רשלנות רפואית בהריון
חובות גניקולוג במעקב הריון - אספקטים מדיקו-לגאליים
הורים לילדה או ילד שנולד כבעל מום יכולים לבחון קיומה של עילת תביעה הנקראת "הולדה בעוולה" (wrongful birth) בגין הנזק שנגרם להם עקב לידתו וגידולו של ילד בעל מום. זכות זו לתביעה אינה אוטומטית. כדי לבסס עילת תביעה שכזו בגין רשלנות רפואית בהריון, יש להצביע על הפרה של אחת מחובותיו של הרופא כלפי האם במהלך ההריון.
מעקב הריון - היסטוריה
רק החל מהמאה ה- 20 , החלו הנשים לזכות במעקב רפואי נאות במהלך ההריון. עד אז ההיריון והלידה היו מנת חלקן של המיילדות. הרופא היה נקרא לטפל ביולדת רק כאשר הופיעו סיבוכים במהלך הלידה ולעיתים מאוחר מדי ולא בכדי תמותת האמהות בלידה הגיעה עד כדי 20%. אחרי כן, הסטטיסטיקה השתפרה קמעה לאחוז בודד בתחילת המאה ה-20, שעה שהיום תמותת האמהות בארצות המפותחות, נעה סביב 5 עד 7 לידות לכל 100,000 לידות.
מעקב הריון - היסטוריה
רק החל מהמאה ה- 20 , החלו הנשים לזכות במעקב רפואי נאות במהלך ההריון. עד אז ההיריון והלידה היו מנת חלקן של המיילדות. הרופא היה נקרא לטפל ביולדת רק כאשר הופיעו סיבוכים במהלך הלידה ולעיתים מאוחר מדי ולא בכדי תמותת האמהות בלידה הגיעה עד כדי 20%. אחרי כן, הסטטיסטיקה השתפרה קמעה לאחוז בודד בתחילת המאה ה-20, שעה שהיום תמותת האמהות בארצות המפותחות, נעה סביב 5 עד 7 לידות לכל 100,000 לידות.
.jpg) |
מטרת ניהול הריון תקין
מטרות ניהול הריון תקין הן שתיים: האחת, לאפשר לאישה בריאה בהריון להגיעה ללידה תקינה וללדת תינוק בריא. השנייה, לזהות נשים הרות בסיכון, לאבחן מחלות בכלל וסיבוכי הריון בפרט, מוקדם ככל האפשר, על מנת לטפל בהן וכך להקטין סבירות לסיבוכים בזמן ההיריון והלידה.
חובות הרופא הסביר
על מנת שאישה בהריון תקבל טיפול אופטימלי חייב הגינקולוג להיות בקיא בתהליכים הפיסיולוגיים, הפתולוגיים (ואולי גם הפסיכולוגיים) להם השפעה מכרעת על מהלך ההיריון והלידה.
מטרות ניהול הריון תקין הן שתיים: האחת, לאפשר לאישה בריאה בהריון להגיעה ללידה תקינה וללדת תינוק בריא. השנייה, לזהות נשים הרות בסיכון, לאבחן מחלות בכלל וסיבוכי הריון בפרט, מוקדם ככל האפשר, על מנת לטפל בהן וכך להקטין סבירות לסיבוכים בזמן ההיריון והלידה.
חובות הרופא הסביר
על מנת שאישה בהריון תקבל טיפול אופטימלי חייב הגינקולוג להיות בקיא בתהליכים הפיסיולוגיים, הפתולוגיים (ואולי גם הפסיכולוגיים) להם השפעה מכרעת על מהלך ההיריון והלידה.
ככלל, מומלץ שהאישה המחליטה להרות תיפגש עם רופא בטרם הרתה, אך, הגם שמנהג זה השתרש לו היטב במדינות מפותחות אחרות (אין כמעט אשה בשוויץ שלא תגיע לרופא שלה לפני כניסתה להריון לבדיקות פאפ סמיר תרבית ואגינלית וכו') אצלנו בארץ זה עדיין לא מספיק קורה וכך יוצא שנשים מגיעות לביקורן הראשון אצל הגניקולוג רק כבר בשעת הריונן.
|
סטנדרד התנהגות של רופא סביר בכל ביקור
|
|
| בדיקה קלינית: בצקות, גובה רחם, דופק עובר |
|
| שקילת האישה | |
| מדידת לחץ דם | |
| בדיקת שתן לחלבון ולסוכר | |
| ספירת דם |
לחץ דם, דופק , שקילה, היסטוריה רפואית, חומצה פולית ותאי זקס
זימון האשה בשבועות הראשונים להריון ( 8-10 שבועות), הוא בעיקר לשם בדיקה ואגינלית, בדיקת גודל הרחם, ובדיקת ממצא חריג, כמו הפרשה פתולוגית שכן אחת הסיבות להפלות בלידות מוקדמות הינה זיהום נרתיקי. במעמד זה על הרופא
לעשות אלה:
1. לקבל מהאישה היסטוריה רפואית כללית וגינקולוגית.
2. ליתן מרשם של חומצה פולית – להתפתחות תקינה של עובר. נטילת גלולה שכזו (בדר"כ – מינון של 400 מ"ג) המכילה אומגה 3 מפחיתה ב- 50% מומים הקשורים במערכת העצבים ומומי לב.
המלצה זו אינה מופיעה בנייר עמדה שיצא על ידי איגוד הגיניקולוגים אך בכך אין כדי לשלול את רשלנותו של רופא שלא נותן מרשם שכזה. נייר העמדה, יהיה מי שיאמר נועד למעשה להגן על הרופאים בשעת תביעה שכן ניראה שהחסרה של הוראה רפואית כמו מתן חומצה פולית, שכה השתרשה לה, בהחלט מצביעה על סטייה בוטה מסטנדרט ההתנהגות של רופא סביר.
עוד עליו לבצע מדידת לחץ דם, דופק ושקילה גופנית. מדידת לחץ דם היא חשובה משום שגם היא יכולה לרמז על סכרת הריונית, אם לחץ הדם הוא גבוה. גם מדידת לחץ דם היא המלצה שאינה מופיעה לא בהנחיות משרד הבריאות ולא בנייר העמדה של איגוד הגניקולוגים, אבל אין בכך כדי להסיר לחלוטין רופא מאחריות שעה שהוא לא עושה כן.
מדידת משקל היא רלבנטית כדי שיהיה בסיס השוואה התחלתי למשקל הנולד בשלבים הבאים של ההריון, כשהממוצע הוא קילו וחצי לארבעה שבועות. עלייה במשקל מחייבת רופא לעקוב אחר התפקוד הכלייתי של האשה ההרה.
גם המלצות אחרות שאינן מופיעות בנייר עמדה ו/או בהנחיות משרד הבריאות כמו בדיקת תאי זקס, הפנייה ל-US בשבוע 8, והמלצה על ייעוץ גנטי השתרשו ומחדלים מלבצען יכולים להוות הפרה שמקנה עילת תביעה לאשה ההרה אם חלילה העובר התגלה עם מומים בשעת לידתו.
הפניה לבדיקות מעבדה
עוד נדרשות ספירת דם , סוג דם ובדיקת Coomb’s , לגילוי נוגדנים בדם לגילוי ההתאמה בין האמא לנולד. אם סוגי הדם של הילד והאמא יהיו שונים קיים סיכוי ממשי למות העובר. בדיקת VDRL נועדה לאתר נשים הסובלות מעגבת (סיפיליס) שכן תשובת VDRL חיובית יכולה לגרום, באין טיפול, לפגיעה בעובר. אם האשה אכן נשלחת לבדיקה שכזו, והבדיקה כן מצליחה לאתר את המחלה, סיכויי ההחלמה טובים. מכאן שגם סיכויי התביעה כאלה.
CMV
נוהג אחר שהשתרש אצל רופאים גניקולוגים טובים הוא לשלוח את האשה ההרה לבדיקת איתור וירוס cmv . וירוס זה יכול לגרום לנזקים קשים בעובר וככל שפגיעה מוקדמת יותר כך היא קשה יותר אולם גם בשליש השלישי הנכויות הן עדיין משמעותיות כגון חירשות, עיוורון וכו'.
הנוהג השתרש משום שראשית ההדבקה היא מאוד קלה, באמצעות נזלת ורוק, התעטשות וכדו' ומאידך הסימפטומים למחלה כלל אינם מורגשים ואף מעקב ההריון יכול להיות תקין לגמרי, למעט אולי שפעת קלה. שנית, משום שיכולת הבדיקה את העובר אם נדבק ומה מידת הנזק היא מוגבלת, למעט את שכן ניתן לראות בבדיקת US.
אם ההרה נחשפה קודם לנגיף CMv הסיכון שתחלה נמוך מאוד וגם אם כן זו תהיה מחלה קלה. אם היא לא נחשפה האשה צריכה לפחות להיות מודעת לעובדה ש-20% מהעוברים נפגעים קשה מאוד, כמו פיגור שכלי קשה.
למה אם כן חשוב שהרופא יידע אם בגוף קיימים נוגדנים? נענה על דרך השלילה. אם האשה ההרה לא חלתה בעברה במחלה, הרי אין לה את הנוגדנים לאם תחלה במשך הריונה, ולכן, הרופא הסביר ימשיך ויעקוב בבדיקות חוזרות ונשנות, חד חודשיות, אם האשה נדבקה, בכל חודש שהוא במהלך ההריון, ואם התוצאה היא חיובית, הוא ימליץ בפניה, תוך שהוא מסביר לה על הסטטיסטיקה דלעיל, על כל האופציות הפתוחות בפניה על בדיקת מי שפיר, או הפלה.
ישנו פס"ד מחוזי של השופט יצחק כהן מבית משפט המחוזי חיפה (גרסטל נ' ד"ר עוזי גל, ת.א. 245/054) שקובע שבשנת 1999 לא היתה חובה לשלוח לבדיקת CMV ולכן רופא שלא שולח לבדיקה אינו רשלן, כל עוד אין ממצא קליני לשפעת חום וכו', כפי שמורה נייר העמדה של איגוד הגניקולוגים והוראות משרד הבריאות בעניין. אלא שפס"ד זה אינו מחייב, בהיותו של בית המשפט המחוזי ולא של העליון, והוא גם משאיר פתח לתביעת אשה הרה שכן הופיעו אצלה סימנים קלינים קלים לשפעת ולא נשלחה לבדיקת CMV. כאמור, עתידו של הנולד תלוי רובו בפסק הדין, משום שבמצבו הסיכוי הוא גבוה שלא יוכל לפרנס עצמו כפי שהיה עושה לולא היה נולד עם מומיו, ולכן תביעת הפיצויים היא גבוהה משום שהיא באה לחפות על כך.
בדיקת תבחין משולש / שקיפות עורפית
מעקב אחר תוצאות בדיקת תבחין משולש ושקיפות עורפית הם פרמטרים הכרחיים בעצמם למעקב. שקיפות עורפית בה ניראה עיבוי צווארי למשל יכולה להעיד על תסמונת דאון, והרופא מחויב להתריע בפני ההורים על כל ממצא משמעותי שכזה.
בדיקת חלבון עוברי מבקשת לענות על שני אלמנטים: האחד, ערכו של חלבון עוברי. אם ערכו גבוה מאוד, הדבר יכול לרמז על מומים במערכת העצבים ואם הוא נמוך מהנורמה יכול להצביע על תסמונת דאון. ערכים אחרים של חלבון עוברי יכולים להצביע על אשה סכרתית, בעיה בשמיעה או על גידול שילייתי.
בכלל, הבדיקה גם מאפשרת תמונת המצב של השילייה. אין פירושו של דבר שבכך יוכלו הרופאים לטלפל או לתקן שילייה אבל חשש שהשיליה לא ממלאה פונקציה תגרור מעקב הריון מוגבר בכדי שיהא אפשר ליילד את העובר לפני שהאספקה (שכאמור עוברת דרך השילייה) תהא בלתי מספקת.
נשים מעל גיל 35
קונבנציה אופרטיבית אחרת היא, במידה והאישה ההרה היא בת 35 ומעלה, מורה להפנותה לייעוץ גנטי לבדיקת סיסי שלייה או דיקור מי שפיר.
זו גם לפחות הייתה ההנחיה לפי משרד הבריאות אלא ששוב, לאחרונה , שינה משרד הבריאות את ההמלצה לגבי דיקור מי שפיר או בדיקת סיסי שלייה וכעת ההמלצה היא לבצע את הבדיקות הפולשניות רק בנשים הנמצאות בסיכון ללידת תסמונת דאון על פי תוצאות בדיקת תבחין משולש ושקיפות עורפית (??!)
דא עקא, שלמרות שינוי ההבחנה, מחדל בלעשות כן בהחלט יוכל להיחשב רשלנות רפואית.
מסירת מידע לחולה
בכלל בתי המשפט אינם נר לרגליו של משרד הבריאות והנחיותיו אינם בסיס לקביעה באם הייתה סטייה מנורמת ההתנהגות.
לכן, מוטב יהא לו לרופא, להכין טופס עם כל ההמלצות וההנחיות ולמסור אותו לבני הזוג . בני הזוג יוכלו לעיין בטופס בניחותא ולהחליט בצורה מושכלת אלו בדיקות יבצעו או לא. כבר נפסק שלא למסור מידע להרה הינו מחדל בבחינת "רשלנות רפואית" (פס"ד סידי) שם נמנע הרופא מלספר לאשה ההרה על האפשרות לבצע בדיקת אולטראסאונד מורחבת לגילוי מומים, בתשלום.
לכן, גם מאוד כדאי לרופא לציין ברשומה הרפואית של האישה בו מתנהל מעקב ההיריון, שכל המידע הנחוץ נמסר לבני הזוג.
הפניה לבדיקות מעבדה
עוד נדרשות ספירת דם , סוג דם ובדיקת Coomb’s , לגילוי נוגדנים בדם לגילוי ההתאמה בין האמא לנולד. אם סוגי הדם של הילד והאמא יהיו שונים קיים סיכוי ממשי למות העובר. בדיקת VDRL נועדה לאתר נשים הסובלות מעגבת (סיפיליס) שכן תשובת VDRL חיובית יכולה לגרום, באין טיפול, לפגיעה בעובר. אם האשה אכן נשלחת לבדיקה שכזו, והבדיקה כן מצליחה לאתר את המחלה, סיכויי ההחלמה טובים. מכאן שגם סיכויי התביעה כאלה.
CMV
נוהג אחר שהשתרש אצל רופאים גניקולוגים טובים הוא לשלוח את האשה ההרה לבדיקת איתור וירוס cmv . וירוס זה יכול לגרום לנזקים קשים בעובר וככל שפגיעה מוקדמת יותר כך היא קשה יותר אולם גם בשליש השלישי הנכויות הן עדיין משמעותיות כגון חירשות, עיוורון וכו'.
הנוהג השתרש משום שראשית ההדבקה היא מאוד קלה, באמצעות נזלת ורוק, התעטשות וכדו' ומאידך הסימפטומים למחלה כלל אינם מורגשים ואף מעקב ההריון יכול להיות תקין לגמרי, למעט אולי שפעת קלה. שנית, משום שיכולת הבדיקה את העובר אם נדבק ומה מידת הנזק היא מוגבלת, למעט את שכן ניתן לראות בבדיקת US.
אם ההרה נחשפה קודם לנגיף CMv הסיכון שתחלה נמוך מאוד וגם אם כן זו תהיה מחלה קלה. אם היא לא נחשפה האשה צריכה לפחות להיות מודעת לעובדה ש-20% מהעוברים נפגעים קשה מאוד, כמו פיגור שכלי קשה.
למה אם כן חשוב שהרופא יידע אם בגוף קיימים נוגדנים? נענה על דרך השלילה. אם האשה ההרה לא חלתה בעברה במחלה, הרי אין לה את הנוגדנים לאם תחלה במשך הריונה, ולכן, הרופא הסביר ימשיך ויעקוב בבדיקות חוזרות ונשנות, חד חודשיות, אם האשה נדבקה, בכל חודש שהוא במהלך ההריון, ואם התוצאה היא חיובית, הוא ימליץ בפניה, תוך שהוא מסביר לה על הסטטיסטיקה דלעיל, על כל האופציות הפתוחות בפניה על בדיקת מי שפיר, או הפלה.
ישנו פס"ד מחוזי של השופט יצחק כהן מבית משפט המחוזי חיפה (גרסטל נ' ד"ר עוזי גל, ת.א. 245/054) שקובע שבשנת 1999 לא היתה חובה לשלוח לבדיקת CMV ולכן רופא שלא שולח לבדיקה אינו רשלן, כל עוד אין ממצא קליני לשפעת חום וכו', כפי שמורה נייר העמדה של איגוד הגניקולוגים והוראות משרד הבריאות בעניין. אלא שפס"ד זה אינו מחייב, בהיותו של בית המשפט המחוזי ולא של העליון, והוא גם משאיר פתח לתביעת אשה הרה שכן הופיעו אצלה סימנים קלינים קלים לשפעת ולא נשלחה לבדיקת CMV. כאמור, עתידו של הנולד תלוי רובו בפסק הדין, משום שבמצבו הסיכוי הוא גבוה שלא יוכל לפרנס עצמו כפי שהיה עושה לולא היה נולד עם מומיו, ולכן תביעת הפיצויים היא גבוהה משום שהיא באה לחפות על כך.
בדיקת תבחין משולש / שקיפות עורפית
מעקב אחר תוצאות בדיקת תבחין משולש ושקיפות עורפית הם פרמטרים הכרחיים בעצמם למעקב. שקיפות עורפית בה ניראה עיבוי צווארי למשל יכולה להעיד על תסמונת דאון, והרופא מחויב להתריע בפני ההורים על כל ממצא משמעותי שכזה.
בדיקת חלבון עוברי מבקשת לענות על שני אלמנטים: האחד, ערכו של חלבון עוברי. אם ערכו גבוה מאוד, הדבר יכול לרמז על מומים במערכת העצבים ואם הוא נמוך מהנורמה יכול להצביע על תסמונת דאון. ערכים אחרים של חלבון עוברי יכולים להצביע על אשה סכרתית, בעיה בשמיעה או על גידול שילייתי.
בכלל, הבדיקה גם מאפשרת תמונת המצב של השילייה. אין פירושו של דבר שבכך יוכלו הרופאים לטלפל או לתקן שילייה אבל חשש שהשיליה לא ממלאה פונקציה תגרור מעקב הריון מוגבר בכדי שיהא אפשר ליילד את העובר לפני שהאספקה (שכאמור עוברת דרך השילייה) תהא בלתי מספקת.
נשים מעל גיל 35
קונבנציה אופרטיבית אחרת היא, במידה והאישה ההרה היא בת 35 ומעלה, מורה להפנותה לייעוץ גנטי לבדיקת סיסי שלייה או דיקור מי שפיר.
זו גם לפחות הייתה ההנחיה לפי משרד הבריאות אלא ששוב, לאחרונה , שינה משרד הבריאות את ההמלצה לגבי דיקור מי שפיר או בדיקת סיסי שלייה וכעת ההמלצה היא לבצע את הבדיקות הפולשניות רק בנשים הנמצאות בסיכון ללידת תסמונת דאון על פי תוצאות בדיקת תבחין משולש ושקיפות עורפית (??!)
דא עקא, שלמרות שינוי ההבחנה, מחדל בלעשות כן בהחלט יוכל להיחשב רשלנות רפואית.
מסירת מידע לחולה
בכלל בתי המשפט אינם נר לרגליו של משרד הבריאות והנחיותיו אינם בסיס לקביעה באם הייתה סטייה מנורמת ההתנהגות.
לכן, מוטב יהא לו לרופא, להכין טופס עם כל ההמלצות וההנחיות ולמסור אותו לבני הזוג . בני הזוג יוכלו לעיין בטופס בניחותא ולהחליט בצורה מושכלת אלו בדיקות יבצעו או לא. כבר נפסק שלא למסור מידע להרה הינו מחדל בבחינת "רשלנות רפואית" (פס"ד סידי) שם נמנע הרופא מלספר לאשה ההרה על האפשרות לבצע בדיקת אולטראסאונד מורחבת לגילוי מומים, בתשלום.
לכן, גם מאוד כדאי לרופא לציין ברשומה הרפואית של האישה בו מתנהל מעקב ההיריון, שכל המידע הנחוץ נמסר לבני הזוג.
מחדלים שיכולים להיחשב רשלנות רפואית סטנדרד התנהגות של רופא סביר במעקב הריון |
| בדיקת לחץ דם, דופק ומשקל בדיקה גינקולוגית בדיקות מעבדה : תד"ש , סוג דם ובדיקת Coomb’s , VDRL, CMV בדיקת שתן כללית ותרבית בדיקת סוכר בצום בדיקת Tay-Sachs (אישה או בעל) המלצה על קבלת יעוץ גנטי יש להפנות את האישה לבצע בדיקות US מעל גיל 35 - סיסי שלייה / מי שפיר 11-14 שקיפות עורפית אלא מי שעושה מי שפיר 13-16 בדיקת סקירת מערכות מוקדמת לגילוי מומי עובר 16-20 בדיקת תבחין משולש 24-28 בדיקת GCT – העמסת סוכר לבדיקת סכרת הריון 22-24 US – סקירה מאוחרת (החוק מחייב את הרופא להציע לאישה לעבור את הבדיקה באופן פרטי). 26 והלאה – על הרופא להמליץ על ספירת תנועות עובר. 30-32 בדיקת Us להארכת גדילת העובר שבוע 35- בדיקת תרבית הפרשת נרתיק לגילוי חיידק Strep B. |
בדיקת העמסת סוכר
אם הרופא לא יטפל כראוי, לא ישלח או לא יתיחס לתוצאות בדיקת העמסת סוכר - (Glucose challenge test GCT) שנותנת אינדיקציה על סכרת הריונית ולא ישלח האשה ההרה בזמן ההריון להערכות משקל חוזרות הוא לא ינחה האשה לאזן רמות סוכר ולהפחית במשקלה, לא יזהה עובר גדול ביחס לגיל ההריון וכך יהיה שהעובר ישקול 5 ק"ג ויותר וגם אם יתגלה הדבר באולטראסאונד לא בטוח שהוא לא ייפגע בגלל גודלו , או בגלל תקיעה של הכתף בלידה, בין אם יבוצע ניתוח קיסרי או שייצא עם מום בלב, ובין אם יוולד לידה רגילה. אין חולק שהתנהגות זו הינה רשלנות רפואית לעילא ועניין זה אגב, מופיע גם בנייר העמדה של האיגוד הגניקולוגי.
US וסקירת מערכות
בשבוע 24 ישלח הרופא את האישה ההרה גם לבדיקת US לסקירת מערכות, אבל גם יוודא שהסביר, ושתיעד הסבריו ברשומה הרפואית כי קיימת אפשרות בתשלום לסקירה מאוחרת מורחבת באופן פרטי. בבדיקה זו יעמוד הטכנאי על איברים שאינם נבדקים בבדיקה הרגילה ויתייחס למשל למס' האצבעות ביד, כיוון עקב אכילס -אלמנט אינדיקטיבי למומים, ו-4 חדרי לב.
כבר הוכרע בפסיקה (פס"ד סידי) שרופא שאינו מגלה לאשה ההרה אודות דבר קיומה של הבדיקה הנוספת שבתשלום, מתרשל כלפיה.
ספירת תנועות עובר
ע"פ המחקרים הרפואיים (עבודות של ד"ר סדובסקי בעיקר) לעובר יש הרגלי חיים משל עצמו. כשהוא מרגיש טוב הוא מתנועע, (נמצא אפילו שעוברים זכרים משחקים באיבר מינם), וכשהוא מרגיש רע הוא שוכב,אולי כדי לאגור אנרגיות ללב. שינוי בתנועות העובר יכול להיות ירידה ברמת החמצן ולכן, החלה רוטינה החל משבוע 26 של הוראה להרות לספור תנועות עובר.
למה משבוע 26? כי אין רצינואל וטעם לספירה בעובר שהוא לא בר חיות שכן לא יהיה אפשרי להצילו כשהוא במצוקה. לדעת מומחים אחרים, יש להתחיל בספירת תנועות כבר בשבוע 24 שכן סיכויי ההישרדות בפגיות טובות מגיעה אז ל-70 אחוז. אלא שבעבור הישרדות זו משלמים במחיר כבד: חלק גדול מהעוברים השורדים נותרים עם נכויות קשות, באופן ש-40% נותרים עם נכויות קשות, 20% עם נכויות קלות ורק 20% נותרים ללא פגם כלל. סטטיסטיקה זו לא מותירה סיכוי ממשי לתביעה אפשרית בגין מחדל שמסתכם באי מתן הוראה לספירת תנועות עובר אולם ראוי לשוב ולדון בכך בכל מקרה ומקרה.
הארכת גדילת עובר
בין השבועות 30-32 על האישה לבצע בדיקת Us להארכת גדילת העובר –המלצה שלא מופיעה עדיין בהנחיות משרד הבריאות ו/או האיגוד הגניקולוגי.
GBS - סטרפטוקוקוס B
בסביבות השבוע ה – 35 , ימליץ הרופא הסביר על ביצוע בדיקת תרבית הפרשת נרתיק GBS לגילוי החיידק סטרפטוקוקוס B Strep B. גם המלצה זו אינה כלולה בנייר עמדה מס' 6 האחרון או בהנחיות משרד הבריאות למרות שביצוע בדיקת תרבית סטרפטוקוקוס B באמריקה ואירופה הינה רוטינית
מדוע עריכת בדיקה שכזו היא מאוד חשובה? במקרה שלא נערכת בדיקה לגילוי החיידק, ולהרה יש את החיידק, היא לא תקבל אנטיביוטיקה (מסוג פניצילין בדר"כ) בזמן הלידה, היא תלד בלידה רגילה, היילוד ישאב את הנוזלים, ישאב גם את הסטרפטוקוקוס ואז או שהוא יפתח מחלה סוערת כמו אלח דם, מיד אחרי הלידה וימות, או שהוא יפתח מחלה מאוחרת כמו דלקת קרום המוח שתגרום לפיגור שכלי ושיתוקים או ללקות בדלקות ריאה, או בזיהומי דם.
הבדיקה עצמה היא פשוטה. הדרך לבדוק את קיומו של החיידק שמתרכז בדר"כ בואגינה אצל אחוז גבוה מהנשים, הוא פשוט על ידי לקיחת תרבית. לא זו אף זו שהדרך לטפל בחיידק היא פשוטה ויעילה עד כדי 100% באמצעות מתן טיפול אנטיביוטי מונע ליולדת במהלך הלידה.
בקופות החולים בוודאי יטענו כי למרות שהבדיקה זולה וזמינה, הכפלתה במספר הלידות בשנה תכביד, על תקציב הקופה. אבל, כשהסיכון לנזק הוא מאוד גדול והנזק הצפוי, מאידך, הוא מאוד קשה, ועוד כאשר עלות הבדיקה זולה ותוצאות הטיפול הן כ"כ טובות, הרי גם אם יוכח שהפרקטיקה היא לא לבצע את הבדיקה, הרי בית המשפט עשוי לקבוע שאין זו הגנה מספקת לרופא בתביעת רשלנות רפואית. בית המשפט העליון כבר פסק כך בדיון נוסף במסגרת פס"ד דניס קליפורד. העובדה שהמרכז לבקרת מחלות והאגודה האמריקאית למיילדות ולגינקולוגיה פירסמו הנחיות חדשות לנטילת תרבית באופן גורף מכל אישה הרה וודאי תתמוך בכך. גם לא העובדה שבית החולים שיבא שוקל מחדש את מדיניות הטיפול המונע לסטרפטוקוקוס B ביולדות הנהוגה בישראל.
משבוע 38 עד שבוע 40, אחת לשבוע,תעבור ההרה ניטור עובר על ידי חיבור למוניטור, כדי לעמוד מקרוב על דופק הלב העוברי ולוודא שאין האטה. האטה צריכה לגרום לרופא הסביר לשקול לידה מוקדמת.
בדיקות אחרות
קשה לקבוע אם רופא אחר שלא מבצע את הבדיקות הקשורות עם אדמת בהריון, זיהום מסוג טוקסופלזמוסיס, זיהום קלמידיה, או הרפס וגנילי בסמוך ללידה ועוד, חשוף לתביעת רשלנות רפואית.
