רשלנות רפואית במהלך כריתת כיס מרה בניתוח לפרוסקופי
אספקטים מדיקו-לגאליים
חוות דעת כירורג בטן
יותר ויותר תביעות קשורות עם פגיעות בדרכי מרה. אולי בשל נטייה הולכת וגוברת לכרות את כיס המרה ביותר מדי ממצאים קליניים.
בכל מקרה של חשד לרשלנות רפואית יש להתייעץ עם מומחה שכזה קודם להגשת התביעה שכן לא ניתן לומר על פגיעה במהלך ניתוח לפי מהותה אם היא קשורה בהכרח ברשלנות, למעט אולי רופא ששוכח פד בבטן ונזכר בו אחר תפירה, וכיו"ב.
 |
|
המלצתנו היא להעביר החומר מיידית למומחה בכיר, מנהל מחלקה, כמו פרופ' איתן שילוני, מנהל היחידה הכירורגית ברמב"ם, או – לתושבי המרכז - ד"ר ברונו סיגל.
כריתת כיס מרה
הרחקה לפרוסקופית של כיס המרה הינה אחת מהפעולות הכירורגיות השכיחות ביותר כיום ומכאן שכיחות הפגיעות במהלכו.
בעבר הניתוח היה כירורגי עם חתך גדול כזה שמשאיר את החולה בבית החולים שבוע ימים עם צלקת גדולה בבטן העליונה. כיום, כריתת כיס המרה מתבצע באופן לפרוסקופי דרך ארבעה חתכים זעירים בדופן הבטן וזהו אחד הניתוחים השכיחים ביותר והשחרור למחרת.
הכרחיות הניתוח בראי תפקיד כיס המרה
כיס המרה הוא הדומה לאגס מבחינת גודלו וצורתו הנמצא מטה וימינה מהכבד. המרה שנאגרת עוברת לתריסריון שם היא עוזרת לעיכול של שומנים. לטענת מס' גדול של רופאים גם לאחר ניתוח המרה, המרה ממשיכה לעבור ישירות מהכבד לתריסריון אולם יותר מדי אנשים שלאחר כריתת כיס מרה טוענים להפרעות בעיכול והשמנת יתר. כך שלמרות פשטות הניתוח, יש להיזקק לחוות דעת נוספת בטרם ביצועו, כדי לשקול הכרחיות הניתוח, וזאת עוד לפני שהבאנו בחשבון את הסיכונים שבו.
בעיות בכיס המרה ותסמינים קליניים
הבעיות המוכרות בעולם המערבי של כיס המרה הן אלה:
- חסימה של דרכי מרה – הביליברובין שמיוצר בכבד לא מגיע למערכת העיכול – יכול לגרום לצהבת חסימתית.
- אבנים בכיס המרה – אבני מרה או אבני בילירובין
- אבנים בצינור המרה –
- אבנים או פירורי אבנים בכיס המרה שיכולים לגרום לחסימה
מתי הנטייה לבצע כריתת כיס מרה
כיום, כריתת כיס המרה מתבצע באופן לפרוסקופי. אבל למרות פשטות השיטה, הרופא הסביר לא יבצע כריתה מונעת, אלא במקרים הבאים:
- כיס מרה עם דופן מסויד – משום הסכנה לפיתוח קרצינומה של כיס מרה.
- אבנים בגודל של מעל 3 ס"מ – גם עלול להפוך לסרטני.
- אצל ילדים ונשים צעירות ההוראה יחסית
- חולים עם סיפור משפחתי של סרטן בכיס המרה
- פגיעות בכלי דם בכניסה לחלל הצפק
- פגיעות בלולאות המעי
- פגיעות תרמיות בלולאות המעי בזמן הניתוח
- פגיעות בדרכי מרה , פגיעה בכלי דם גדולים, פגיעה במעי הגס, פגיעה בשקית השתן.
- טעות בזיהוי – 70%
- טעויות טכניות – 30%: דלף מרה בעקבות נפילת אטבים, הנחת קליפים באופן עיוור, משיכה הגורמת לפגיעה בדופן המרה, נזק תרמי לצינור המרה באזור החיבור לצינור הצסטי.
העברנו את מלוא החומר הרפואילכירורג בטן שהחזיר ואמר שאין רשלנות רפואית. האם התיק גמור?
בכל ניתוח לפרוסקופי נדרש הפציינט לחתום על טופס הסכמה לפני ניתוח. חתימה שכזו אינה מסירה אחריות לחלוטין מהרופא עילה של רשלנות רפואית. הטופס הינו סטנדרטי לכל האוכלוסיה, וכידוע ישנם סיכונים מוגברים אצל ל"מגזר" מסוים של אנשים, כך שהטופס בשל כלליותו, אינו מספק תמיד. המשעות של כך, היא שגם ללא הוכחה של רשלנות רפואית בניתוח, עצם ההליכה לניתוח בלא מתן ההסברים הספציפיים לחולה הספציפי, יכולה להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית.
אם הפציינט יוכיח לבית המשפט שלא היה נכנס לניתוח לו ידע מפי הרופא את כל הסיכונים המתאימים למצבו, יזכה בגובה פיצוי שמתאים לתיק עם רשלנות רפואית. לא יצליח להוכיח זאת, יזכה בפיצוי נמוך יותר.
קיימת מחלוקת האם הרופא יכול לבצע הרחקה בזמן ממצא מקרי בזמן ניתוח אחר כאשר החולה לא נתן הסכמה מודעת ומדעת לביצוע פעולה כירורגית זו. ניתן לומר בוודאות כי באין סיבה הכרחיות וחיונית לביצוע הניתוח נפגעה האוטונומיה של הפציינט והוא זכאי לפיצוים בשל כך.
