פיצויים בתיק נכות - מה מרכיב הפיצוי? אילו פרמטרים משפיעים עליו? איזו רלבנטיות יש לשכר והעיסוק ערב הפגיעה? ומדוע אנו עדיין רחוקים מהסכומים שנפסקים בארה"ב?

1.  אחוזי נכות

התובע מצרף לתביעתו חו"ד רופא הקובעת את אחוזי הנכות. אם הפער בינה לבין חוות הדעת הנגדית גדול השופט רשאי למנות מומחה שלישי. בתאונות דרכים הצדדים כלל לא רשאים להציג חוות דעת מטעמם. בית משפט ממנה. אם כלל אין "ראשית ראיה" להיוותרות נכות, הרי שבית המשפט יציע לרב סך עד 20,000 לסילוק התיק. 

אחרת, ימונה כאמור מומחה רפואי. הוא יקבל מהצדדים תיעוד ומסמכים רפואיים, יבדוק את הנפגע ויגיש לבית המשפט חוות דעת בדבר הנכות הצמיתה של הנפגע, מגבלותיו הרפואיות והתפקודיות, צרכיו הרפואיים ועוד.
 
 
2. האם כדאי לעשות הצגות?

רבים סבורם בטעות כי בלי הצגות לא יקבו את המגיע להם.  ההצגות אינן מותירות רושם אצל הרופא ועשויות אף להכשיל את מהלך התביעה. אורטופד מתוחכם שחשד שמדובר בהצגה – ייקח פסק זמן של מס' דקות ויבקש בצורה נון שלנטית מהנפגע לבצע בעקיפין פעולה אחרת שתנועתה דומה לתנועה שקודם ביקש לבדוק. כך שלעשות הצגות לא בהכרח משתלם.

 
 3. כאב וסבל

בדר"כ ראש הנזק של כאב וסבל הוא פונקציה של גיל (ככל שצעירים יותר הסכום גבוה יותר שכן נותר זמן רב יותר לחיות עם כאב וסבל), נכות, אשפוז, טיפולים רפואיים ומידת הצער הנגרמת. בתאונות דרכים, הסכום הוא נמוך באופן מסורתי וביחס לסוגים אחרים של תיקי נזיקין.

גם כשאין נכות וכשאין ממצא בבדיקה הדמייתית, כמו רנטגן, CT או MRI, אלא רק תלונות סובייקטיביות על כאב וכו', ניתן להגיע לסכומים רב ספרתיים. ככל שיש יותר טיפולי פיזיותרפיה, יותר ביקורים אצל הרופא, ויותר הוצאות נסיעה ודלק, הפיצוי יהיה גבוה יותר.

בייחוד בתיקי נכות לא כדאי כמו פעם להתחיל עם "מכתבי דרישה" לחברות הביטוח אלא ישר להגיש תביעה.  חברות הביטוח מציעות סכומים ראויים לסילוק בדר"כ אחרי שמגישים תביעה.
 
 4. הפסדי שכר בעבר

כאן קיים שוני בין נפגע לעמיתו וכך במצב היפותטי שבו ראובן ושמעון נפגעו בדיוק באותה צורה ושניהם חוו את אותם מכאובים, אין הכרח ששניהם יקבלו את אותו פיצוי אף אם אורך היעדרותם מעבודתם היה שווה. אם נניח לרגע שראובן עובד באינטל ומשתכר סך של 15,000 ש"ח ושמעון עובד בבסטה בשוק ומשתכר סך 3,000 ש"ח הרי שניתן לומר כי אם יצליחו שניהם להוכיח כי נעדרו מעבודתם למשל משך חודש ימים נקודת הפתיחה של תביעתם תהא 15,000 ש"ח ו-3,000 ש"ח בהתאמה.  אגב, הפסדים אלה ניתנים להוכחה על ידי תלושי השכר אישור מהמעביד ואישור מחלה. באם הנכם עצמאיים, ניתן להוכיח הפסדי השתכרות על ידי דו"חות שהוגשו למע"מ למשל.
 
 5. לב התיק - הפסדי השתכרות עתידיים

רכיב זה הנו מהותי ביותר והוא בדר"כ הגדול ביותר בפגיעות קשות. כאן ייערך החישוב בדר"כ ע"פ מכפלת אחוזי הנכות התפקודית בגובה ההכנסה החודשית שהיתה ידועה עובר לתאונה כפול מספר החודשים שנותרו עד גיל הפרישה. יודגש: פיצוי לעתיד אינו משתלם אלא כשמוכחת פגיעה לעתיד. בפגיעות אורטופדיות למשל בית המשפט לא ישתכנע לפצות לעתיד אלא אם ישנם ממצאים בבדיקת CT או MRI.

המציאות מלמדת כי רבים מהנפגעים אינם עומדים על זכותם לתבוע פיצוי בהתאם ל –"שדרוג השכר" – דהינו, ישנם  מצבים שניתן ואף נדרש לטעון, שלולא התאונה, היה הנפגע צפוי להגדיל את השכר אותו זה מקבל ורק בשל התאונה, האפשרות הזו נשללה ממנו. כך למשל, בונוסים בעבודה, אפשרות לשיפור הכנסה בשל התקדמות במעלה הדרגות. כמובן שאם הנפגע  מצוי במהלך לימודים, הרי שההכשרה הייתה אמורה להגדיל את יכולת השתכרותו, והיום בשל התאונה, זה אינו משלים את לימודיו בשל צורכו  לטפל במכאוביו, ובהתאם לכך הרי ששכרו נותר כשהיה.

בכל הנוגע לעצמאיים, הרי שאלו נדרשים להוכיח כי פרויקטים של עבודה אותם אמורים היו לקבל, לא התקבלו, וזאת מאחר  כי ובסביבתו של התובע ידעו שהוא עבר תאונה אשר בגינה נבצר ממנו להתמודד עם האתגר שגלום בהם.

החישוב לעתיד:
החישוב יעשה בד"כ ע"פ מכפלת אחוזי הנכות התפקודית שנקבעו בגובה ההכנסה החודשית שהייתה ידועה עובר לתאונה כפול מספר החודשים שנותרו עד גיל הפרישה. כך למשל,  אם לפלוני מלאו 50 שנים ביום קרות התאונה שבגינה נקבעו לו  10 אחוזי נכות תוך שזה השתכר 5,000 ₪ לחודש, הרי שמדובר בהפסד חודשי של 500 ₪, X 12 חודשים X 17 שנים (כמס' השנים עד הפנסיה). בצד הדברים, יש לזכור, כי בית המשפט מהוון את גובה הפיצוי ומתאים אותו לערכים כספיים המותאמים להווה. 

באשר נפגע קל יחסית שנדרש להוכיח פגיעה עתידית ושב לעבודה, הרי שבכך זה מוכיח לבית המשפט כי פעל במסגרת חובתו להקטין את הנזק ומנע בכך טענה מצד הנתבעת בנושא אולם, אל לקוראים לשכוח כי לא פעם, כי כשירותו של הנפגע לתפקד באופן זהה לכפי שהיה ערב יום התאונה , נפגעת ובית המשפט יביא הדבר בחשבון בעת פסיקת הפיצויים.  לכן, גם חשוב להגיש התביעה מוקדם ובסמוך להתגבשות הנזק, ולנסות להגיע לפשרה מוקדמת. אם התביעה תסתיים אחרי 5 שנים, בית המשפט אולי יבין שהתובע כבר חזר להיקף עבודה דומה לזה שלפני התאונה. אם התביעה הוגשה מוקדם, אחרי מס' חודשים, חברת הביטוח תשקול עוד לפני שתשכור שירותי משרד עורכי דין חיצוני, לסיים את התיק בפשרה והיא תעשה זאת על סמך הנתונים שידועים לה באותו מועד. אולי  לפני שהנפגע חזר לעבודה במתכונת מלאה.
 
 6. צלקת מכערת

במקרה של כוויות ונכויות פלסטיות, נקבע כי:

"חזותו החיצונית של אדם על כל מרכיביה הוא כרטיס הביקור שלו, וכאשר הוא מתמודד על מקום עבודה יחד עם מועמדים נוספים יפסלו באופן סביר במיון הראשוני אלה שעושים רושם שלילי על המראיין הן בחזותם והן באישיותם".

באותו תיק, כב' השופטת ח. ויינבאום וולצקי מצאה לנכון להעניק פיצוי, רק בראש נזק של הפסדים השתכרות לעתיד ורק בראש נזק זה, בגובה 20,000 ₪ בגין נכות צלקתית קלה של 10% ברגל (!). זאת מחמת שדבר הצלקת "ניכר לעין בעת שהתובעת תלבש בגד קצר שחושף את הרגל.".

ניתן לטעון כי הנפגע, יסבול כל חייו מכך שיהיו דלתות שתסגרנה בפניו בטרם יועמדו כישוריו למבחן תפקיד ספציפי - וזאת רק בשל הכוויות, או הצלקות. על הצמצום הזה שבמספר מקומות העבודה שיהיו פתוחים בפניו ועל העובדה שיידרש לזמן רב יותר על-מנת למצוא עבודה - זכאי הוא לפיצוי. כושרו להתפרנס יהיה קשור קשר אמיץ בכושרו להתמודד על מקומו בשוק העבודה. בהתמודדות זו יזכה אדם עם פנים נקיות מכל פגם לנקודות זכות על זה שבפניו צלקות או פנים מכוערות.
 
 7. עזרת הזולת וסיעוד

מדובר בהחזר הוצאות עבור העזרה בעבודות משק הבית, דוגמת ניקיון ובישול, הכל כמובן באם אכן מצבו התפקודי של הנפגע "מצדיק" זאת.

כל עוד יש צידוק לעזרת הזולת, חשוב מאוד להעסיק עזרה בשכר גם לעבודות משק הבית כמו עוזרת בית. יש לשמור על קבלות. אם הפגיעה היא קשה יותר, ישנן חברות המספקות שירותי כח אדם המוכנות שלא לקבל תשלום, אלא  רק אחרי קבלת הפיצוי מחברות הביטוח. בעבר ניטשו ויכוחים סביב השאלה מה עלות עזרת צד ג' מלאה הדרושה לנפגעים קשים כמו קוואדרופלגים, והשופט אור בפסק דין אקסלרוד קבע אמת מידה של 13,500 ש"ח ולפיה הולכים.  

 
 8. הוצאות רפואיות

במיוחד הדברים אמורים ביחס לטיפולים, עזרים, תרופות ואשפוזים, אשר הנפגע אינו זכאי לקבל מקופת החולים, לרב באשר אין הם נכללים בסל הבריאות, שכן נפגע אינו זכאי לקבל פיצויים עבור הוצאות רפואיות מחברת הביטוח.

במקרה של צלקות הנפגע זכאי לתשלום החזר עלות הניתוח המתקן לצלקת (עשרות אלפי שקלים) מעבר למה שכלול בסל הבריאות. הוא גם יהיה זכאי להוצאות לצורכי איפור לעתיד. שכן  יידרש התובע לאפר את הצלקת על מנת לטשטשה. ניתן לטעון שהוא  יסבול מהוצאות מוגברות בגין רכישת תכשירי איפור, אפילו יהא זה לשם טשטוש הצלקת בלבד. ההנחייה ללקוחות היא לשמור את התיעוד  של הקבלות.
ניתן לטעון שהנפגע אף יידרש ללמוד כיצד לאפר את הצלקת לימוד שיהווה הוצאה חד פעמית. כן קיימת סבירות גבוהה שיבקש לאפר פניו אצל מאפר מקצועי, ביום חתונתו למשל. בנוסף יזדקק לחומרים לניקוי הפנים והסרת האיפור וחומרי האיפור עצמם.

במקרה של נפגע זכר, ניתן לטעון שאם עסקינן היה בתובעת, הרי מירב הסיכויים הם שהייתה היא מאפרת את פניה כך או כך, וכאמור לא כך הוא. כל זה מתיישב עם העקרון הכללי של דיני הנזיקין של השבת המצב לקדמותו שכן המטרה היא  שיתאפשר לו לצאת מביתו בבוקר בתחושה שהצלקת או הכוויה  אינה בולטת. 

 
 9. הוצאות ניידות

לעיתים, יהא זכאי הנפגע לכל הוצאות הנסיעה הנגרמות לו כתוצאה מהתאונה לרבות עלות  התאמת רכב לנכות זאת במקרים קשים. למשל אדם שנפגע וסובל מפגיעת Drop Foot בשל איבוד תחושה הוא יזדקק לרכב אוטומט מעתה והלאה. בשל כך הוא יוכל לדרוש הפרש העלות שבין מחיר הרכב הידני לאוטומט ולהכפיל את זה במס' הפעמים שייאלץ להחליף רכבו. 

 
 10.  הוצאות בגין התאמת דיור שיקום מיזוג כביסה וכיו"ב

המדובר לרב בתיקים של 100% נכות ומטרתם לאפשר התאמת דיור לנפגעים בין אם מדובר במעליות, שינוי מקום מגורים וכיוצ"ב. על מנת לחשב הוצאות עתידיות כגון עלות ניידות לנכה: רכב ו/או מוניות, עלות מזגנים בבית הנכה, עלות מכונת כביסה וייבוש, הוצאות קיום לאדם בביתו השנים האבודות, בדיקות היוון מחשב ביתי ומדפסת לנכה, קלנועית חשמלית ועוד יש לקבל חוות דעת ממומחה כלכלן דוגמת משה קצין. לשם כך יש לפרט הפרמטרים הבאים:
• תאריך התאונה (בשל חישובי הצמדה וריבית) וסיבתה (תאונת דרכים, תאונת עבודה, רשלנות רפואית וכיו"ב. תאונות עבודה כורכות תשלום הוצאות חלקי של ביטוח לאומי) כמו גם גיל הנכה (לשם אפשרות נוספת של הסעת הנכה במוניות. בדרך כלל מומלץ להציג גם חלופה זאת כנוספת העשויה גם להתאים לשנות הזיקנה של הנכה.
• אחוז הנכות. לכן רצוי חוות דעת רפואית על מצב הנכה ובמיוחד בתחום האורטופדי. גם חוות דעת  אחרות שיש להם חשיבות לעניין הנדון בחוות הדעת.
• מסמכי המוסד לביטוח לאומי. בעיקר אחוז המוגבלות בניידות של הנכה, כמו גם שיעור הפטור ממסים וסוג הרכב אשר אושר לנכה.
• עובדת היות הנכה רתוק לכסא גלגלים.
• האם הנכה ינהג בעצמו או יוסע ע"י זולתו. האם יוסע רק ע"י קרוב משפחה או/ו נהג זר.
• מגבלות נהיגה מיוחדות כגון: מכונית אוטומטית, הגה כוח, מנגנון יד מלא וכיו"ב.
• פרטים לעניין חישובי היוון:
א. גיל מדויק של הנכה.
ב. מסמכי המל"ל ובהם פירוט כל התשלומים על הקצבאות והמענקים בעבר.
ג. נכות קבועה ונכות זמנית (נפגע עבודה, נכות כללית, ניידות בלבד, ילד נכה).
ד. בעניין הניידות: שיעור מוגבלות בניידות, נוהג או לא נוהג בעצמו, סוג הרכב שאושר.
• מוצא. אם הנכה יהודי, ערבי, דרוזי, בדואי וזאת לצורך מציאת תוחלת החיים וחישוב מקדם ההיוון.
• בעניין מיזוג ביתו של הנכה, נא לציין את מקום מגוריו. (כמו כן האם הנפגע גר בבית על הקרקע או בבנייה רוויה).
 
***פיצויים עונשיים

משמעם פיצוי כדי להעניש. לעיתים, ללא קשר לנזק. ראש נזק מוכר וותיק בארה"ב אבל אצלנו הדוקטרינה קורמת עור וגידים רק לאחרונה ובכל מקרה ע"מ לזכות בה יש להוכיח מעבר לרשלנות ממש כוונת זדון של המזיק. דומה כי זו רק סיבה יחידה מדוע הסכומים שנפסקים אצלנו רחוקים מאלה הנפסקים בבתי משפט בארה"ב.