מיקרוטראומה מחלות מקצוע וחשיבותו של רופא תעסוקתי

 

עובד שחלה ומחלתו הינה  אחת מאותן מחלות המוגדרות כמחלת מקצוע [לפי ס' 85 לתקנות המוסד לביטוח לאומי]  דרכו קצרה לקבל פיצוי קבוע וחודשי בדר"כ, מהמוסד לביטוח לאומי, כאילו מדובר בתאונת עבודה. מדובר ברשימה סגורה. יחד עם זאת יש להוכיח קשר סיבתי בין המחלה לבין העבודה ולאת שהיה חשוף בה.  כך, כדוגמא, עובד הטוען לנזקי שמיעה, יצטרך להביא נתונים בדבר העצמה בדציבלים של הרעש בסביבת עבודתו.  

מיקרוטראומה

אם המחלה לעומת זאת נגרמה עקב סדרה של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות (לאו דווקא אחידות) שכל אחת מהן תורמת נזק זעיר משלה עד שמתהווה במצטבר נזק שלם וכי כל פגיעה לבדה לא גורמת לנזק אבל כולן ביחד כן, גם אז הפגיעה תוכר כתאונה בעבודה. אולם, קל זה לא יהיה. יש  להוכיח דרך עדותו של רופא, כי הנזק הוא נזק שמתהווה על די פגיעות זעירות וכי קיים קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות לבין הנזק הסופי התוצאתי.

סיליקוזיס כדוגמא לנזק מיקרו טראומטי 

דוגמא קלאסית לנזק מצטבר כזה, נמצאת בשנים האחרונות אצל עובדי חיתוך שיש. בחמש השנים האחרונות עובדי מפעלים אלה סובלים יותר ממחלות ריאה וכבר אותרו מספר מקרי מוות בעקבות מחלה שנקראת סיליקוזיס בה גבישי קוורץ זעירים חודרים לריאות והורסים אותן.  את העלייה המשמעותית מייחסים לעבודה בבתי המלאכה לעיבוד שיש עם משטחי קוורץ והאבק שמשתחרר בתהליך העיבוד של השיש.

האחריות להגנת הפועל היא קודם כל על בית העסק ולכן יש מצבים שניתן להגיש תביעה לא רק כנגד המוסד לביטוח לאומי אלא גם כנגד המעביד, בעילה של רשלנות. קל וחומר כאשר  בבתי המלאכה אין מפלט מהאבק ואין למשל מערכת יניקת אבק, ניסור רובוטי, או עבודה ברטוב. מה גם שהדין מספק תקנות ברורות לעיבוד שיש. אם קיימות הוראות שלא נאכפות דיו על ידי משרד התמ"ת ביחס לצורם דו גבישי, אף המדינה אחראית. 

מחלת פרקינסון

ישנן מחלות ספציפיות שעצם נוכחותן מרמזת על חשיפה ממושכת לתנאי עבודה רעים. מחלת פרקינסון למשל נגרמת על רקע חשיפתי  לחומרים כימיים.

חשיבות עדותו של  רופא מומחה תעסוקתי

עדותו של רופא תעסוקתי יכולה להיות אקוטית כל אימת שאנו ניצבים במחלוקת אל מול המוסד לביטוח לאומי וקביעותיו. מומחה תעסוקתי עומד מקרוב על נזקי עבודה כרוניים למערכת השלד והתנועה או נזק חבלתי מצטבר, מיקרוטראומה כמו ויברציה רטרוט כתוצאה מעבודות מסוימות עם פטישון וכלי עבודה כבדים יוצרים המון בעיות בידיים שורש כף היד וכו' ואלה יכולים לבוא בפירוט במסגרת חוות דעת מומחה תעסוקתי.

בדיקות רעד שעורך מומחה תעסוקתי כגון ד"ר אבי וינר בטכניון או פרופ' יוסף ריבק יכולות להוות בסיס לכתיבת חוות דעת מהוקצעת יותר שתקשה על הוועדה לשלול ממצאיה. המומחה התעסוקתי גם יוכל לבדוק עמידה ויציבה במעבדה ביו מכנית. מומחה תעסוקתי גם יוכל למדוד סף תחושת כאב.

רופא תעסוקתי גם מקשר קשר סיבתי בין מחלה מסוימת או פגיעה מסוימת לבין  העבודה או תנאים סביבתיים. לעיתים מומחה תעסוקתי יאיר את עינינו לקשר סיבתי לתנאי עבודה שלא חשבנו בכיוונם. למשל, הוא יוכל לסבר את אוזנו של מוכר בדוכן שווארמה כי התקף הלב ממנו סבל יתכן מאוד וקשור לחום שנזרק מעברו של התנור צליית הבשר המסתובב. מסתבר אכן שהתקפי לב באים בקשר עם עומס חם.

המומחה גם בקיא בתקנים לשמירת מערכת השלד והתנועה. הוא יידע טוב ליתן תשובה לשאלה למשל, האם מותר לעבוד כשהיד מעל גובה הכתף. התשובה לשאלה זו היא כי אסור שכן רב הלחץ במצב זה הינו בתוך פרק הכתף . גם תקני ויברציה בתחום מומחיותו.