בדיקת שכרות - האם מכשיר הינשוף קביל?
האם מכשיר הינשוף קביל?
האם מכשיר "הינשוף", המשמש לבדיקת שכרות נהגים אושר לשימוש המשטרה בחוק? אלפי נהגים בשנה מבצעים את בדיקת השכרות במכשיר המדידה המשטרתי alcotest 7110, הנקרא גם "ינשוף" וכשרמת האלכוהול בדמם גבוהה מן המותר הם מורשעים בנהיגה בשכרות. ברוב המקרים, רישיון הנהיגה שלהם ישלל (המינימום - שנתיים לפי החוק) ומכוניתם תוחרם למשך חודש.
בשנת 2005 בדקה משטרת ישראל כ-5,300 נהגים, כרבע מהם נמצאו עם רמת אלכוהול של מעל המותר. בשנתיים שלאחר מכן הגדילה המשטרה את מס' המכשירים שבידה, העבירה חלק מהם לפריפריה ובמשך החודשים הראשונים של 2007 מתחילת השנה נבדקו 20,000 נהגים.
לאור סעיף 64ב(א1) לפקודת התעבורה והתקנות הרלוונטיות לא מוטלת על המדינה אחריות להוכחת אמינותו של המכשיר, אלא כל הקורא תגר עליו צריך להוכיח את טענותיו.
יש הטוענים שמכשיר זה מעולם לא אושר לשימוש לפי הנוהל הקבוע בחוק, ע"י שר התחבורה ובהסכמת שר הבריאות. האם פירושו של דבר שכל בדיקות השכרות שנעשו באמצעות הינשוף אינן קבילות?
בית משפט השלום בפ"ת קבע שאכן כך אלא שבבית המשפט לתעבורה בירושלים דן השופט אברהם טננבוים בטענות שכאלה וקבע כי מכשיר הינשוף הינו מכשיר אמין ודי לה לתביעה שתציג את תוצאות הבדיקה כדי לעמוד בנטל הראיה. לפיכך לא ניתן להעלות טענות דומות אם כי רק פס"ד של העליון מחייב.
זאת ועוד: במהלך יולי 2007 אושרה סופית חוקיות השימוש בינשוף ע"י משרד התחבורה, בעקבות פרסום תקנה בעניין. זאת לאחר שהשופט נחשון מבית משפט לתעבורה בפתח תקווה ביטל כתב אישום נגד אדם שנהג בשכרות לכאורה, בטענה כי הינשוף לא אושר לשימוש כחוק.
במס' מקרים נוספים דחה בית המשפט בקשה של נהגים שביקשו שימוע בטענה כי המכשיר לא אושר לשימוש אך עתה משאושר המכשיר הוא תקף ואף רטרואקטיווית, ביחס לכל מי שנבדק באמצעותו בשנתיים האחרונות.
המשטרה משתמשת גם אלפי מכשירים חד-פעמיים לבדיקת אלכוהול בדם המכונים "נשיפונים" - המשמשים לבדיקה של רמת האלכוהול בדמם של נהגים.
הנשיפון הינו מכשיר חד-פעמי וזול יחסית, שבתוכו מותקן נייר המשנה את צבעו אם פיו של הנהג כולל אלכוהול - הינשוף הוא מכשיר יקר הרבה יותר, שמוציא מיידית פלט תדפיס לגבי רמת האלכוהול המדויקת בדמו של הנהג.
אלא שבניגוד לינשוף, הנשיפון, למרות שהוא מעניק אינדיקציה טובה לגבי רמת האלכוהול בדם הנהג, אינו קביל בבית המשפט.
כיום, אם בדיקה באמצעות הנשיפון תניב תוצאה חיובית, יועבר הנהג לבדיקה באמצעות "הינשוף".
טענת כיול לא נכון
טענה אחרת שניתן להעלות קשורה בכיול המכשיר שכן מכשיר שאינו מכויל כראוי נתוניו אינם תקפים. על פי תקנות התעבורה, הכיול מתבצע על ידי הזרמה של אוויר מתוך בלון, נקי מאלכוהול באותו מקום שבו בוצע כיול המכשיר. מאידך, בהוראות ההפעלה שנתנה המשטרה לשוטריה נכתב שיש לכייל את המכשיר רק מדי יממה. הבלון המדובר הינו גדול וקשה להניח שהמשטרה אכן מוציאה אותו לשטח ולמקום בו מוצב הינשוף.
בדיקות דם
בנוסף, אם אין בידי השוטר מכשיר ינשוף, אם המדידה אינה תקינה או אם השוטר חושד בנהג בנהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים, מותר לשוטר לדרוש מהנהג לעבור בדיקת דם. סירוב לבצע בדיקת דם מתפרש כהודאה באשמה. אך מתברר שבישראל יש רק מעבדה אחת שמוסמכת לבצע את בדיקות הדם - בבית החולים ע"ש שיבא בתל השומר.
דם של נהג שיכור שנלקח באילת, חייב לעבור בדיקה בתל השומר. גם בדיקת דגימת דם חייבת להיעשות עם מכשיר שכויל כחוק. אם הדגימה לא נשלחת לתל השומר, אלא מנותחת בבית החולים המקומי - הדבר נעשה בניגוד לחוק. אולם משנטענה הטענה, היא נדחתה על ידי בית המשפט.
מים ואוכל
כפי שנהוג לחשוב דווקא מים אינם מקטינים את אחוז האלכוהול בדם. שתייה מרובה של מים גורמת להפריש נפחים יותר גדולים של שתן אבל היא אינה שוטפת את גופך מאלכוהול. כשאדם שותה הרבה, הכליות שוטפות את עודפי המים.
גם אוכל אינו מקטין את אחוז האלכוהול בדם: אם אדם שותה על קיבה מלאה – הוא ישתכר לאט יותר בהשוואה לאדם ששתה "על קיבה ריקה". האלכוהול ייספג יותר לאט אבל בסופו של דבר כל הכמות נכנסת לגוף וההשפעה היא כמעט אותה השפעה.
