפט המחוזי גזר בערעור 12 חודשי מאסר תוך שהוא קובע כי "למרות חומרת מעשיו של המערער, שהתנהגותו מלמדת עליו כי הינו בריון בכבישים, לא חרג הסדר הטיעון מרמת הענישה הסבירה"
במקרה נוסף נגזר עונש של 12 חודשי מאסר על נהג משאית שנהג בזמן פסילה ללא רישיון בתוקף, מעל למהירות המותרת,עקף רכב נכנס במודע לצומת באור אדום וגרם למותה של הולכת רגל שחצתה את הכביש באור ירוק. בעניין זה בית המשפט המחוזי אישר את העונש שנגזר ולמרות שהסכים כי מדובר "בפעולה מודעת ומכוונת".
בשני מקרים נוספים שניתנו ב-2006, האחד בגרימת מוות ברשלנות של 3 קורבנות והשני בגרימת מוות ברשלנות כתוצאה מעקיפה מסוכנת וחציית קו לבן- נפסק עונש של 6 חודשי עבודות שירות.
מקרה אחר דן בנהג שנסע 40 קמ"ש מעל למהירות המותרת, בדרך עירונית תוך שהוא סוטהעם רכב, פוגע ברכב אחר, וגורם למותו של נוסע ולחבלות לנוסע נוסףעליו נגזר עונש של 8 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי ופסילה של רישיון הנהיגה.
נגזר עונש של 12 חודשי מאסר על נהג שנסע ברכב מאולתר שאסור בנהיגה על כביש, ללא תאורה, ללא רישיון נהיגה, ללא רישיון רכב וללא כיסוי ביטוחי, התנגש באופנוע, גרם למותם של שני רוכבי האופנוע ולאחר מכן ניסה להעלים ראיות מרשיעות. לנהג היה עבר תעבורתי שכלל 20 עבירות ב-10 שנות נהיגה, בהן עבירות חמורות ושתי תאונות דרכים. בית משפט המחוזי גזר בערעור 12 חודשי מאסר תוך שהוא קובע כי "למרות חומרת מעשיו של המערער, שהתנהגותו מלמדת עליו כי הינו בריון בכבישים, לא חרג הסדר הטיעון מרמת הענישה הסבירה"
במקרה נוסף נגזר עונש של 12 חודשי מאסר על נהג משאית שנהג בזמן פסילה ללא רישיון בתוקף, מעל למהירות המותרת,עקף רכב נכנס במודע לצומת באור אדום וגרם למותה של הולכת רגל שחצתה את הכביש באור ירוק. בעניין זה בית המשפט המחוזי אישר את העונש שנגזר ולמרות שהסכים כי מדובר "בפעולה מודעת ומכוונת".
בשני מקרים נוספים שניתנו ב-2006, האחד בגרימת מוות ברשלנות של 3 קורבנות והשני בגרימת מוות ברשלנות כתוצאה מעקיפה מסוכנת וחציית קו לבן- נפסק עונש של 6 חודשי עבודות שירות.
מקרה אחר דן בנהג שנסע 40 קמ"ש מעל למהירות המותרת, בדרך עירונית תוך שהוא סוטהעם רכב, פוגע ברכב אחר, וגורם למותו של נוסע ולחבלות לנוסע נוסףעליו נגזר עונש של 8 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי ופסילה של רישיון הנהיגה.
ראש לשכת עורכי הדין הנכנס, עו"ד יורי גיא-רון, הציע רף ענישה של עבודות שירות בעבירות של גרימת מוות ברשלנות מול הריגה בתאונות דרכים אחר ששופט בית המשפט המחוזי בנצרת, אהרון אמינוף, ציין בפסק דין כי העונשים שהוטלו בעבר על נאשמים הגורמים למותם של בני אדם בנהיגה ברכב קלים יתר על המידה, כמו בעניין עו"ד דורי קלגסבלד ואמר:
"גישת ההרתעה כמרכיב מרכזי בענישה היא שגויה ואנכרוניסטית. על הענישה להביא תועלת לחברה, לקורבן או לסביבתו ולעבריין המורשע. שום תועלת לא תצמח מקילוף ירקות משך זמן ממושך מאחורי סורג ובריח על ידי אדם נורמטיווי. רגש הנקמה המוצדק של משפחות הקורבנות אינו הגורם הדומיננטי בקביעת מרכיב הענישה".
ניראה שהלשכה תיזום תיקון לחוק,שיאפשר להטיל על מורשעים בעבירות גרם מוות ברשלנות עונש של עבודות שירות למשך זמן רב יותר מששה חודשים, אך ללא מאסר בפועל, שהוא חסר תכלית בנסיבות אלה.
הריגה
בתיקים מעין אלה, בוחרת המשטרה לעיתים להחמיר עם נאשם, שלא בצדק, ולייחס אישום של הריגה ולהגיש את כתב האישום בבית המשפט המחוזי במקום לייחס לו/ה עבירה של גרימת מוות ברשלנות מול הריגה ולהגיש את כתב האישום בבית משפט השלום (סעיף 298 מול סעיף 304 לחוק העונשין).
הפסיקה קבעה כי כדי להאשים בעבירה האחרונה, החמורה יותר, יש להוכיח התנהגות נהיגתית חמורה, מבחינת מודעות הנאשם, ממש אדישות לתוצאות המעשה.
ההבדל בין העבירות יכול להיות דק אך הוא משמעותי מבחינת הנאשם שכן הרשעה בעבירה של הריגה כמעט תמיד תוביל למאסר בפועל לא קצר.
במקרים בהם התאונה נגרמת בגין סטייה מנתיב או אי שמירת מרחק לא מומלץ לרוץ להודות באישום של הריגה משום שיתכן ויהא ניתן, קודם להודאה, להמיר האישום לגרימת מוות ברשלנות - עבירה שיכולה לגרור עמה מאסר בפועל של רק ששה חודשים, שיכולים להיות מומרים בששה חודשי עבודות שירות.
| הסיטואציה המתאימה להריגה |
רשלנות רבתי, אדישות לתוצאות המעשה, אי אכפתיות ופזיזות. נהיגה בשכרות והריגה, או גרימת מוות במעבר חצייה הן דוגמאות לעבירות שיובילו לכתבי אישום בהריגה. | הענישה בדר"כ |
10 חודשי מאסר ועד 5 שנות מאסר, ובמקרים קיצונים של ממש עד 10 שנות מאסר, לצד יתר רכיבי העונש, הגם שהעונש המקסימלי המותר על פי חוק הוא 20 שנות מאסר. | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צילום התיק, פגישה עם עו"ד, ייעוץ מהנדס כבישים או בוחן תנועה לשעבר
על עורך הדין לצלם את חומר החקירה שבתיק המשטרה ולהתייעץ עם מומחה בטיחות או בוחן בעבר. צילום חומר החקירה חיוני שכן רק באמצעותו ניתן לעמוד על גירסאות המעורבים בפרשה. התייעצות עם בוחן תנועה תאפשר לעמוד על טיבן של הראיות המדעיות בתיק ולנסות ולהוכיח חפות. תיטיב לוודא זאת הדוגמא הבאה: המשטרה הגישה כתב אישום נגד ראובן על סטייה מנתיב והריגה למוות של הולך רגל. אם סיבת הסטייה קשורה באי ריכוז מצד הנהג, האשמה כניראה בו, אולם מה אם דו"ח בוחן התנועה מגלה שאירע תקר בגלגל שניות בטרם התאונה? במקרה שכזה, על ראובן יהא לטעון בפני בית המשפט כי האשמה בגרימת המוות לא קשורה לנהיגתו והיא נעוצה אך ורק בפנצ'ר. מבלי שיעיין בחומר החקירה עורך דינו של ראובן אולי לא היה מגיע למסקנה זו וחפותו של הלקוח לא הייתה מוכחת. לא הייתי סומך על הפרליקטות, הצד שכנגד, גם בשלום וגם במחוזי, שהיא מיוזמתה תעלה טענה כזו.
גם לא כל עבירת תנועה שהסתיימה בתאונת דרכים קטלנית תוביל להרשעה: בעניין אחר, נאשם נסע במהירות של 66.9 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת היא 50 קמ"ש ועל פי כתב האישום פגע בילד בילד בן שנתיים בחצר שהחל לרוץ לכיוון הכביש ולחצותו בריצה. הנאשם פגע בילד עם רכבו וגרם למותו. אילו היה כתב האישום מתקבל והנאשם מורשע היה קרוב לוודאי מרצה עונש של מאסר בפועל. אלא שהשופט גופמן הגיע למסקנה כי בפרק הזמן שבו היה הילד חשוף לעיני הנאשם, התאונה הייתה בלתי נמנעת. נקבע כי גם אם הנאשם היה נוסע במהירות של 50 קמ"ש, שהיא המהירות המותרת, הנאשם לא היה מספיק לעצור לפני הפגיעה בילד. נקבע כי הנאשם לא הבחין בילד עובר לירידתו לכביש מאחורי המכונית והוא לא חייב היה לצפות את ריצתו לכביש. נקבע כי נהג צריך לצפות אפשרות של פגיעה בהולך רגל, אך זאת כאשר יש בנסיבות כדי להצביע על אפשרות כזו. כי נהג סביר או נהג מן היישוב אינו צריך לצפות נסיבות כה בלתי צפויות כאשר אין לקיומן כל סימן. לאור כל האמור, מרשיע בית המשפט את הנאשם בעבירות של נהיגה במהירות מופרזת ונהיגה במהירות בלתי סבירה, ומזכה אותו מעבירות של גרימת מוות ברשלנות ואי האטה. בעקבות זאת, בית המשפט משית על הנאשם קנס בסך 250 ש"ח.
יום שישי, 27 ביולי 2007 בשעה 08:32
המשטרה סתם חארות. הם תמיד דוחפים אישום של הריגה.
אבא שלי הואשם בהריגה על שפגע בהולך רגל על מעבר חצייה ובסוף השופט הרשיע אותו בגרימת מוות ברשלנות ונתן לו עונש שמתאים להריגה: 24 חודש