תעבורה

המשטרה מאשימה אותי בנהיגה במהירות מופרזת, לאחר שלטענתה, מד הלייזר הצביעה על מהירות של 160 קמ"ש.  יש לי דרך להוכיח אחרת?

כן. בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל טענת משרדינו במקרה דומה, כי אכן קיים ספק במדידה, במקרה ספציפי בו התברר שעצירת הנהג הייתה ליד הניידת, ומשכך, בהיבט של מהירות X זמן, לא תיתכן המהירות המיוחסת. גם ביהמ"ש השלום קיבל טענה דומה שלנו: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3109344,00.html

נעצרתי על נסיעה במהירות מופרזת. האם להצטער בפני השוטר רק כדי שיוותר לי?
לא. התרפסות רק כדי שהשטר יוותר עלולה להביא להרשעה אפילו אם יתגלה במהלך המשפט שמכשיר הלייזר לא הופעל כנדרש. גם אין לחתום על הדו"ח שנערך ע"י השוטר מבלי לקרוא את תגובתכם כפי שנרשמה שם. באם הנכם סבורים שדבריכם נרשמו שלא כהלכה, בקשו מהשוטר שיתקן זאת.

קיבלתי כתב אישום על אי ציות לתמרור וגרימת תאונה, מה עלי לעשות?

משטרת ישראל מגישה בבית משפט לתעבורה כתבי אישום במגוון רחב של עבירות תנועה, מעבירה של הריגה או גרימת מוות ברשלנות, בתאונות שהן תאונות דרכים קטלניות, דרך נהיגה בשכרות, גרימת תאונה וגרימת חבלה של ממש, נהיגה רשלנית, נהיגה בקלות ראש או נהיגה בחוסר זהירות, ועד לאישומים בגין עבירות קלות יחסית כגון מהירות או אי מתן זכות קדימה.

תמיד, יש לגשת למשטרה לצלם את חומר החקירה (ביחידת התנועה) וכך ניתן לעמוד על יתר עדויות התביעה, עוד בטרם המשפט.

אני מוכן להוכיח את חפותי דרך מכון פוליגרף, האם הדבר אפשרי?
התשובה היא כן למרות שהיא לא קבילה אלא ויש הסכמה.  ניתן לגשת למכון פוליגרף פרטי. אם הבדיקה טובה לכם - הציגו אותה במשפט. אם לא – השמידו אותה ואף אחד לא ידע את תוצאותיה.

המשטרה איננה מסכימה להמיר לי העבירה באזהרה - האם ניתן לזכות משום הגנת "זוטי דברים" בתעבורה?

השופט אברהם טננבוים קבע שנהג וותיק הנוהג 46 שנים ללא כל הרשעה בתעבורה ראוי לחסות בצילה של ההגנה הקרויה זוטי דברים. הנאשם נסע במכונית שאין לה מבחן רישוי ("טסט") והוא הודה באשמה. למרות שבימ"ש קבע כי יש לנקוט משנה זהירות ביישום ההגנה בדיני התעבורה נקבע כי טוב היה לו לכתב אישום שלא הוגש משהוגש והוחלט לזכות את הנאשם.

רישיוני נשלל ע"י המשטרה. מה לעשות?
היוועצו עם עו"ד שכן רבים המקרים בהם ניתן להגיש בקשה לביטול הפסילה המנהלית ואולי אף רישיונכם יוחזר אליכם.

השוטר טוען שלא עצרתי כשהוא סימן לי לעצור לטענתו. אני כל הבחנתי בו, האם אורשע באי ציות להוראת שוטר?

לא בהכרח.  שופט בית משפט לתעבורה בב"ש, דן נהגת שהואשמה כי לא צייתה להוראות שוטר במדים שכרז לעברה לעצור בצד הדרך. הנהגת טענה כי חלונות הרכב היו סגורים, ובגלל המוסיקה ברכבה לא שמעה את מערכת הכריזה, ורק כאשר הניידת הגיעה במקביל אליה והיא שמעה מפורשות "פיאט כחולה", הבינה כי השוטרים מתכוונים אליה ומייד עצרה.  בית המשפט קבעכי  את האישום הכה חמור של אי ציות להוראות שוטר יש לשמור למקרים החמורים בהם מפגין הנהג זלזול בשוטרים ו/או מנסה להכשילם.

מתי אני חייב להתייצב בבימ"ש ומתי לא?

אגף תביעות תעבורה במשטרה מגיש שני סוגים של אישומים: האחד, דו"חות תנועה שאין עליהם חובת שפיטה, והם מהווים למעשה "הודעת תשלום קנס" עם מתן אפשרות לנאשם לבקש להישפט. השני, כתבי אישום בגין עבירות חמורות יותר, המחייבים הזמנה לדין, רובם כתבי אישום בגין גרימת תאונה.

לגבי הדו"חות, המדובר בדוחות תנועה שהן קנסות ואשר אין חובת התייצבות בבית משפט בגינן. חשוב במיוחד לדעת כי עצם התשלום משמעו "הודאה" באשמה. לעיתים, עצם ההודאה מקימה "עונש על תנאי", הגם שלא הודע למשלם דבר היותו "על תנאי" מרגע התשלום.

עורך הדין שלי שלח אותי למשטרה כדי לצלם. מה יש בכלל לצלם שם?

בכל התיקים נרשמות העדויות והגרסאות השונות של הצדדים המעורבים ושל העדים למקרה. תיק תאונת דרכים יכלול בדר"כ ובנוסף, את ממצאי בוחן התנועה שביקר בזירת התאונה והנציח בתיק ממצאים כמו מיקומם של  כלי הרכב, חישוב מרחקים, מהירויות, סימני בלימה וכיו"ב'.

צילום חומר החקירה חיוני שכן רק באמצעותו ניתן לעמוד על גירסאות המעורבים בפרשה, לעמוד על טיבן של הראיות המדעיות בתיק, ובכלל להבין אם השוטרים פעלו ללא דופי. תיטיב לוודא זאת הדוגמא הבאה: המשטרה הגישה כתב אישום נגד נאשם על סטייה מנתיב ופגיעה בהולך רגל. אם סיבת הסטייה קשורה בחוסר תשומת לב מצד הנהג, האשמה כניראה בו, אולם מה אם דו"ח בוחן התנועה מגלה שאירע תקר בגלגל שניות בטרם התאונה? במקרה שכזה, על הנאשם יהא לטעון כי האשמה בגרימת התאונה לא נעוצה בו.

בכל מקרה, קיימת זכות לנאשם לצלם את חומר החקירה שבתיק המשטרה. לשכות תעבורה מסוימות מנהיגות שעות ספציפיות בהן ניתן להגיע ולעשות זאת, אולם קיימים בעלי מקצוע שיעשו זאת עבורכם תמורת תשלום.

במידה ולא הספקתם לצלם את חומר החקירה עד מועד המשפט, ניתן להגיש לבית המשפט בקשה לדחיית מועד דיון מהטעם שטרם צולם חומר החקירה. בשל חשיבות צילום החומר, בתי המשט נוטים כדבר שבשגרהלקבל את הבקשה.