פריצת דיסק ופיצויים
המדינה הכחישה את עצם אירוע התאונה, וטענה כי לא קיים כל רישום או תיעוד לגבי התאונה הנטענת. בנוסף, טענה, היתה באפסנאות עגלה ששימשה להעברת חפצים ממקום למקום, ומה גם שבמקרים בהם צרכי העבודה דרשו זאת, עבדו יותר מאסיר אחד באפסנאות, והתובע יכול היה להיעזר באסיר הנוסף.
בית המשפט השלום בהרצליה דחה את רב הטענות של המדינה לאחר שקבע כי הוא מאמין לתובע, והרישום הרפואי שכן קיים דווקא מחזק את דבריו. בית המשפט מוסיף וקובע כי במערכת יחסי עבודה רגילים של עובד ומעביד, נתון אמנם העובד למרות המעביד, אולם יש לו שיקול דעת (מצומצם אמנם) וקיימת בידיו האפשרות לסרב לבצע עבודה מסוימת, ובפרט עבודה שאינו מסוגל לבצעה. לא כן אסיר בכלא, שאין לו כל שיקול דעת באשר לעבודתו. האסיר חייב, עפ"י החוק, לעבוד. אם יסרב לעבוד, תישללנה ממנו זכויות הניתנות לאסירים שעובדים, והדבר עלול לפגוע אף בסיכוייו לניכוי שליש מתקופת מאסרו. דווקא בשל כך, נקבע, חובת הזהירות הרגילה המוטלת על מעביד כלפי עובדיו מוטלת ואף ביתר שאת על מעביד שהוא המדינה כלפי עובד שהוא אסיר הנמצא במשמורתה ומרצה תקופת מאסר. וקונקרטית, קל וחומר כשמדובר בארגז קרטון שמשקלו כ- 40-50 ק"ג. בכך נקבע הונהגה שיטת עבודה לא בטוחה. בגין זאת, בגין היעדר ההדרכה, ובגין אי-אספקת אמצעי הרמה כלשהם או סיוע של עובד נוסף נפסק פיצוי לתובע. על בסיס 4% נכות, נפסק לתובע פיצוי גלובלי בגין אובדן כושר השתכרות בעתיד, על סך של 10,000—, סך 750— בגין הוצאות רפואיות בעתיד, ובגין כאב וסבל, סך של 25,000—.
יום שלישי, 17 באפריל 2007 בשעה 17:31
עובד מדינה..היתי בבית 5 חודשים..עברתי ניתוח לפריצת דיסק