ניתוח שלאחר המוות

 

נתיחה שלאחר המוות (post-mortem) היא כלי חשוב לשם קביעה של סיבת המוות לצרכי חקירה פלילית, ובשאלת ההיתכנות של רשלנות רפואית. בישראל עוסק בכך המכון הלאומי לרפואה משפטית, אולם חקירות פתולוגיות מתבצעות גם בבתי חולים. בשם השיוויון, כמעט בכל נתיחה פותחים את כל שלושת חללי הגוף. ע"פ קביעותיו של הנשיא ברק בבג"צ 754/03 הנתיחה תיעשה מן הקל אל הכבד, ואם "הגיע אל סיבת המוות – יעצור".

נתיחה שלאחר המוות לבקשת המשפחה משום חשד לרשלנות רפואית

משפחה החושדת כי מות קרובה קשור עם רשלנות רפואית יכולה לפנות למשטרה ולבקש ממנה שתדרוש היא מהמכון הפתולוגי את נתיחת הגופה.

לצרכי חקירה המשטרה בדר"כ תסכים. זאת שכן היא בין כה וכה משלמת למכון הפתולוגי בצורה גלובאלית, ולא פר גופה. אם הנתיחה תתנהל בדרך זו, השגת דו"ח הנתיחה הפתולוגי יהיה מעט פרובלמטי, משום שהמכון יפנה את המשפחה למשטרה. לכן, לעיתים, כדאי אולי להיפרד מסך של 5,000 ₪ ולבקש הנתיחה מהמכון ישירות, ולא דרך המשטרה.

הדו"ח הפתולוגי

הדוח פותח בזהות המומחה המנתח, תיאור כללי של מבנה הגוף השעה בה הובאה הגופה והשעה בה בוצעה הנתיחה, היכן שהתה הגופה עד נתיחה, טמפרטורת הגופה, כיצד בוצע זיהוי הגופה ומי נכח בעת ביצוע הנתיחה.

חשיבות ייעוץ עם פתולוג לקראת נתיחת הגופה לאחר המוות

החוק שותק ביחס לשאלה מי יכול להיות נוכח בנתיחת גופה שלאחר המוות. ניראה כי איש הישר בעיניו יעשה. לאחרונה נודע על יולדת שנפטרה לאחר ניתוח קיסרי בבית חולים "הדסה" בעין כרם, ומתברר, לפי עדויות, כי נכחו בנתיחה הרופאים שהיו מעורבים בניתוח הקיסרי. כל פתולוג יעיד כי נוכחות כזו אינה מקובלת.  אולם עדיין, המכון מאפשר נוכחות של נציג המשפחה ובלבד שהוא רופא. משרדינו ממליץ על ד"ר חן קוגל, פתולוג שעבד במכון הפתולוגי וכיום פתולוג יועץ חיצוני בנושא נתיחת גופות.

לעיתים דו"חות הנתיחה של המכון מטעים. כך, למשל, המונח "נלקחו דגימות" לא בהכרח אומר שהתבצעו בדיקות. או קביעה כי סיבת המוות קשורה באלכוהול או במינון יתר של תרופה יכולה להיות שגויה, שכן ידוע שריכוזים שונים של אלה עולים לאחר המוות. הדגימה גם אמורה לא להילקח מהקיבה אלא במקום מרוחק בגוף, "מהפריפריה", ובכך מוודאים שהאלכוהול הגיע למחזור הדם. על כל אלה אמור יועץ חיצוני מטעם המשפחה לעמוד.

גם השגה של תיק העבודות של הניתוח הפתולוגי היא קשה ומסורבלת: הקלטות לא תמיד נשמרות והן ממוחזרות, והתמונות שהמכון משחררים לשכפול – ברזולוציה נמוכה, כשהיועץ הפתולוגי מטעם המשפחה מבקש לראות רזולוציות גבוהות יותר.