טעויות במתן תרופות

 

נהוג לומר כי לא כל טעות מהווה רשלנות ואולם פסקי הדין מגלים סבלנות מאוד מוגבלת כלפי כל טעות במתן תרופות. כתב יד בלתי קריא של רופא הוא אחד מהגורמים לטעויות קטלניות במתן תרופות. כך מצא מותו חולה מבוגר שקיבל ב"כללית" באריאל מנת אינסולין הגדולה פי עשרה מהכמות שהיה אמור לקבל . סיבות אחרות יכולות להיות אי הכרת הרקע הרפואי של הפציינט, או אין מעקב על שימוש ממושך בתרופות.


רשלנות במינון

נודעת גם התביעה כנגד בית החולים "בני ציון" בחיפה בגין מינון שגוי והתעלמות מההידרדרות במצבה של פעוטה בת שנתיים וחצי, עד שנגרם לה נזק מוחי בלתי-הפיך.  היא נותרה משותקת בארבעת גפיה, ובין היתר, היא אינה מדברת ולוקה בעיניה. אחות במחלקה הזריקה לפעוטה תרופה המכילה מגנזיום במינון של  פי 100 מזה שהתבקש על ידי הרופא.

רשלות במתן תרופות אצל ילדים

בילדים טעויות יכולות להיות קריטיות עוד יותר. אצלם, יכול להיגרם למשל איבוד של גפה בגלל חומר שהוזלף ויצא מהוריד, משום שהמבנה הוא כ"כ קטן. תמיסות תרופתיות שונות, חלקן רעילות לרקמות אחרות. הדליפה יכולה להביא להתמזגותן עם תרופות שונות ואחרות ובכך ליצור תרכובת בעייתית ומזיקה אחרת.

אחריות חברת תרופות

מאידך, נזק שקשור בתופעת לוואי שלא פורסמה יגרור תביעה נגד יצרן התרופות. בבריטניה נחשף כי חברת גלקסו, הסתירה מהציבור מידע לפיו השימוש של בני נוער בתרופה האנטי דכאונית סרוקסט וכנגד חרדה גורמת לעליה בשעור מקרי התאבדויות.בארה"ב הוגשה תביעה ייצוגית על ידי אמא לילדה שהתאבדה לאחר שצרכה את התרופה, ועל ידי הורה אחר שבנו הפך צמח כתוצאה של ניסיון התאבדות. 

למרות בשנת 2003 נאסרה התרופה לשימוש על ידי בני נוער מתחת לגיל 18 בבריטניה, וב-2004 בארה"ב, רק ב- 2006 העבירה חברת גלאקסו בישראל הנחייה לרופאים שלא לתת את הסרוקסט לילדים ולנוער.בעלון לצרכן של הסרוקסט אין כל אזכור לילדים ולנוער ואפילו נכתב  שיש להזהיר ילדים מרכיבה על אופניים או ממשחקים בקרבת כביש, כלומר אפילו קיימת הזמנה סמויה לילדים ליטול את התרופה

חברת תרופות רב לאומית חבה בחובת זהירות מוגברת כלפי חולים המשתמשים בתרופות שהיא מפתחת ומשווקת. במילים אחרות, אם מקרה דומה היה קורה בישראל בשנים שבתווך, קרי בין המועד שנודע על הסיכון ובין הודעה לציבור, העיכוב היה בר משמעות, בייחוד על רק העובדה שמדובר בחברה בינלאומית.

גם ההתקן ההורמונאלי התוך רחמי norplant   התגלה במשך השנים כבעל תופעות לוואי כמו סחרחורות, אקנה, כאבי ראש, קשיי תיאבון, משקל עודף, הגדלה של השחלות ושיעור יתר. היצרנית לא ציינה את תופעות הלוואי ולהפרה זו של החובה לפרסם מידע לצרכן היתה  בארה"ב תוצאה משפטית כבדה.

בארה"ב נתקבלו גם תביעות של נשים שנפגעו מאסטרוגן סינטתי דס שהכילה תרופה בשם סינפורמון. החשיפה לאסטרוגן גורמת לעיוותים ברחם ולעקרות.

אישור ה-FDA אינו מקנה חסינות אוטומטית, מתברר: לאחרונה נפסק בארה"ב בעניינה של דיאנה לוין. היא קיבלה זריקת Phenergan להרגעת התקף מיגרנה עזה, אלא שהתרופה הוזרקה לעורק, וכתוצאה מכך נגרם נמק שחייב כריתת ידה הימנית.

אזהרה בפני דרך ההזרקה לעורק לא נכללה בהוראות היצרן, והחברה טענה להגנתה שעלון התרופה אושר על ידי ה-FDA (ארגון התרופות האמריקני). התובעת בכ"ז זכתה לפיצוי בגובה 6 מיליון דולר משום שנקבע שיצרנית התרופה היתה צריכה להזהיר מפני צורת השימוש בתרופה ואישור ה-FDA  אינו מקנה חסינות אוטומטית.

עירוי דם שגוי

למרות שעירוי דם הוא טיפול רפואי שכיח ושגרתי, עירוי של סוג דם שגוי עלול לגרום לנזק גופני של ממש ואפילו למוות. אפילו בית הדין המשמעתי של הרופאים הרשיע בדין משמעתי רופאה שעבדה מאיכילוב, בגין טעות בתיעוד וליקוי ברישום לקיחת דגימות דם. הרף המגדיר רשלנות של בית הדין המשמעתי הוא גבוה יותר משל בתי משפט אזרחיים הדנים בתביעות רשלנות רפואית, ולכן, ניתן לומר   כי כמעט תמיד טעויות בעירוי דם יעידו על רשלנות. תיקים אלה נסגרים בפשרה בדר"כ, מחוץ לכתלי בית המשפט.

במרץ 2009 נודע על חולה שבשל טעות ברישום, קיבלה מנת דם מסוג A בעוד שסוג דמה הוא B. למעשה הוצאו שני טפסים להנפקת דם. על האחד נרשם סוג דם A ועל השני סוג דם B. היא סבלה מקוצר נשימה ובסופו של דבר נפטרה מאי ספיקה נשימתית ואי ספיקת לב. בית החולים לא הודיע על הסיבה למותה למשפחה והדבר נודע רק משצילמה המשפחה את התיק המלא.  היא סבלה משתן דמי, הייתה זקוקה למתן מרובה של נוזלים על מנת לשמור על הכליות, למעקב הדוק אחר תפקוד קרישת הדם, והתגלה אצלה חשד לאספקה סדירה של הדם לפריפריית הגוף. בית החולים כפר בקשר הסיבתי שבין הטעות בעירוי לבין הנזק התוצאתי הנטען על ידי המשפחה שהוא המוות.

בסוף 2003 אירעו 2 אירועים בהפרש של שבוע ביניהם, של עירוי שגוי וטעויות קשות על ידי עובדי בנק הדם בבית החולים שיבא שבתל השומר. בשני המקרים החולות לקו בהמוליזה (פירוק תאי דם אדומים שמתרחש גם כתוצאה מעירוי דם לא מתאים ועשוי לגרום לאנמיה וצהבת).