רשלנות רפואית בהריון

 

"איך אני יכולה לתבוע את הרופא אם חתמתי שהבדיקה לא מתיימרת לאתר את כל המומים?"

בכך אין כדי לגרוע. יתכן והמום לא אותר בשל זמן לא מספיק שהוקדש לבדיקה או בגלל שהמכשיר של הרופא לא היה חדשני מספיק. יותר מכך, אם נמנע הרופא מלספר על קיומה של בדיקה טובה יותר מאת שיש לו להציע, גם אם בתשלום, גם אם בחו"ל, גדלים סיכויי התביעה גם אם אין רשלנות רפואית קלאסית בבדיקה עצמה.

בעיתון "הארץ" סופר לאחרונה על פרופ' טלי שגיא שממליצה להורים מסוימים לבצע בסוף ההריון, בשבוע ה-32, סקירת מערכות נוספת המכוונת למוח, הנעשית באולטרה-סאונד וגינלי ומאפשרת אבחון מומים שלא מופיעים בשלבים מוקדמים בהריון, כמו מומים בהתפתחות קורת המוח (קורפוס קלוסום), קליפת המוח (קורטקס) והמוח הקטן (צרבלום). לא רבים מהרופאים מציעים זאת פרט אליה, וזאת כשיש סיבה לעשות זאת. ככל שההצעה הזו תורחב ותהפוך לסטנדרט טיפולי מוכר, ביהמ"ש יתייחס לרופא שהתעלם ממנה, כרופא רשלן.

הרופא לא אמר לי לספור תנועות והעובר בבטני מת בשבוע 24, האם ניתן עדיין לתבוע?

ממילא אין טעם לספירה בעובר שהוא לא בר חיות שכן לא יהיה אפשרי להצילו כשהוא במצוקה. בשבוע 24 סיכויי ההישרדות בפגיות טובות מגיע ל-70 אחוז. אלא שבעבור הישרדות זו משלמים במחיר כבד: חלק גדול מהעוברים השורדים נותרים עם נכויות קשות, באופן ש-40% נותרים עם נכויות קשות, 20% עם נכויות קלות ורק 20% נותרים ללא פגם כלל. סטטיסטיקה זו לא מותירה סיכוי ממשי לתביעה אפשרית בגין מחדל שמסתכם באי מתן הוראה לספירת תנועות עובר אולם ראוי לשוב ולדון לעומק בכל מקרה ומקרה.

עברתי הפסקת הריון בשלב מאוחר מאוד. הייתכן שהרופא שיקר כשאמר כי מיקרוצפלוס מתגלה רק בשלב מאוחר של ההריון ולמעשה יש כאן רשלנות רפואית בהריון?

עובר הסובל ממום המכונה מיקרוצפלוס, המתבטא בראש קטן מדי, גבוהים סיכוייו לסבול מפיגור שכלי. סיבה אנטומית אפשרית לכך היא למשל כאשר חסרה הקורה המוחית, המחברת בין שני חצאי המוח. מומים מבניים בכרומוזומים של העובר, כמו מיקרוצפליה (ראש קטן) אננצפלוס (חוסר התפתחות המוח והגולגולת) ספינה ביפידה ומום לב חמור כמו לב שמאלי היפופלסטי מתגלים לרב בשלבים מוקדמים של ההריון.

עד מתי ניתן להפסיק הריון?

בקנדה אין מניעה חוקית להפסיק הריון כל עוד העובר לא יצא לאוויר העולם; בגרמניה זה כלל לא אפשרי. בישראל, על פי חוק העונשין הפסקות הריון מ-1977, מותר להפסיק הריון לא יאוחר מהשבוע ה-23 זהו "גבול החיות" של העובר, המחייב רופאים להילחם על חייו לאחר היוולדו. בהבדל מקנדה, הפסקות הריון בישראל נתונות לשיקול דעתה של ועדה, ולא רק של האשה או ההורים. כדי להפסיק הריון בגלל מום בעובר שהתגלה אחרי השבוע ה-23, נדרש אישורה של ועדת-על.

הטענה כי לא ניתן להפסיק את ההיריון אחרי שבוע מסוים היא חרב פיפיות, שכן בית המשפט קבע שדווקא על הרופא להידרש לבדיקות בדחיפות על-מנת שלא יוחמץ המועד לביצוע הפסקת היריון.

וועדות העל להפסקת הריון היו סוברניות מדי בשאלה שבסמכותן, האם להתיר הפלה או לא, ולכן יצא חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שקבע, כי אישור להפסקת הריון אחרי השבוע ה-23 יינתן אם קיים סיכוי גבוה מ-30% להולדת ילד בעל מום. בתי המשפט מביאים בחשבון במסגרת שיקוליהם חוזרי מנכ"ל משרד הבריאות, לבחינת שאלת ההתרשלות ועורכי דין מייצגים ברשלנות רפואית מחזיקים בחוזרים ומעמתים רופאים נחקרים עם אותם חוזרים. אלא שאין פירושו של דבר, פסק דין מחייב. ייתכן ובית המשפט יראה ברף של 30% כרף שאינו ישים שכן הוא פוגע בנשים ובאוטונומיה שלהן על גופן.

מי צריך להוכיח שהייתה מתרחשת הפסקת הריון?

מבחינת בית המשפט, ניתן להניח, כי המקרה היה נשקל לגופו, ובשים לב למומים המשולבים - היה ניתן היתר להפסקת הריון. אם במוסד הרפואי טוענים אחרת עליהם להוכיח, ולא על ההורים להוכיח שהיו מבקשים להפסיק ההריון.

האם כל מום מצדיק הגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון?

בפס"ד זייצוב, ארבעה מתוך חמשת השופטים הכירו ביכולת להגיש תביעה בעילה של הולדה בעוולה, ולהצדיק טענה של "טוב מותי מחיי" בנסיבות האלה, עם המומים האלה. שופט אחד ויחיד (השופט גולדברג) סבר כי אין מקום להעדיף את מות העובר על פני לידתו, גם לא במקרים נדירים). שני שופטים מהארבעה היו חלוקים לגבי אם כל מום מצדיק עילת תביעה. השופט ברק סבור שכן, ועמדתו היא שנשארה כמורשת. פסיקה חדה בעניין אין ועניין זה תלוי ועומד בבית המשפטהעליון לבדיקה מחודשת.

עד מתי ניתן לתבוע?

ניתן לתבוע עד הגיע הנולד לגיל 25. אולם לא כדאי להמתין עד אז משום החשש מטענת הגנה אודות שיהוי, שאם תתקבל, תגרום לעיתים, להעדפת גרסת ההגנה על פני התביעה, בעת הצורך להכריע בין טענות עובדתיות שיעלו. לכלל שאומר שתביעה לא מתיישנת אלא תוך 7 שנים מיום הגיע הקטין לגיל 18 חריגים רבים. פיגור שכלי למשל עוצר את מניין התיישנות. תביעת ההורים מאידך מתיישנת תוך 7 שנים.

אילו מומחים יסכימו לכתוב חוות דעת בתביעת רשלנות רפואית בהריון?

על עורך הדין לפנות למומחה בתחום הגיניקולוגיה והמיילדות, וכדאי לבחור אחד כזה שהיה מנהל מחלקה בעבר, כדי לקבל תשובה לשאלה האם הייתה רשלנות. חוות הדעת תצורף לתביעה שתוגש. גם אם המומחה משיב שהסיכוי הוא נמוך, כדאי לשקול הגשת תביעה משום שכגובה הסיכוי, גובה הפיצוי. דוגמאות לרופאים: ד"ר ערן אהרון, פרופ' כספי, ד"ר נרי, פרופ' שנקר.

העברנו את מלוא התיק הרפואי למומחה שמוכן לבדוק עבורנו קיומה של עילת רשלנות רפואית, אבל אנו נענים כי המומחה לא יוכל לכתוב עבורנו חוות דעת רפואית כי פלט המוניטור לא נמצא בתיק הרפואי שצולם בבית החולים. האם התיק גמור?

התשובה היא ממש לא. זאת לפי הלכת פס"ד קופר הדן באדם שהגיע לניתוח אורטופדי בהעמק והניתוח הסתבך. באותו הדיון עלתה השאלה האם ד"ר קופר בדק את הדופק של התובע לפני שבוצע ניתוח. הרשומות הרפואיות שתקו בעניין זה. העניין הגיע לבית המשפט העליון במסגרת הערעור. התובע העיד שלא מדדו דופק. אחר כך העיד הרופא ואמר: "אני נוהג לבדוק דפקים בניתוחים מהסוג הזה". בית המשפט פסק שבעדות של מנהג מול עדות של תובע שזוכר, הוא מעדיף את האחרונה וכי אין ספק שסדרי מנהל תקינים מחייבים תרשומת מדויקת. לא רק עבור בירור האמת אלא גם כדי שהתרשומת תהא פרוסה ברורה ומדויקת בפני רופא מטפל אחר.

פס"ד קנטור נ' מוסייב שבא מאוחר לכן מצטט את פסק דין קופר דלעיל ומסביר כי אם צריך היה לעשות רישום רפואי וזה לא נעשה ולמחדל זה לא ניתן הסבר עובר נטל ההוכחה לנתבעים. גם אז אם בסוף הדיון בית המשפט יעדיף את עדויות התובע הוא יקבל את התביעה. אם בית המשפט יעדיף את עדויות הנתבע מאידך, הוא ידחה את התביעה. אבל מה קורה במצב של תיקו? במצב כזה, קרי, אם כמותן ודיותן של הראיות היא שיוויונית בעיני בית המשפט וגם אם רישום רפואי הכרחי לא נעשה או שתיעודו נעלם, הנטל מועבר לבית החולים או למוסד הרפואי המטפל, והתביעה תתקבל.

פלט מוניטור הוא בעל משמעות של ממש והוא הנעלם החשוב ביותר כדי להביא משפט צדק בתיקי רשלנות גניקולוגיה. לכן, הוא גם נוהג להיעלם. ולכן, כשהא נעלם, בתי השפט רואים זאת בחומרה יתירה וזוקפים זאת לטובת התביעה. 

מה הסכום שצפוי להיפסק עקב טעויות אולטרה-סאונד?

תלוי במידת הנכות. ישנה מחלוקת רבתי בבית המשפט העליון בדבר נכויות, ואם נכות לא משמעותית תהווה עילה לתביעה. ראה לעניין זה פסק דין זייצוב ועמדתו של הנשיא ברק שם. מאז עזיבתו של הנשיא ברק, ייתכנו שינויי עמדות והדין עשוי להשתנות.