איחור באבחון גידול ממאיר בראי רשלנות רפואית



איחור באבחון  גידול ראש והתעלמות מנתון של כאבי ראש

 

מערכת העצבים היא מערכת שונה מכל מערכת אחרת בגוף, במובן זה שהיא בלתי ניתנת כמעט לשיקום. משום כך, רשלנות רפואית המתבטאת בהיעדר אבחון או איחור באבחון גידול ממאיר של רופא משפחה או של רופא נוירולוג, בייחוד אצל נוירולוג ילדים, היא הרסנית ובעלת השלכות בלתי הפיכות.


כאבי ראש אופיניים לגידול
 
כאב פרונטאלי, ממש במצח
        
  כאב מלווה בבחילות או הקאות
 
  כאב מתמשך
 
  מופיע "על הבוקר"  
כאבי ראש אופיניים לגידול

הסימן הכי שכיח לתהליך גידולי בראש, הוא כאב ראש: בעיה לכשעצמה בהתחשב בעובדה  שזהו סימפטום מוכר ונפוץ גם ללא קשר לתהליך גידולי.
בכ"ז, כאבי ראש אופיינים לגידול הם אלה המופיעים בבוקר, כאשר החולה מתעורר "עם זה" או "בגלל זה"כאשר מוקד הכאב פרונטאלי, ממש במצח, כאשר הוא מלווה בבחילות או הקאות בבוקר וכאשר הכאב נמשך לאחרי כן.

רשלנות רופא ילדים או נוירולוג ילדים
 

MRI: המצאה שזיכתה בפרס נוב

אצל ילד או ילדה המתלוננים על כאבי ראש הבדיקה צריכה להיות קפדנית יותר. ראשית משום, שלהבדיל מהנטייה של מבוגרים להשליך בעיות פסיכוסומטיות כאלו ואחרות על הראש, הנטייה של הילדים "לזרוק" אותם על הבטן. לא על הראש ולא על הגב. שנית, משום שלהבדיל ממבוגר, ילד יודע להמשיך לתפקד בלי להתלונן. מבחינתו לא מדובר בבעיה, גם אם היא קיימת.

אצל ילד או ילדה המתלוננים על כאבי ראש הבדיקה צריכה להיות קפדנית יותר. ראשית משום, שלהבדיל מהנטייה של מבוגרים להפנות בעיות פסיכוסומטיות כאלו ואחרות על הראש, הנטייה של הילדים "לזרוק" אותם על הבטן. לא על הראש ולא על הגב. שנית, משום שלהבדיל ממבוגר, ילד יודע להמשיך לתפקד בלי להתלונן. מבחינתו לא מדובר בבעיה, גם אם היא קיימת.הפתרון הפשוט הוא להפנות ילד עם חשד לגידול לבדיקת CT או Mri אבל סיבה אפשרית ראשונית ואולי עיקרית יכולה להיות דווקא בעיית ראייה.  האחרת, היא מחלה ויראלית, או סינוסיטיס (אבל זה לא יהיה אצל ילד מיל 5-6 - הגיל שיש סינוסים).

סימני אזהרה

עצב הראייה הוא שלוחה של המוח ולכן, אצל מבוגרים עם כאבי ראש, בגלל לחץ תוך גולגולתי מוגבר – יימצאו סימנים של יתר לחץ בפונדוס – קרקעית העין. בדיקת קרקעית העין אצל רופא העיניים, יכולה לגלות בצקת של האזור העצבי בקרקעת העין, שמעידה שקיים לחץ תוך מוחי מוגבר. הרופא הסביר ישלח אז את הפציינט לבדיקת ניקור מותני.

בדיקת ניקור מותני

ניתן ללמוד על לחץ תוך גולגולתי גם באמצעות בדיקת ניקור מותני.  היות ונוזל המוח נמצא גם לאורך חוט השדרה, משכיבים את הפציינט בתנוחה עוברית, ומחדירים בו מחט בין החוליות L4-5. בדיקת הנוזל באמצעות מד לחץ דם תגלה את מידת הלחץ התוך גולגולתי. 

CT אנגיו

אם כל אלה נשללו, ולילד עדיין כואב הראש בלי הפסקה, חלה חובה על הרופא לבצע CT. למעשה CT רגיל, לא תמיד מספק כי אם CT עם חומר ניגודי על מנת ואפשר יהיה לראות כלי דם וכו'. רופא שלא שולח לבדיקה כזו בהחלט מתרשל, אם רק בשל כך לא נתגלה התהליך. לפני זה  הוא גם צריך לבדוק אלרגיה לחומר הניגודי, כי אם מתפתחת אלרגיה באין בדיקה – גם זו רשלנות.

טענות הגנה

טענה הגנה של הרופאים של להימנע מקרינה לא רלבנטית שכן תמיד הטענה נבדקת בהיבט של נזק מול תועלת, ומכל מקום, אפשרי לעשות MRI שעובד בלי רנטגן ובלי קרינה בכלל.

במקרה של גידול בראש טענת הגנה אומרת שלא ניתן לשלוח כל פציינט שמתלונן על כאבי ראש לבדיקת CT טומוגרפיה ממוחשבת או MRI כדי לבדוק עצם הימצאות גידול בראש.

יש מידה רבה של צדק בטענה, אם כי אל לתובע או שאריו להרים ידיים, שכן בית המשפט כבר קבע במקרה מסוים, כי "שירותי בריאות כללית" אחראית לנזקיו של נער ולנכות שנגרמה לו, כתוצאה מאי גילוי גידול שהתפתח בראשו שאובחן באיחור של 3 שנים, חרף תלונותיו על כאבי ראש. על אף שלא נתגלו אצלו סימנים לחשד ברור של גידול במח, הרי עצם התמשכות התלונות לאחר ביצוע הבדיקות ששללו חשד מסוים, מחייבים רופא סביר לצאת מן ההנחה שיש לשלול גידול, או מחלה אחרת.

מה גם שלא תמיד תלונות אודות היעדר כאבי ראש באות לבדן. תלונות המלמדות על ריבוי שתן למשל, או טשטוש בראייה, לצד כאבי הראש, הינן בגדר דגל המתריע בפני הרופא המטפל על בעיות אפשריות קשות וחמורות, בהן גידול בראש. היעדר התייחסות לתלונה שכזו היא בהחלט בבחינת רשלנות.


איחור באבחון גידול גב בעמוד שדרה

ניקח פציינט לדוגמא, שנותח להסרת גידול מסוג מנינגיומה על חוט השדרה, גידול שלחץ על חוט השדרה, ובעקבות הניתוח סבל מפרפלגיה מלאה. אם יש לו בסיס עובדתי לכך, הפציינט יטען וודאי שקופת החולים ורופא המשפחה אחראים לנזקים שנגרמו לו מאחר והתאחרו באבחון הגידול. הוא יהיה חייב לתמוך זאת בחוות דעת של מומחה בתחום הנוירוכירורגיה. על המומחה נוירוכירורג שיגיש חוות מטעמו יהא להראות למשל כי לא נעשתה בו בדיקה נוירולוגית פשוטה אשר אילו היו מבצעים אותה, היו מגלים הגידול בבדיקת הדמיה כמו סי טי או אמ אר איי. בדיקה נוירולוגית פשוטה כוללת בדיקת טונוס, כוח גס, החזרים גידיים או מיפוי הפרעות תחושה.

ספסטיות ברגליים, כדוגמא של ממצא, שהוא התכווצות יתר של השריר, פירושו בעיה בחוט השדרה מעל נקודה מסוימת וכאשר אין הפרעה בידיים, פירושה בעיה בעמוד השדרה החזי. 

תנועות מלאות והיעדר תלונות של חולשה מאידך יחזקו הטענה שלא מדובר ברשלנות משום שהם יגרמו לחשוב בכיוון שונה. בהיותם מאפיינים בולטים במקרה של גידול, שכן במקרים כאלה מופיעה חולשה בגפיים.


הלכת פאתח

המומחה מטעם התובע יצטרך לקעקע טענות כאילו סימפטומים כאלה היו קיימים. יהיה עליו גם להתמודד עם טענה נגדית כאילו זמן השליחה לניתוח היה סביר, בזמן שהפציינט התובע עדיין לא סבל מסימנים בלתי הפיכים. כדאי גם שיעיד שקיים היה סיכוי טוב והסתברות גבוהה "לצאת טוב מהניתוח". בע"א 2509/98 גיל נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית פ"ד נד(2) 33, עמ' 45-46 נכתב כי "... ברור שלמערערת היה צפוי נזק מעצם הימצאות גידול במוחה והצורך בניתוח להוצאתו, ולכך אין הרופאה אחראית". למרות זאת, בדר"כ, הנטייה היא לא להפחית מסכום הפיצוי סכוםהמתיימר לבטא את אותו סיכון, אפילו יהא זה סיכון ערטילאי או מזערי של מקרה שבו נכשל ניתוח בשל התרשלות הצוות הרפואי.

עוד עדיף שלא תהיה מחלוקת לגבי העובדה שגילוי מוקדם יותר היה מגביר את סיכוי ההחלמה וכי האיחור באבחון תרם משמעותית לנזק הנוירולוגי הקיים. משהוכחו אלה מועבר הנטל לנתבעים להוכיח כי גם אילמלא רשלנותם היה המצב הרפואי של הפציינט כפי שהוא כיום.

פסק הדין אחר שממחיש חוסר אחידות בפסיקה הינו פסק דין גיל נ' קופ"ח שדן באיחור באבחון גידול בראשה של תובעת. נקבע כי ההתרשלות קשורה בכך שלא נעשתה בדיקת CT משך שנתיים וחצי ולכן היה עיכוב של שנתיים וחצי. חלק מהנזק נגרם מעצם הפגיעה הראשונית וחלק אחר שלו על ידי הרשלנות הרפואית כשקיים קושי רב בקביעת שיעור התרומה ואין יכולת לעשות זאת על דרך האומדנא. למרות קביעתו זו מעריך בית המשפט את הנזק רק בכשליש למרות שגם כאן ניתן לומר כי האיחור גרם נזק ראייתי.

תגובות הגולשים:

הוספת תגובה


כתבו עלינו ב-YNET
מוות בת 5 בשל איחור באבחון גידולקרא עוד

הרופאים התרשלו באבחנה והחולה מתקרא עוד

תביעה: בתנו נולדנה עם מומים קשיםקרא עוד


שם מלא*:
טלפון*:
הערות: