ביטוח לאומי - תאונות עבודה

 

נפגעתי בתאונת עבודה. ועדה של המוסד לביטוח לאומי קבעה לי נכות. כיצד יחושב המענק שמגיע לי?

כששיעור הנכות הוא 40% וההכנסה לצורך החישוב היא  12,000 ₪, חישוב קצבת הנכות יהא: 3,600 = 40% X 75% X 12,000. הקצבה תשולם עד סוף תוחלת חיים, אולם בגיל פרישה ניתן לבחור בין זקנה לנכות. מי שנכותו היציבה היא 9-19%, מקבל מענק בגובה 43 קצבאות.

כתוצאה מהתאונה ההכנסות שלי ירדו במחצית, יש לזה משמעות?

אם נגרם לנכה נזק תפקודי, תקנה 15 לתקנות המל"ל מאפשרת הגדלת אחוזי הנכות הרפואית עד 50%. בעיקר אם יש השפעה על המקצוע וירידה ניכרת בהכנסות (אותה פירשה הפסיקה בכרבע ומעלה) בראי המקצוע, הגיל ואפשרויות התעסוקה. אגב, תקנה 16 קובעת בנכות גבוהה מעל 20% חובה להתייעץ בוועדת רשות אולם ההחלטה הסופית אינה שלה.
 
הוועדה בביטוח לאומי הפחיתה את הנכות שלי על רקע מצב קודם, רק כי התלוננתי על כאבי גב לפי 10 שנים, זה הגיוני?

כן, אולם היות והסעיף המקנה אחוזי נכות הוא בגין הגבלה בתנועות היא יכולה לקזז מצב קודם רק אם היתה קייימת הגבלת תנועות ממושכת בעבר. בפס"ד דבורה וקנין תועד בעברה אפילו שבר דחוס אך לא הגבלה בתנועות הגב, ולכן קבע בית הדין כי לא ניתן לקזז.

אירע לי התקף לב בעבודה אולם הוועדה ניכתה לי רבע בגין מצב קודם, מותר לה?

בפסק דין יונה הררי (עב"ל 85/06) נקבעו  הקריטריונים בהם ניתן לנכות נכות בגין מצב קודם בתיקי פגיעה בלב. הוועדה שם ניכתה 25% בשל סתימת עורקים ובית הדין הארצי לעבודה קבע  שאסור לה.  גם חיים דדוש בעב"ל 755/07 הוכר כי ניתנה חשיבות לטריגר בעבודה. נקבע שם גם כי ההכרה הינה בסמכות פקיד התביעות ואילו הנכות והקש"ס בסמכות הוועדה.
 
ערערתי למוסד לביטוח לאומי על נכות מעבודה שניתנה לי ובערעור החליטו להוריד לי אפילו את מה שהוועדה הראשונה נתנה. מותר להם?

כן, אולם הוועדה היתה חייבת לעצור את הדיון ולומר כוונותיה, באופן שתוכל להתארגן על חוות דעת ולהגיע עמה שוב לוועדה.

אני סובל מתסמונת התעלה הקרפלית CTS ובבדיקת EMG גילו אצלי פגיעה סנסורית. עורך הדין שלי טוען כי בוועדה לא ישב נוירולוג ולכן ניתן לערער על הקביעהלבית הדין האיזורי לעבודה. האמנם?

אכן צודק עורך הדין שלך. המכשיר הבודק "זורק" מספרים מפגיעה לפגיעה ומשקף  הן את הפגיעה הסנסורית והן את הפגיעה המוטורית. פירוש פלט המוניטור הוא בידיעת הרופא הנוירולוג ולא האורטופד.
 
נפגעתי בתאונת עבודה, נקבעה לי דרגת נכות זמנית גבוהה של 50% ואז בבת אחת הפחיתה לי הוועדה לנכות צמיתה ל-ל-0&. האם לערער?

כן, הירידה הדרמטית מהווה סימן לשופט שיושב בבית הדין האיזורי לעבודה שמישהו בוועדה קיפח אותך.

הותקפתי בעבודה. האם האירוע יוכר כתאונת עבודה?

ניקח כדוגמא שומר שנרצח ולא נמצא גורם אחר לרצח. אם לא היה במקום עבודתו ברור שהאירוע לא היה קורה. פס"ד זילברשטיין קובע כי מבחן האלמלא יכול לשמש אבן דרך כאשר קיימת זיקה ברורה בין העבודה והמצאות העובד בזמן ובמקום הפגיעה. משקל מיוחד יינתן לאנמנזה, הרישום הרפואי זה נרשם ונשמר. יש רישום נוסף שמתייחסים אליו. פס"ד הירשהורן. גם לסמיכות הזמנים יינתן משקל. זאת לפי פס"ד יוסף ניב נ' המל"ל.

אם מחלתי הוחמרה כתוצאה מהעבודה, האם יש סיכוי שמחלתי תוכר כהחמרה?

יתכן.  "גולגולת דקה", כלומר רקע רפואי קודם, אינו בהכרח פוסל הכרה בארוע כתאונת עבודה.ראה פס"ד דוד הטלי נ' המלל.

תאונת עבודה – התאבדות - האם מתח נפשי מתמשך בעבודה שהוביל להתאבדות יוכר כתאונת עבודה?

מתח נפשי מתמשך קרוב לוודאי שלא יוכר. חייב להיות משהו פתאומי ומוגדר. לא מתמשך. ראה לענייין זה פס"ד עובדיה קרן. לעומת זאת פגיעה נפשית הקשורה באורח משמעותי בעבודה כן תוכר. זאת לפי פס"ד מרי כהן נ' המל"ל. בבסיס פס"ד שריפה שפרצה וגרמה לכוויות מדרגה 3 וכן אשפוז תק ארוכה. כל התנהגותו של העובד השתנתה. מצבו הקרדיולוגי התברר בלתי הפיך. כל אלה הובילו להתאבדותו בתוך בית החולים. המדובר היה בתוצאה של תוצאה. לא מצאו גורם מתערב שניתק קשר סיבתי.

האם מחלתי תוכר כתאונת עבודה אם לא היה אירוע תאונתי נגלה לעין?

לפי פס"ד רחל סוויסה, אכן יתכן. אם תוכל להוכיח סידרה של פגיעות זעירות מוגדרות זרות ונשנות שכל אחת מהן גרמה לנזק זעיר שבמצטבר הביא לפגיעה. לפי פס"ד יהודה פלדמן נ' המל"ל, גם לגבי פגיעות גב. אלא שגם אם אפשרות ההכרה קיימת היא אינה הכרח המציאות. ישנן למצער 2 גישות בבית הדין הארצי לעבודה. בראש הגישה המחמירה, הנשיא עצמו, שאחר שחקר במה קורה במדינות אחרות כגון שבדיה שהגבילה האפשרות להכיר קבע שתאונת גב לא יכולה להיות תוצאה של מיקרוטראומה. השופטת אלישבע ברק והרבה שופטים אחרים כן מכירים בגב כתוצאה מטראומה.

מי זכאי לגמלאות נפגעי עבודה?

נפגע שאירעה לו "פגיעה בעבודה" (תאונת עבודה או מחלת מקצוע), וכן התלויים במבוטח שנפטר עקב פגיעה בעבודה (אלמן/ה, יתומים; הורים ובני משפחה אחרים - בנסיבות מיוחדות). תאונת עבודה מוגדרת כתאונה תוך כדי ועקב העבודה, לרבות תאונה בדרך אל העבודה וממנה מחלת מקצוע מוגדרת כמחלה שהמבוטח חלה בה עקב עבודתו, והיא מופיעה ברשימת מחלות המקצוע שנקבעה בחוק הביטוח הלאומי.

האם כל מחלה תוכר כמחלת מקצוע?

לא. אם מחלתך אינה מחלה מתוך הרשימה הסגורה של המחלות היא לא תוכר כמחלת מקצוע על ידי המוסד לביטוח לאומי. אם המחלה ברשימה, אזי חזקה שיש קשר סיבתי לעבודה אם תנאי העבודה מוכרים.

נגרם לי אוטם שריר הלב. מה הסיכוי שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בסיבתיות לעבודה?

תאונה גם לגבי עובד עצמאי שאינה תוצאה של גורם חיצוני הניראה לעין אינה ת"ע אם השפעת העבודה פחותה מהרבה מהשפעת גורמים אחרים. מה פשר פחותה בהרבה? מבחינה מתמטית הרי שלא מספיק ששהמל"ל שיוכיח 51 אחוז סיכוי הסתברותי. באוטם שריר הלב, אירוע מוחי, מחלות גב, מה שנדרש על פי ההלכה שייקרה אירוע חריג במסגרת העבודה או מאמץ מיוחד. אם נהג מונית היה מעורב בתאונה, התרגז, ועבר אוטם שריר הלב תיבדק השאלה, מה שונה היה באותו יום מאשר בימי העבודה הרגילים שלו. ראה לעניין זה פס"ד נורית חזאם נ' המלל.

אני חשוף לנזקי רעש בעבודה וכתוצאה מכך לדעתי יש לי נזקי שמיעה משום שאני לא שומע כ"כ  באוזן אחת. האם יש סיכוי שמחלתי תוכר?

רק אם רמת הרעש במפעל עונה לקבוע בתקנות הבטיחות בעבודה שקובעות מהו רעש מזיק.  85 דציבל לפחות. יש להצטייד בבדיקות רעש. יש לעקוב אחר ירידה בשמיעה בכל אוזן לפחות 20 דציבל. יש להגיש תביעה לדמי פגיעה תוך 12 חודשים מהרישום הראשוני של בעיית השמיעה בקופת חולים או בבית חולים ולא אצל רופא פרטי. אם הוועדה תייחס את תחולת הנכות כמתחילה רחוק התביעה תתאיין כ-3.5 שנים מהתחולה. טנטון יוכר רק מפגיעה שמיעתית גבוהה ורק אם הרישום היה תמידי בקופה או בבית חולים והוא נרשם לפני הפרישה מהעבודה. בנזקי שמיעה על רקע טראומטי הדין שונה.

אני סובל מאסטמה עוד קודם לעבודתי. יש לי תחושה שהמחלה הוחמרה בעבודה. האם תביעתי תוכר?

החמרה חולפת של מחלה גם תוכר. פס"ד טהר שאקר אכן דיבר על התקפים אסמטיים. שם, היה לתובע רקע קודם. תק' מסוימת היה חולה וכשיצא מסביבת העבודה הבעיה חלפה.

נפגעתי בדרך לעבודה אם כי היה זה בחצר ביתי, האם תביעתי למל"ל תוכר כתאונה שנגרמה בעבודה?

מרבית פסקי הדין בוחנים את השאלה האם אותו מקום שלנפגע שליטה מלאה בו הוא תחום מעונו. בתוך כך נבחנת השאלה האם החצר מגודרת.

עברתי תאונת דרכים בדרך לעבודה, אבל סטיתי מנתיב הנסיעה הקבוע שלי כדי לקחת את הילד מהגן. האם עצם הסטייה מנתיב הנסיעה תביא לכך שהמוסד לביטוח לאומי לא יכיר בתאונה כתאונת עבודה?

אם מדובר בסטייה של ממש אז אכן היא לא תוכר. אם עקפת פקקים זה בסדר. ליווי של ילד לגן ילדים, או הליכה לבית תפילה, כל אלה לא ייראו אותם כסטייה. היא הדרך המקובלת – הדרך שהעובד משתמש בה. יכולה להיות מושפעת מאירועים בדרך. סטייה לא מקובלת תיקרא מצב שבו עובדת שרגילה לרדת בתחנה אוטובוס אחת ירדה באחרת, התעכבה עם חברה 20 דק', פגשה חברה שלישית, ושלושתן סטו יחד למקום מסוים.

נסעתי לעבודה, אבל בדרכי התכוונתי להוריד את בעלי בעבודתו. לפי שהורדתי את בעלי קרתה התאונה, האם התאונה תוכר על ידי המל"ל כתאונה בעבודה?

לפי פס"ד ספיר, ופסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה שם, התאונה של הבעל תוכר ושלך לא.

תוך ניסיון להציל אדם בסביבת העבודה הטבעית שלי, נפגעתי אני עצמי בתאונה. האם תוכר תביעתי כתאונת עבודה?

פעולת הצלה בסביבת העבודה הקרובה תוכר גם אם אין לה זיקה ישירה לעבודה.

נפגעתי בתאונה בשעת הפסקת ארוחת הצהריים, האם מדובר בתאונת עבודה?

הפסקת אוכל לגבי עובד בלבד ובלבד שנקבעה על ידי מעביד, אינה עולה על 3 שעות מקום סעודה בדרך כלל, ועקב סיכוני המקום או תוך כדי העבודה.

נפגעתי שלא במקום עבודתי, אלא במסגרת מילוי תפקידי כחבר ועד, האם תביעתי תוכר?

קרוב לוודאי שכן.

נפגעתי בתאונה במסגרת השתלמות שאורגנה על ידי העבודה, האם תוכר תביעתי כתאונת עבודה?

כאן כבר תיבחן מידת הקשר לעבודה ומידת העניין שיש למעביד באותה השתלמות. אם התאונה הייתה במסגרת פעילות אלטרנטיבית ולא כחלק מתוכנית מוגדרת, התאונה קרוב לוודאי לא תוכר. למרות זאת השופטת ערד, כמו גם השופטת אלישבע ברק, בבית הדין הארצי לעבודה סבורות אחרת, כך שניתן לנסות. שתיהן סבורות כי למעביד יש עניין קרוב מאוד בפעילות נופש ורווחה כחלק מתחום חיי העבודה. מאידך, ששועד העובדים אירגן אירוע אחר התאונה לא הוכרה. גם אם המעביד אישר, האינטרס, כך נקבע, לא מספיק קרוב ולכן אין להכיר. אינטרס המעביד הוא מבחן מידתי ולכן נתון לתנודות. מי מימן, מעביד או מישהו אחר, עובדים השתתפו, בשעות העבודה או אחרי כן.

מה משמעות היוון קצבה?

היוון מלשון הווה. חישוב הערך בהווה של סכום מחזורי עתידי, שאמור להתקבל בעתיד, תוך תוך שקלול נתוני הריבית הבין זמנית. וכך היוון קצבה הינו היוון הסכומים העתידיים לכדי תשלום מענק חד פעמי, במקום תשלום הקצבה או חלק מהקצבה על פני תקופה עתידית ומקורה - סעיף 113 לחוק הביטוח הלאומי. היוון קצבת המוסד לביטוח לאומי אפשרית רק בעבור מי שנכותו מעבודה גבוהה מ-20% שכן אחרת אין הוא זכאי לקצבה.
קבלה של הכסף בהווה, מאפשרת השקעה מייצרת הכנסה ומבטיחה הגנה מפני הפחתת הקצבה עקב שינויים עתידיים בנכותו וקיצוצים בקצבאות. מאידך, אם המצב הרפואי הוחמר הנפגע לא יקבל תוספת לקצבה על אף שדרגת הנכות עלתה. 
 
מהי קצבה מיוחדת או קצבת שירותים מיוחדים?

נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות מעל 75% זכאי לקצבה מיוחדת, כפי שמפורט בסעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי בנוסף לקצבת הנכות וללא הגבלת הכנסה. הקצבה נועדה לצרכי שרותים מיוחדים, ניידות ושיקום מקצועי.  קיימת אפשרות גם לקצבה חודשית וגם למענק חד-פעמי. המענק ניתן לצורך רכישת עזרים מסוימים להם זקוק הנכה עקב נכותו. יש להגיש תביעה לקצבת שירותים מיוחדים בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים. נבחנת המידה שבידי הנפגע להסתדר עם הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו, גם לי ההיוון. במילים אחרות שהיוון או הקיצבה אינם משענו הבלעדי. אם החלטת המוסד לביטוח לאומי היא שאין לאשר את ההיוון הרי שניתן לערער על חלטתו זו במסגרת בית הדין לעבודה. הסכום  תלוי בגובה הקצבה ובגיל הנפגע. יש להכפיל את סכום הקצבה במספר החודשים עד לתוחלת חיים, ולהכפיל עוד במקדם ההיוון על-פי לוחות מקדמי היוון.
 
מהי קצבת תלויים?

אלמנתו של נפטר יכולה לקבל קצבה חודשית מביטוח לאומי אם תפנה להכרה כ"תלויה בנפגע עבודה". אם בעלה הוכר לפני שנים רבות כנפגע עבודה עקב אירוע לב שאירע לו תוך כדי ועקב העבודה ובמהלך השנים חלו סיבוכים שנבעו מאותו אירוע והוא נפטר  בגלל סיבוך של הפגיעה בלב היא תוכר כתלויה בנפגע עבודה. אז, במקום שהאלמנה תקבל קצבת שארים בגובה מוערך של 1,500 שקל לחודש בלבד היא תקבל עתה קצבת תלויים גבוהה פי כמה.    אם עקב מצבו הרפואי יתברר שבעלה היה זכאי לפטור ממס הכנסה עוד בחייו היא גם תוכל אולי לקבל החזר ממס הכנסה.