קשר סיבתי בין מצוקה עוברית ובין רשלנות רפואית בלידה -

 

תשניק בלידה אינו בהכרח הגורם לכל פגיעה מוחית. 20% מחולי שיתוק מוחין נפגעים מאירועים הקשורים בלידה וכ- 80% מהם מאירועים שאת פשרם לא ניתן לדעת ושקרו לפני הלידה, כמו שיליה שנפרדה, לחץ דם אם שנפל, כלי דם במוח שהתפתח באופן לא תקין כמום מולד, או סיבה בלתי ידועה אחרת, וברור שכל אחת מסיבות אלה, לכשעצמה, אין מעידה על רשלנות רפואית שהיא שהביאה למצוקה עוברית. דווקא רב התינוקות שהיה להם תשניק "ייצאו מזה" והדבר תלוי במשך התשניק. לכן, בבית המשפט, בדיון בקשר הסיבתי, הדיון ייסוב סביב השאלה האם התשניק ארך דקות ספורות או 20-30 דקות. תשובה לשאלה זו ניתנת על בסיס פענוח המוניטור, אולם המוניטור לא תמיד יכול ליתן תשובה ברורה. אם הוא נעלם, או הועלם, יהא הדבר לטובת התביעה .

המקרה הקלאסי

המקרה הקלאסי בו תתקבל הטענה לקשר סיבתי בין תשניק ופגיעה מוחית הוא אם ניקח כדוגמא הרה שמגיעה עם דימום נרתיקי בשבוע 40, ואבחנה של היפרדות שיליה. (אבחנה מדאיגה משום שאין אספקת דם וחמצן לעובר). העובר מחולץ במשקל 3,600 עם PH 6.9 מפרכס ולא מגיב לגירויים והוא נזקק להחייאה. בדיקת MRI שנערכת לו מדגימה פגיעה בגרעיני המוח המרכזיים. הוא ניצל אבל בגיל 12 הוא עדיין רק ממלמל הברות ותלוי תלות מוחלטת בעזרת אחרים.

לכן, אם ההרה מיד הופנתה לחדר ניתוח, ברור שאין בכך רשלנות. אולם אם היא הגיעה והתלוננה על דימומים מהנרתיק, והרופא "שלח אותה הביתה", הרשלנות היא ברורה כי הקשר הסיבתי ברור.

המקרה הקשה להוכחה

מקרה לא קלאסי, אבל שכיח, הוא זה: אשה בשבוע ה-36 להריונה, קרי על גבול הפגות, אשר איננה חשה בתנועות העובר. בבדיקת מוניטור ניתן להתרשם ממצוקה קלה, ולאחר לידה, התינוק במשקל  2400 ק"ג עם PH דם טבורי 7.1. הוא נזקק להנשמה במפוח (כלומר הנשמה שאיננה מאסיבית) והוא מתאושש תוך 3 דקות. בגיל יומיים הוא עדיין מפרכס. בדיקת ובגיל 14 שנים הוא סובל מהפרעות למידה, קשיי הסתגלות ופרכוסים. על מנת להקשות, נניח כי בדיקת MRI  איננה חד משמעית.

מקרה זה, הלא קלאסי, ממחיש, כמה יכולת תמרון הוא מאפשר לבית החולים על מנת לכפור באחריותה לנזק. אולם, אין זה אומר שרק המקרים הקלאסיים יזכו בפיצויים בגין רשלנות רפואית. חובת ההוכחה במשפט האזרחי דורשת רמת וודאות של 51%, וגם בפחות, עדיין ניתן יהא לקבל פיצוי יחסי. יחסי לסיכוי. כ"כ, המחוקק, לצד בתי המשפט, מאפשרים דרכים פתלתלות עוקפות הדרישה להוכחה ע"פ מאזן ההסתברויות ומקלות בכך להוכיח תביעת רשלנות רפואית.
 
המקרים הנ"ל מתבססים על הרצאתו של ד"ר יעקב קווינט, מנהל מחלקת ילודים ופגים, מרכז רפואי "שיבא", תל השומר, "סוגיות בטיפול בפגים וילודים המגיעות לדיון משפטי".