תביעת ביטוח

 

 כשהנהג בתאונה אינו "הנהג הנקוב בשם" בפוליסת הביטוח

האם יכולה חברת ביטוח להתנער מתשלום למבוטח כשהפוליסה היא של נהג נקוב בשם, והנהג שנהג בתאונה הוא לא הנקוב בפוליסה ולדחות תביעת ביטוח?

חברות הביטוח מסכימות להוזיל פרמיה בתנאים מסוימים אם הסיכון לקרות אירוע הביטוח הוא נמוך יותר. כך, דתיים יכולים לקבל פרמיה מופחתת אם יצהירו שהם נוהגים בכל ימות השבוע לבד משבת, שכן בכך סיכונה של חברת הביטוח יהא מופחת. כך, גם לגבי מבוטחים שמוכנים להגביל את הפוליסה לנהג אחד ויחיד.

אם כך, מה אם הסיכון אינו מופחת, אלא מוחמר: מה אם קורה מקרה הביטוח? מה אם מבוטח בביטוח נהג נקוב בשם, שיצא עם חברו לבר, לגם 3 משקאות אלכוהולים, חש שמוטב יהא לו ולבריות, אם לא הוא ינהג ברכב כי אם חברו שהוא פיכח וצלול, ובכ"ז החבר גורם לתאונת דרכים? האם תידחה תביעת הביטוח שהרי הנהג בתאונה אינו הנהג נקוב בשם?

דחיית תביעת הביטוח היא אוטומטית. אלא שעל פי סעיף 18 ג' לחוק חוזה הביטוח, חברת הביטוח לא יכולה לעשות כן, והיא בכ"ז תישא בתשלום תגמולים מופחתים, (בהתאמה להבדל שבין הפרמיות, הזולה לעומת היקרה), אלא ו-:

א: המבוטח פעל בכוונת מירמה או
ב: מבטח סביר אחר לא היה מוכן לבטח.

התנאי השני הוא אינו תנאי שקל לעמוד בו מנק' מבטה של חברת הביטוח. בפס"ד רמי חדד נ' מנורה בת.א. 5283/06 (ראשל"צ) נקבע כי נטל ההוכחה על התובע רק להוכיח את קרות האירוע ואילו הנטל להוכחת היסוד לשלילת כספי הפיצויים, מוטל על חברת הביטוח.

על פי סעיף קטן א', יש להניח שאם הנוהג ברכב בדרך קבע הוא לא הנהג הנקוב בשם, רק כדי לחסוך בעלויות הפרמיה, בית המשפט יראה בכך "כוונת מירמה". אולם במקרים דומים למקרה שתואר לעיל, בו הנסיבות היו מורכבות, חברת הביטוח תצטרך לשאת בתשלום תגמולים מופחתים.

נודע כי לאחרונה חברת ביטוח מסוימת התפשרה מחוץ לכתלי בית המשפט בתיק עם נסיבות דומות מאוד למבוטח שחש כי הוא אינו יכול לנהוג מפאת שכרותו. 
 
האם אמצעי מיגון כמו איתוראן הוא תנאי מקדים לפוליסת הביטוח?

האם אי קיום דרישה לאמצעי מיגון מהווה תנאי מקדים לפוליסה, אומר שאין אחריות של חברת הביטוח? בע"א 3488/06 אקרמן שאיבות בעמ נ' אנקונה סוכנות לביטוח בית המשפט המחוזי בחיפה נקבע שלא. בדומה להחמרת סיכון בה דובר לעיל, שכן שם, הנהג בפועל לא היה הנהג הנקוב בשם, כאן טענה חברת הביטוח כי אירוע גניבת המשאית של חברת אקרמן שאיבות, קרה כאשר אמצעי המיגון שהותקנו לא תאמו את דרישות הפוליסה. במשאית הותקנו אמצעי מיגון מסוג מנעול הגה הידראולי ובפועל המשאית לא חוברה למערכת איתוראן  כנדרש בפוליסה. האם פירושו של דבר שחברת הביטוח תצא ללא תשלום, אחרי ששולם לה פרמיות כל השנים? 

נקבע כי ברור שבכך שאקרמן לא התקינה במשאית מערכת איתוראן יש הפרה משמעותית של תנאי הפוליסה, המגיעים כדי אפשרות ביטול הפוליסה. יחד עם זאת, מכיוון שהמבטחת לא השתמשה בזכותה לביטול הפוליסה, את החמרת הסיכון שנגרמה לה יש לבחון על פי הוראות סעיף 21 לחוק. קרי, כמו במקרה אופנוע הים שנגנב, אם קיימת כוונת מרמה, ואם המבטח כמבטח סביר היה נמנע מלבטח תוך כדי החמרת הסיכון. אם התשובה היא שלילית לזה ולזה, הרי חברת הביטוח, גם כאן, תשא בתגמולים מופחתים, ובהתאמה דומה.

פוליגרף

לאחר שנים שבהן הטילו חברות ביטוח חיתתן על מבוטחים רק בעצם השימוש במונח "בדיקת פוליגרף"  עושה המפקח על הביטוח די לקיפוח זכויות המבוטחים. הנחיותיו החל מיום 1 בספטמבר 2008 מחייבות את חברות הביטוח, שאכן פועלות על ההנחיות החדשות, למורת רוחם של המבוטחים. ואלה השינויים העיקרים החלים:

1. על חברת הביטוח לערוך מסמך המתעד את החשדות שעלו והסיבות להם.  ניתן להציע בדיקת פוליגרף רק כשעולות חשדות למרמה מצד התובע.

2. חברת הביטוח תספק רשימה של מכוני בדיקה בהם תוכל להיערך הבדיקה, שמהם יבחר התובע את המכון המתאים לו.
 
3. חברת הביטוח תישא בעלות בדיקת הפוליגרף.

4. הסכם פוליגרף ייחתם רק לאחר שניתנה לתובע שהות מספקת לבחינת ההצעה לעריכת בדיקת פוליגרף, ולפחות 24 שעות.

5. בדיקת הפוליגרף לא תשמש ראיה מכרעת.

6. לא תמנע זכותו של מבוטח לערוך בדיקת פוליגרף  נוספת.

7.  הפוליגרף לא ישלול או יגביל את זכותו של התובע לפנות לערכאות משפטיות.

8. תובע שמסרב להצעת הגוף המוסדי לערוך בדיקת פוליגרף, וכן גם אחרי שחתם על הסכם בדיקת פוליגרף,  סירובו לא יפגע בזכויותיו, לא ייחשב כויתור ולא יוגש כראיה לבית המשפט.

9. חברת הביטוח איננה יכולה להסתמך בעת דחיית תביעה או חלק ממנה, רק על תוצאותיה של בדיקת בדיקת פוליגרף.

10.  על חברת הביטוח לאסוף ולשמור מידע סטטיסטי לגבי מספר ההצעות שהציע לתובעים לעריכת בדיקת פוליגרף, מספר בדיקות פוליגרף שנעשו בפועל ותוצאות בדיקות אלה.